המאגר התורני – חיפוש מתקדם

"לעשות אותם ימי משתה ושמחה" פתיחהמלימוד הסוגיות העוסקות בעניני מצוות היום בפורים עולות כמה שאלות, דרכן נבין בע"ה יסוד במהותה של שמחת פורים, ובהבדל בין שמחה זו לשמחת יום טוב. שאלותא. בשני מקומות במסכת מגילה דנה הגמ' בנושא זמן קריאת המגילה. האחד בדף ד' ע"א: אמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר (תהילים כ"ב) "אלוהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי". סבור מינה, למקרייה בליליא, ולמיתנא מתניתין דידה ביממא. אמר להו […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ד', "והארץ לעולם עומדת", א' 'והארץ לעולם עומדת', אמר ר' יהושע בן קרחה לא היה צריך קרא למימר אלא "והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם הוא עומד", וכי מי נברא בשביל מי, ארץ נברא בשביל דור או דור נברא בשביל הארץ, לא ארץ בשביל דור, אלא דור על ידי שאינו עומד בתפקידיו של הקב"ה לפיכך הוא בולה, והארץ על ידי שהיא עומדת בתפקידיו של הקב"ה לפיכך אינה בולה. אמר ר' שמעון בר יוחי כתיב (ישעיה […]

הר סיני והר המוריה לאחר תיאור מעמד הר סיני בפרשות יתרו ומשפטים, מופיעה פרשת הקמת המשכן, המתחילה בפרשת תרומה, ומסיימת בסיום ספר שמות. האם ישנו קשר בין שני העניינים, בין מעמד הר סיני ובין הקמת המשכן?הרמב"ן בהקדמתו לפרושו את פרשת המשכן כותב1: כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצוות שהם כמו אבות למצוותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו […]

העשיר והעני בחבור אחד בין המצוות הרבות המופיעות בפרשה, מצויה מצות הלואה1: אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך. ננסה לעיין מעט בעניינה של מצוה חשובה זו.נחלקו בגמרא אמוראים2: אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן, ולואי שיפרע בזמנו. אביי ורבא דאמרי תרוייהו עביד איניש דפרע בגו זימניה, זימנין דמתרמו ליה זוזי אמר איזיל איפרעיה כי היכי דלא ליטרדן (עשוי אדם לפרוע תוך זמנו, פעמים […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ד', "דור הולך ודור בא", ד' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש ר' אבא בר כהנא ואמרי לה בשם ר' אדא בר חוניא יהיה בעיניך דור שבא כדור שהלך, שלא תאמר אילו היה ר' עקיבא קיים הייתי קורא לפניו, אילו היו ר' זירא ור' יוחנן קיימין הייתי שונה לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך. […]

רק מי ששומע – מדבר בפתיחת פרשת השבוע, העוסקת בעיקרה במעמד הר סיני ובמתן תורה, מופיע סיפור בואו של יתרו לישראל, ועצתו למשה. נראה, שפרשה זו מהוה הקדמה למתן תורה, וטמונים בה יסודות שחשוב ללמדם קודם שניגשים ללימוד התורה.נעיין בדרשה אחת של חז"ל בתחילת הפרשה1: דבר אחר 'וישמע יתרו' הדא הוא דכתיב (משלי י"ט) 'לץ תכה ופתי יערים' וכן הוא אומר (שם כ"א) 'בענוש לץ יחכם פתי'. עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה, כשראה יתרו שאבד הקב"ה את עמלק מן […]

קהלת רבה פרשה א' פס' ד', "דור הולך ודור בא", ב'-ג' ר' לוי ור' יעקב גבולאי בשם ר' חנינא כדור הולך כן דור בא. הולך חיגר בא חיגר, הולך סומא בא סומא, שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה, דכתיב (דברים ל"ב) 'אני אמית ואחיה', מי שאומר את החמורה הוא אומר את הקלה, 'אני אמית ואחיה' הרי חמורה, וכל שכן 'מחצתי ואני ארפא' שהיא קלה ממנה, אלא שאני מעמיד אותם במומיהון שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה, אני אמית […]

שירת הגאולה במרכזה של פרשת השבוע, עומדת שירת הים, שהיתה גילוי שכינה עליון ביותר. בכל יום אנו אומרים בפסוקי דזמרא את שירת הים, ואף לאמירה זו יש מעלה עליונה, כדברי המשנה ברורה1: ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו. ננסה לעיין במעלתה של שירת הים מתוך בירור עניינה של השירה באופן כללי.הגמ' אומרת2: 'למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו", אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע […]

על גילוי וכיסוי בתחילת הפרשה מצוה ה' את משה "בא אל פרעה". כוונת הדברים היא, שעל משה לבוא אל תוך מהותו של פרעה, להכנס לתוך עניינו ושורשו ושם הוא מקום ההתמודדות איתו.עניינו של פרעה ודרך תיקונו נתבארו בצורות רבות, וננסה לעמוד על אחת מהן.בליקוטי מוהר"ן, בתורה הנקראת "בא אל פרעה"1, מבאר ר' נחמן את הענין בהרחבה. ננסה לשאוב מעט מים חיים מדבריו: וכאשר רצה השם יתברך לברוא את העולם, לא היה מקום לבראו מחמת שהיה הכל אין סוף. על כן […]

קהלת רבה פרשה א' פס' ד', "דור הולך ודור בא", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. 'דור הולך ודור בא', ר' יודן בשם ר' לוי אומר אין לך בכל יום ויום שאין נולדין בו ששים רבוא ומתים בו ששים רבוא, ומה טעם 'דור הולך ודור בא… וזרח השמש ובא השמש'. ר' ברכיה ור' יעקב בר אבונא ור' חייא בר אבא בשם ר' לוי בר סיסי משזרח השמש […]

"גדול" זה לא "חשוב" הגמרא במסכת בבא בתרא1 אומרת: ומנלן דהוה גבוה טפי? (מנין שהיה בית המקדש השני גבוה מבית ראשון?) דכתיב: (חגי ב') 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון'. רב ושמואל, ואמרי לה ר' יוחנן ור' אלעזר, חד אמר: בבנין, וחד אמר: בשנים, ואיתא להא ואיתא להא. רש"י: בבנין – שהיה גובהו מאה אמות כדתנן במסכת מדות. בשנים – בית ראשון עמד ארבע מאות ועשר ובית שני ארבע מאות ועשרים. נחלקו רב ושמואל, למה התכוון הנביא שאמר […]

הכל תלוי בנקודת המבט פתיחת הפרשה היא בפניה של ה' אל משה, המופיעה בצורה כפולה1: וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. חציו הראשון של הפסוק משתמש בביטויים של מידת הדין "וידבר" – שזו לשון קשה2, ושם "אלוקים" המבטא את מידת הדין.חציו השני של הפסוק הוא במידת הרחמים: "ויאמר", לשון רכה3, ושם "הוי"ה" שהוא מידת הרחמים.כפילות זו מתבארת בדברי חז"ל בפתיחת הפרשה4 בכמה פנים. א. הדא הוא דכתיב (קהלת ב') 'ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם […]

קהלת רבה פרשה א' פס' ג', "מה יתרון לאדם" א' 3 אמר ר' אלעזר כתיב (ירמיה ה') 'ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' וגו", הא חייבין מן כדון לית אתון צריכין לי, תלמוד לומר (שם) 'שבעות חקות קציר ישמר לנו', 'ישמר לנו' – משרב, 'ישמר לנו' – מהטללים רעים, והוא שדוד אומר (תהלים ס"ח) 'גשם נדבות תניף אלהים', אם גשם היא צריכה נדבה, ואם טללים היא צריכה 'תניף אלהים'. תני ר' חייא כתיב (ויקרא כ"ג) 'שבע שבתות תמימות תהיינה' […]

מי הם שומרי העיר? יש לחזור ולהזכיר את מהות הקשר הרוחני בין ישראל לארצו.עיקר הברית והקשר שבין הקב"ה ועם ישראל הוא על הארץ. החל באברהם, שבברית בין הבתרים ובברית המילה הובטחה לו הארץ כחלק מן הברית, עד יציאת מצרים שבה הובטחו ישראל שיקבלו את הארץ, וכן לכל אורך ההיסטוריה, מהווה ארץ ישראל את המקום בו מתקיימת הברית שבין ישראל לאביהם שבשמים.פרק ק"ה בתהילים מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל, מאברהם אבינו ועד יציאת מצרים, וכך נאמר שם1: זכר לעולם בריתו […]