המאגר התורני

שמות (פרשת כי תשא) פרק לד פסוק א וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ: ודרשו חכמים בזוהר הקדוש: זוה"ק ח"ג רע"ו ע"א, (בתרגום) והתורה שניתנה נשברו הלוחות שלה, שהם משולים לבתולים, והקב"ה חזר ונתן להם לישראל לשמרה, התורה שבעל פה נקראת הלכה למשה מסיני, והחתן שלה שבר את הבתולים שלה, ומי שמוציא שם רע עליה, שיאמר שהתורה הזו איננה כמו הראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו, שהוא […]

בחלק היומי אנו קוראים על חטא העגל, הרב קוק כתב על חטא העגל את הדברים הללו: אורות המלחמה פרק ד לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא העגל ימחה לגמרי וממילא […]

אנחנו פותחים היום בקריאה של פרשת "כי תשא" ובחלק היומי יש המון מצוות והמון עניינים ונתמקד בנקודה אחת שקשורה לנושא המלחמה: שמות (פרשת כי תשא) פרק ל פסוק כב – לג וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֘ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם: וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין: וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה: וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת: וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת […]

בכל שנה יש להתפעל מחדש מפרשת הביכורים. אדם לוקח פרי מהשדה שלו, וכך אומרת התורה (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. התורה מדגישה שהכהן הוא "בימים ההם", בדור שלך, ואומרים לו: "הגדתי היום… כי באתי אל הארץ". יכול להיות שהאדם שאומר את זה הוא דור שביעי בארץ. איך הוא אומר כאילו היום הוא בא אל הארץ? התורה מלמדת אותנו שאנו […]

שתי פרשיות התחברו אצלי בלימוד פרשת השבוע. בתחילת הפרשה נאמר (שמות י"ג, י"ז): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם… ב"פרי צדיק" (אות ה') מביא: והענין דבספר אור זרוע איתא דלשון 'עם הארץ' שנקרא כן מלשון גחלים עוממות שאין בהם אור תורה. גם ה"עם", הוא לשון גחלים עוממות, שהאור האלוקי לא מופיע בהם בצורה שלמה. בזוה"ק בתחילת הפרשה עומדים על ההבדל בין ביטויים כמו "עמי", "בני ישראל", "בני בכורי" וכדומה, המבטאים חביבות של ישראל בפני הקב"ה, ובין הביטוי "העם", שמכוון כלפי ה"ערב […]

פרשת ויקהל פותחת בכמה לשונות של אחדות בעם ישראל (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם. "ויקהל", "כל עדת", "בני ישראל". השל"ה על הפסוקים שבהמשך מביא ענין חשוב: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", רומז לאש המחלוקת ואש הכעס, שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת קודש שאין בוער בו אש של גיהנם, והכועס בשבת או עושה מחלוקות חס ושלום, גורם להיות חמת […]

פרשת השבוע מתחילה ב"כי תשא" – נשיאת ראש של עם ישראל, והתרוממות למדרגה עליונה. והנה, בהמשך הפרשה אנחנו קוראים משהו בדיוק הפוך (שמות ל"ב, ז'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. משה עולה להר סיני, נמצא במדרגה עליונה, וה' אומר לו: "לך רד". מי השילוח מסביר את הענין, וכדאי לקחת את דבריו בשתי ידים. יש בהם מסר חשוב: וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך. בזה החטא נאבד מישראל כל ההדר […]

שלוש הפרשיות הראשונות של ספר שמות עוסקות ביציאת מצרים. הפרדה הבאה היא כבר אחרי היציאה, והיא כוללת את השירה וההודאה על היציאה ממצרים. על פי תחילת כל פרשה אפשר להבין מה עניינה. פרשת שמות פותחת (שמות א', א'): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. היא עוסקת בעם ישראל, בירידה למצרים ובשעבוד הארוך והקשה במצרים. פרשת וארא פותחת (שמות ו', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב […]

בתחילת הפרשה נאמר (בראשית ל"ז, י"ב): וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם. מפרש רש"י: לרעות את צאן – נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן. הנקודה שיש בספר תורה מעל המילה "את", מלמדת שהם בעצם הלכו לרעות את עצמם, לדאוג לעצמם, ולא לצאן. זו אמירה קשה. האחים הקדושים, שנים עשר השבטים שבנו את עם ישראל, פועלים מתוך אגואיזם? חושבים רק על עצמם? דברי רש"י עוררו אותי להתבונן בכל הסיפור של יוסף ואחיו. אנחנו נתקלים בסיפור הזה בביטויים […]

חז"ל פותחים את המדרש על הפרשה בדרשה הבאה (בראשית רבה פרשה ס"ח, א'): "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג'): "אז תלך לבטח דרכך… אם תשכב לא תפחד", "אז תלך לבטח", זה יעקב, דכתיב: "ויצא יעקב", "אם תשכב לא תפחד", מעשו ומלבן, "ושכבת וערבה שנתך", "וישכב במקום ההוא". שואל ה"שם משמואל" (ויצא, תרעג): ויש להבין מה השמיענו המדרש והכתוב במשלי מה שלא ידענו מן הכתוב של תורה. מה המדרש מוסיף לנו? […]