המאגר התורני

הפסוק הראשון בפרשה הוא פסוק מיוחד ומרכזי מאוד, אף כי שמה של הפרשה בא מן הפסוק הבא אחריו (שמות ו', ב'): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. בולט בפסוק המעבר ממידת הדין למידת הרחמים. תחילת הפסוק כתובה בלשון של מידת הדין: "וידבר" – הוא לשון קשה. "אלהים" – הוא שם של מידת הדין. "אל משה" – מוזכר בשמו, שזו התייחסות חיצונית. ולעומת זאת חלקו השני של הפסוק הוא במידת הרחמים: "ויאמר" – לשון רכה, של רחמים. "אליו" – […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כט סימן ג ג אמר רבי סימון שלש מציאות מצא הקדוש ברוך הוא, אברהם, דכתיב (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך, דוד, דכתיב (תהלים פט) מצאתי דוד עבדי, ישראל, דכתיב (הושע ט) כענבים במדבר מצאתי ישראל, איתיבון חבריא לרבי סימון והא כתיב ונח מצא חן, אמר להון הוא מצא הקדוש ברוך הוא לא מצא, והא כתיב (ירמיה לא) מצא חן במדבר בזכות דור המדבר, ומצאת את לבבו נאמן לפניך.

בסיום ספר בראשית קראנו על ירידת בני ישראל למצרים. יוסף הוא המשנה למלך, והוא דואג למשפחה למגורים טובים בארץ גושן (בראשית מ"ז, כ"ז): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד. ובמעבר חד לספר שמות, עם ישראל מתחיל את השעבוד (שמות א', י"ב-י"ד): וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ. יש מקום לשאול, מה פשר הדבר שעם […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כח סימן ט סימן ט ט א"ר יוחנן משפט דור המבול שנים עשר חודש, נטלו דינם ויהיה להם חלק לעולם הבא, דאמר רבי יוחנן כל טיפה וטיפה שהקב"ה מוריד עליהם היה מרתיחה בגיהנם ומוציאה ומורידה עליהם הדא הוא דכתיב (איוב ו) בעת יזורבו נצמתו, זריבתם לחלטנית היתה, (קהלת ט) גם אהבתם, שהיו אוהבים לעבודת כוכבים שלהם, גם שנאתם שהיו שונאים להקב"ה, גם קנאתם שהיו מקנאים להקב"ה בעבודת כוכבים שלהם, כבר אבדה, וחלק אין להם […]