פרק י"ב – י"ג – שלושת השופטים: אבצן, אילון הזבלוני ועבדון בן הלל
שלושת השופטים: אבצן, אילון הזבלוני ועבדון בן הלל פסוקים אחרונים של פרק י"ב פסוקים ח'-ט"ו: וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם: ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים: וימת אבצן ויקבר בבית לחם: וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים: וימת אלון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן: וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני: ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים […]
לחיות עם פרשת השבוע – משפטיך תהום רבה – בעקבות התאונה
משפטיך תהום רבה – בעקבות התאונה חז"ל דורשים במדרש הפותח את פרשתנו ואת חומש במדבר (במדבר רבה,א,א) : "משפטיך תהום רבה" משפט שאתה עושה בעולם הזה, תהום רבה. מה התהום בסתר, אף משפט שאתה מביא בסתר. לעתים כשאנו עומדים מול מציאות של תהו וכאב, כדוגמת התאונה המזעזעת שארעה השבוע, אין ביכולתנו להסבירה או להבינה. ברגעים כאלו אנו חשים במלא העוצמה את דברי חז"ל, שמשפטי ה' אכן נסתרים מעיננו ונשגבים מבינתנו. ארועים כאלו מטבע הדברים, מעוררים שאלות ותהיות בהקשר להשגחה ואמונה, […]
פרשה א – פסקה י"א
בראשית רבה פרשה א', י"א אמר ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי: מנצפ"ך צופים אמרום, הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמר: מה שהתקינו הצופים. מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים לבית הועד, והיו שם תינוקות, ואמרו: באו ונעשה בית הועד. אמרו: מה טעם כתיב מ"ם מ"ם, נו"ן נו"ן, צד"י צד"י, פ"א פ"א, כ"ף כ"ף, אלא ממאמר למאמר, ומנאמן לנאמן, ומצדיק לצדיק, ומפה לפה, מכף לכף. ממאמר למאמר, ממאמר של הקב"ה למאמר של משה. […]
מנחת סוטה ומנחת העומר (ממדור י'ג מידות)
ספרי נשא (ה') – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה'): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת […]
פרשה א – פסקה י'
בראשית רבה פרשה א', י' רבי יונה בשם ר' לוי אמר: למה נברא העולם בב', אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה, מה לפנים מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא. בר קפרא אמר: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום" שנבראו אתה דורש, ואי אתה דורש לפנים מכאן, "ולמקצה השמים ועד קצה השמים" אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן. דרש רבי יהודה בן […]