המאגר התורני

סוטה ל"ה (ע"ב): נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו' ולהלן הוא אומר וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו' ואתיא באר באר ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנאמר ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל שנאמר ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו'. עי' מהרש"א שדן מדוע היו צריכים אבנים בעבר הירדן בארץ מואב וכתב שאבנים אלו הן כנגד תורה […]

סוטה מ"ו (ע"א): ויהא מום פוסל בעגלה מקל וחומר ומה פרה שאין השנים פוסלות בה מום פוסל בה עגלה ששנים פוסלות בה אינו דין שיהא מום פוסל בה שאני התם דאמר קרא אשר אין בה מום בה מום פוסל ואין מום פוסל בעגלה אלא מעתה לא יהו שאר עבודות פוסלות בה אלמה א"ר יהודה אמר רב הניח עליה עודה של שקין פסולה ובעגלה עד שתמשוך שאני פרה דילפינן עול עול מעגלה. הגזירה השוה מלמדת על קשר פנימי בין עגלה ערופה […]

סוטה ל"א (ע"א): תניא רבי מאיר אומר נאמר ירא אלהים באיוב ונאמר ירא אלהים באברהם מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה אף ירא אלהים האמור באיוב מאהבה ואברהם גופיה מנלן דכתיב זרע אברהם אוהבי. עי' מהרש"א זו לשונו: ובא בכאן הג"ש שלא תאמר באיוב שהיה ירא אלהים ולא אוהב כמ"ד הכי במתני' אלא כמו שנאמר באברהם שהיראה שנאמר בו היה ע"ד האהבה כן נאמר באיוב שהיה ירא ע"ז הדרך בעובד מאהבה כדמוכחי קראי דמייתי במתני'. כתב האר"י בהנהגת ג"ש: לפעמים […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. הגמרא בירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו: הרי דברים קל וחומר ומה אם מלך ישראל שהיה עסוק בצרכי ישראל נאמר בו וקרא בו כל ימי חייו ההדיוט על אחת כמה וכמה. מדות שהתורה נדרשת בהן, המלמדות מצוותיה והליכותיה של תורה, לא ניתנו רק לעצמן כדברים עַקַרים, אלא ללמוד מהן ערכים וארחות חיים. על כן כשאנו מוצאים שעבד יוצא לחירות בשן ועין אנו שואלים מה מלמדת אותנו […]

המשנה בסוטה לב (ע"א): ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה שנאמר הלא המה בעבר הירדן וגו' ולהלן הוא אומר ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה מה אלון מורה האמור להלן שכם אף אלון מורה האמור כאן שכם. ובגמרא ל"ג (ע"ב): תנו רבנן הלא המה בעבר הירדן מעבר לירדן ואילך דברי רבי יהודה אחרי דרך מבוא השמש מקום שחמה זורחת בארץ הכנעני היושב […]

סוטה ל"ב (ע"ב): וידוי מעשר: מנלן דכתיב ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקודש מן הבית ויליף אמירה מסוטה בכל לשון שהוא אומר. ושואלת הגמ' שנלמד מהלווים שאף בהם נאמרה אמירה. ותשובתה: דנין אמירה גרידתא מאמירה גרידתא ואין דנין אמירה גרידתא מענייה ואמירה. נראה ש"ענייה" הוא ביטוי לדיבור פועל, שהדיבור עיקר שמגלה פנימיותו של אדם ופועל. אבל אמירה גרידתא עניינה אמירה לשם הבנה וקבלת הדברים. השמיעה והקבלה בלב עיקר ולא עצם האמירה. בכך שווה וידוי מעשר לסוטה שבשניהם קבלת דברים עיקר, […]

מהדורה תניינא של הלימוד. למהדורה קמא לחץ כאן.   בבא קמא ו' (ע"ב): תנו רבנן מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית וק"ו להקדש ור' ישמעאל אכל שמינה משלם שמינה אכל כחושה משלם שמינה אמר רב אידי בר אבין הכא במאי עסקינן כגון שאכל ערוגה בין הערוגות ולא ידעינן אי כחושה אכל אי שמינה אכל דמשלם שמינה אמר רבא ומה […]

סוטה ל"ג (ע"א): ולוים גופייהו מנלן אתיא קול קול ממשה כתיב הכא קול רם וכתיב התם משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. וברש"י: יעננו בקול – במתן תורה ובלשון הקודש ניתנה. הלימוד בגזירה שוה מלמדנו שאף מעמד הלויים שהוא מעמד הברכות והקללות הרי הוא כמתן תורה וקול ה' שבמתן תורה ממשיך דרך קול הלווים שמשביעין ישראל על התורה. גם המילה קול קשורה לתורה. קול כמו תורה הוא במידת התפארת, שהיא מידת גזירה שוה. […]

סוטה ל"ג (ע"א): שבועת הפקדון: אתיא תחטא תחטא משבועת העדות. עי' מש"כ כריתות דף ט'.

סוטה ל"ד (ע"ב): אמר ר' חייא בר אבא מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל כתיב הכא ויחפרו לנו את הארץ וכתיב התם וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'. הפסוק בישעיהו הוא (כ"ד, כ"ג) וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד. מול הקב"ה הכל מתביישים, וכשיופיע ה' במלכותו עלינו יתביישו כל הכוחות היותר עליונים כחמה ולבנה. לפי"ז י"ל שהמרגלים נתכוונו לבושתה של ארץ ישראל, אל מול מלכות ה' שמלך על ישראל במדבר. בארץ […]