כתובות ל"ב (ע"א) – לימוד מקל וחומר
כתובות ל"ב (ע"א) אלמא קסבר עולא כל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי מנא ליה לעולא הא גמר מחובל בחבירו מה חובל בחבירו דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי אף כל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי מה לחובל בחבירו שכן חייב בחמשה דברים ואי ממונא לקולא שכן הותר מכללו בבית דין אלא גמר מעדים זוממין מה עדים זוממין דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי אף כל היכא דאיכא ממון […]
קידושין ל"ג (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
קידושין ל"ג (ע"ב): אמר ר' אלעזר כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר ויראת מאלהיך הרי מורא זו קימה ואימא מוראת רבית ומוראת משקלות ר' אלעזר פני פני גמר. ראוי לציין שכבר למדנו פעמיים ג"ש "פני" "פני". האחת בסוכה ה' (ע"ב): … ואימא כאפי דציפרתא דזוטר טובא אמר רב אחא בר יעקב רב […]
קידושין ל"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
קידושין ל"ב (ע"א): לבריה דרב ירמיה כמ"ד משל אב מיתיבי נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה' מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס ואי אמרת משל אב מאי נפקא ליה מיניה לביטול מלאכה. וברש"י מסכת ב"מ דף ל"ב: הוקש כבודם – בגזירה שוה כבד את אביך כבד את ה' מהונך. הלימוד הזה הוא אפוא בגזירה שוה1. נראה פשוט שבסוגיה זו ההשוואה היא עיקר הענין כמו שאמרו חכמים (לעיל דף ל' ע"ב): תנו רבנן נאמר […]
קידושין ל"ה (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה ומבנין אב
קידושין ל"ה (ע"ב): חוץ מבל תקיף ובל תשחית כו': בשלמא בל תטמא למתים דכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרן אלא בל תקיף ובל תשחית מנלן דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה והני נשי הואיל ולא איתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה ומנלן דלא איתנהו בהשחתה איבעית אימא סברא דהא לא אית להו זקן ואיבעית אימא קרא דאמר קרא לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך מדשני […]
קידושין כ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
קידושין כ' (ע"א): תנו רבנן נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין לו אלא מנה שנאמר מכסף מקנתו נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין לו אלא מנה תלמוד לומר כפי שניו אין לי אלא עבד הנמכר לעובד כוכבים הואיל ונגאל בקרובים ידו על התחתונה נמכר לישראל מנלן ת"ל שכיר שכיר לגזירה שוה. עי' לעיל דף י"ד במש"כ שם. נראה שכיון שהזכירו שם גזירה שוה בלימוד זה, למדנו שהשוותה תורה נמכר לישראל לנמכר לעכו"ם. הלימוד מלמדנו […]
קידושין י"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
קידושין י"ד (ע"ב): אשכחן מכרוהו ב"ד (שנמכר בכסף) הואיל ונמכר בעל כורחו מוכר עצמו מנלן יליף שכיר שכיר הניחא למאן דיליף שכיר שכיר אלא למאן דלא יליף שכיר שכיר מאי איכא למימר. יש מחלוקת תנאים אם ילפינן בגזירה שוה "שכיר" "שכיר" או לא ילפינן. נקדים ונאמר: בשלש פרשיות בתורה נזכרו דיני עבד עברי: בשמות בפרשת משפטים, בויקרא בפרשת בהר ודברים בפרשת ראה. שמות כ"א (א'-ו'): (א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. (ב) כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת […]
קידושין כ"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
קידושין כ"ד (ע"ב): תנו רבנן בכולם עבד יוצא בהם לחירות וצריך גט שחרור דברי ר"ש ר"מ אומר אינו צריך ר"א אומר צריך ר' טרפון אומר אינו צריך ר"ע אומר צריך המכריעים לפני חכמים אומרים נראין דברי ר"ט בשן ועין שהתורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא קנס הוא קראי קא דרשינן אלא הואיל ומדרש חכמים הוא מאי טעמא דר"ש יליף שילוח שילוח מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר ור"מ אי כתב חפשי לבסוף כדקאמרת […]
פסחים ל"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
מהדורה קמא של הלימוד. למהדורה תניינא לחץ כאן. פסחים ל"ח (ע"א): מצות של מעשר שני לדברי ר' מאיר אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, לדברי חכמי' יוצא בה ידי חובתו בפסח… אלא מצה מי כתיב מצתכם, אמר רבא ואיתימא רב יימר בר שלמיא אתיא "לחם" "לחם" כתיב הכא (דברים טז) "לחם עוני" וכתיב התם (במדבר טו) "והיה באכלכם מלחם הארץ" מה להלן משלכם אף כאן משלכם. מקור הגזירה שוה הוא בספרי שלח ומובאת בבבלי מנחות ע': וירושלמי חלה פ"א […]
סוטה מ"ו (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
סוטה מ"ו (ע"ב): ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה: מאי טעמא גמר עריפה עריפה מחטאת העוף. ופרש"י (סנהדרין נ"ב ע"ב): ממול עורף – מאחרי הפנים, דכתיב (דברים כא) וערפו לשון עורף מול הרואה את העורף, דהיינו אחורי צואר שרואין את העורף, ועורף הוא קטרי"ל שכנגד הפנים דכתיב (ירמיה לב) ויפנו אלי עורף ולא פנים. נראה שעריפת עגלה ומליקת העוף מקורם בהנהגת "אחור". עגלה ערופה באה על "לא נודע מי הכהו". זו בחי' עורף ואחור. עי' בלשון הזהב של הרמ"ע מפאנו (מאמר מעיין […]
סוטה י"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
סוטה י"ב (ע"א): … וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב. הטוב הוא בחינת אמצע וכך גם האור הנראה לעיננו הוא אור ממוזג בבחינת ממוצע. כך כותב הרמח"ל על כח ההטבה שהוא יסוד הבריאה ושרשה (פירוש מאמר ארימית ידי בצלותין): אמר, ארימית ידי בצלו דכד רעותא לעילא לעילא וכו' וזה בסוד ההדרגה שזכרתי למעלה, שמתקרב הא"ס ב"ה אל נאצליו. הנה הרצון העליון א"ס […]