המאגר התורני

דיני ממונות בשלושה – פתיחת מסכת סנהדרין תמצית השיעורהגמרא בתחילת מסכת סנהדרין שואלת על הכפילות בלשון המשנה: "דיני ממונות בשלושה, גזלות וחבלות בשלושה". ר' אבהו עונה שגזלות וחבלות הוא פירוש למילים "דיני ממונות", ובא למעט הודאות והלוואות, שבהן אין צורך בשלושה מומחים ודי בשלושה הדיוטות. על כך שואלת הגמרא "תרתי קתני", תאמר ש"דיני ממונות", כלומר הודאות והלוואות בשלושה, הכוונה להדיוטות, וגזלות וחבלות בשלושה, הכוונה לשלושה מומחין. ועוד, המילה "שלושה" המופיעה פעמיים – מיותרת, והיה צריך לומר: "דיני ממונות – גזלות […]

שמחה לארצך1 שמחה גנוזה בקללותפרשת הקללות הכתובה בפרשתנו נראית כחתומה בחותמה של עבודת ה' ביראה. הקללות הקשות מבהירות בצורה שאינה משתמעת לשני פנים מה יהיה גורלו של מי שלא מקיים את מצוות ה', וזה לכאורה עניינה של פרשה זו. לכן מפתיע למצוא בתוך הפרשה את הפסוקים הבאים2: וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' […]

בחירה ועדות כפילות בפרשת וילךהשבת נקרא את הפרשה הקצרה ביותר בתורה – בסך הכל שלושים פסוקים. אלא שעד שאנו מתרשמים מקצורה של הפרשה, נראה לנו שניתן היה לקצר יותר: בחלקה הראשון של הפרשה מתואר כיצד משה מחזק את יהושע, כותב את התורה ונותנה לכוהנים בני לוי, מצווה להקהיל את העם ולקרוא את התורה באוזניהם. והנה, החל מפסוק י"ד חוזרת התורה על אותם עניינים: ה' מבקש לחזק את יהושע, ושוב יהושע שומע: "חזק ואמץ", ושוב משה מסיים לכתוב את התורה ומוסר […]

תהליך התשובה חזרה בתשובה פרשת התשובה היא היפוכה של פרשת הקללה. רואים זאת על פי המקבילות הרבות ביניהן1. מהו תהליך התשובה המתואר כאן? במבט ראשון נראה שיש חזרות רבות בתיאור התשובה. לדוגמה, לא מובן לאן ניתן להתקדם לאחר השלב של: "לאהבה את ה' א-לוקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך" (פס' ו'). ובכל זאת, התורה מוסיפה לדבר על התשובה בפסוקים: ח'; י'! נציג את מבנה הפרשיה כפי שאנו רואים אותו: פתחו לי פתח כפתחו של מחט התורה מתארת את תהליך […]

דרך ארוכה וקצרה בסיכום פגישה בין ראשי ישיבות ומכינות למפקדים בצבא, אמר הרב גרוסמן שליט"א (ממגדל העמק) בתוך דברי הסיכום כך:הגמרא אומרת1: תנו רבנן הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה. מהו הקשר בין שני חלקי המשפט? כביכול אומרת הגמרא שכשם שהאף שלי איננו דומה לאף שלך, כך הדעה שלי שונה משלך. מה הקשר?הפשט הוא, שכשם שאין אדם יכול לומר לחבירו: "מדוע האף שלך לא יפה כמו האף שלי, והרי […]

ראיה ראויה בדיקת ראיהעניין הראיה מופיע בפרשה פעמים רבות, ולא בכדי נקבע כשמה של הפרשה. נסקור את הופעות הראיה בפרשה: * רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (י"א, כו).* לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו (י"ב, ח).* הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה (י"ב, יג).* כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיך (י"ב, כח).* לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו (י"ג, […]

שיעור באמונה ההקבלה בין "ואתחנן" ל"עקב"בפרשות ואתחנן – עקב מופיעות תוכחות מפורשות כלפי ישראל, ונראה שבסך הכל שתי פרשות אלו עוסקות באותם נושאים. נביא מספר דוגמאות לנושאים שנידונים בשתי הפרשות:1) הציווי על איבוד הכנענים ועבודה זרה שלהם. כך בפרק ז', א-ה: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית […]

מעין של געגועים לארץ ישראל תחינתו של משה רבנו להיכנס לארץ, לכאורה הושבה ריקם. נדמה שזו היתה תפילה שלא נענתה. אולם הרב נריה מביא בספרו: "מועדי הראי"ה" דברים ששמע מפי הרב קוק בפרשת ואתחנן, ומהם עולה תמונה שונה1: בפרשת ואתחנן אמר מרן הרב זצ"ל על שולחנו הטהור:מידות גדולות שהיו צריכות להקבע במסד האומה, נפתחו בגדולי – גדולים, והם שהעמיקו בהם עד השיתין של הנפש, והעלו אותם למרומים שברוח.מידות החסד והאהבה נפתחו על ידי אברהם אבינו, מידות הגבורה והיראה נפתחו על […]