ספרא (פ"א, ה"ג) – לימוד מבנין אב
ספרא פרק א' הלכה ג': הרי את דן מבנין אב לא הרי דיבור הסנה שהוא תחלה לדברות כהרי דיבור הר סיני שאינו תחלה לדברות; ולא הרי דיבור הר סיני שהוא לכל ישראל כהרי דיבור הסנה שאינו לכל ישראל. הצד השוה שבהן שהן דיבור מפי קדש למשה והקדים קריאה לדיבור, אף כל מה שהוא דיבור מפי קדש למשה הקדים קריאה לדיבור. אמנם בהמשך ביאר המדרש את הצורך בפסוק "ויקרא אל משה", אך נראה שהלימוד מבנין אב נשאר על תילו ללמוד ממנו […]
שבת כ"ב (ע"א) – לימוד מבנין אב
שבת כ"ב (ע"א): אמר רב יהודה אמר רב אסי <אמר רב> אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי וכי נר קדושה יש בה מתקיף לה רב יוסף וכי דם קדושה יש בו דתניא (ויקרא יז) "ושפך וכסה" במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו ה"נ שלא יהו מצות בזויות עליו: בעו מיניה מרבי יהושע בן לוי מהו להסתפק מנויי סוכה כל שבעה א"ל הרי אמרו אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה […]
שבועות ל"ד (ע"ב) – לימוד מבנין אב
שבועות ל"ג ע"ב – ל"ד ע"א: ר"ש אומר חייב כאן וחייב בפקדון מה להלן אינו מדבר אלא בתביעת ממון אף כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון ועוד ק"ו מה פקדון שעשה בו נשים כאנשים קרובים כרחוקים פסולים ככשרים וחייב על כל אחת ואחת בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד אינו מדבר אלא בתביעת ממון עדות שלא עשה בה נשים כאנשים קרובים כרחוקים פסולין ככשרים ואינו חייב אלא אחת בפני ב"ד אינו דין שלא יהא מדבר אלא בתביעת ממון מה לפקדון […]
ירושלמי סנהדרין (פ"א ה"א) – לימוד מבנין אב
הקשר בין הדין הנלמד למידה בנין אב מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ירושלמי סנהדרין (פ"א ה"א): כל מקום שנאמר "וה'" הוא ובית דינו. ובניין אב שבכולם "וה' דבר עליו רעה". ועי' במפרשים שפסוק זה נאמר אצל אחאב שהנביא מיכיהו אמר (מלכים א', כ"ב, י"ט): ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. נראה פשוט ששם ה' הוא בתפארת1 וצבא השמים היינו "צבאות" שהוא בנצח והוד2, ואף כאן "צבא השמיים" – נצח והוד – "עומדים" […]
מיתות בית דין – לימוד מגזירה שוה
כל מיתות ב"ד נלמדו בגזירה שוה: סקילה – "דמיהם בם" "דמיהם בם" (מ"ג) שריפה – "שריפה" "שריפה" (נ"ג) הרג – "חרב" "חרב". "נקם ינקם" "חרב נוקמת" ( נ"ב) חנק – "מיתה" "מיתה" נאמרה מיתה בידי שמים ונאמרה מיתה בידי אדם. (נ"ב) בודאי לא דבר ריק הוא. נראה שבאה הגזירה השוה שבמהותה היא ממזגת וממתקת (עי' במבוא) למתק את הדין הקשה של מיתת ב"ד. הלימוד בג"ש בא לומר שבעומק, חסד אלוקי הוא שהקב"ה בתורתו הקדושה נותן אפשרות של תיקון ותשובה להביא […]
קיחה קיחה בגזירה שוה
שלוש פעמים דרשו חכמים בגמרא גזירה שוה "קיחה" "קיחה" ובוודאי דברים בגו. האחת בריש קידושין, למדו חכמים קניין כסף באשה מקנין קרקע ובגזירה שוה "קיחה" "קיחה" משדה עפרון. קידושין ד' (ע"ב): ותנא מייתי לה מהכא דתניא כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו' אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר נתתי כסף השדה קח ממני. השניה בחולין פ"ב (ע"א): איתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין רבי יוחנן אמר משעת שחיטה ורשב"ל אמר משעת […]
מידת גזירה שוה בהוראת ב"ד ובקרבן חטאת
כמה לימודים בגזירה שוה נאמרו בענין הוראת בי"ד וחטאת שאינם אלא בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. עצם דין הוראת ב"ד נלמד בג"ש "עליה" "עליה" (דף ח') מאחות אשתו שהיא בכרת. נאמר שם "לגלות ערוותה עליה בחייה" (ויקרא י"ח) ונאמר "חטאתם אשר חטאו עליה" (ויקרא ד') מה אחות אשה בכרת אף הוראה אינה אלא בדבר שזדונו כרת. נשיא מביא שעיר בדבר שזדונו כרת נלמד בג"ש "מצות" "מצות" שנאמרו בהוראת ב"ד ובנשיא. אף פר וחטאת יחיד ואשם תלוי שאינם אלא בחטאת קבועה […]
הוריות ח' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הוריות ח' (ע"א): אשכחן צבור משיח מנלן לאשמת העם הרי משיח כצבור נשיא יליף מצות מצות כתיב גבי נשיא "ועשה אחת מכל מצות ה'" וכתיב בצבור "ועשו אחת מכל מצות" מה צבור דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף נשיא דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת יחיד. נראה שבנשיא יש דגש מיוחד על מצוה השם להדגיש שאף הוא מקבל צווי מאת התורה על כן למדו דווקא ממילה זו על חיובו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.
הוריות ח' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הוריות ח' (ע"א): רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. נאמר בפר העלם דבר (ויקרא ד', י"ד): ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונאמר באיסור אחות אשה (ויקרא י"ח, י"ח): ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה. בשני המקומות המילה עליה סתומה ומיותרת, ופרשוה בדרכים שונות (ע' כתב וקבלה בפ' ד' וחזקוני בפרק י"ח). נראה שלפי הלימוד בגזירה שוה שביאור המילה שוה בשתי […]
הוריות י"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הוריות י"א (ע"א): ואיזהו נשיא זה מלך כו': תנו רבנן "נשיא" יכול נשיא שבט כנחשון בן עמינדב ת"ל "מכל מצות ה' אלהיו" ולהלן הוא אומר "למען ילמד ליראה את ה' אלהיו" מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו אף נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו. עי' תוס' הרא"ש שבדווקא למדו מגזירה שוה ולא אמרו בסתם שמשמעות ה' אלוקיו היא שאין לו על גביו אלא ה' אלוקיו. אלא למדו זאת ממלך בגזירה שוה. נראה שהלימוד בגזירה שוה בא להדגיש […]