על כביסות ועבודת המידות
על כביסות ועבודת המידות בלימוד הגמרא אנו נתקלים לפעמים במימרות הנותנות עצות שונות. כיצד יש להתייחס לגמרות כאלה? ניקח לדוגמא את הגמרא במסכת שבת1: תניא, אמר רבי צדוק: כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל שהיו נותנין כלי לבן לכובס שלשה ימים קודם לשבת, וצבועים אפילו בערב שבת. ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין. אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא, אמר ליה: כמה בעית עילויה? אמר ליה: כדחיורא. – אמר ליה: כבר קדמוך רבנן. אמר אביי: […]
"שמע ישראל" – יחוד ה'
שמע ישראל – יחוד ה' פרשתנו מתארת את ברכת יעקב לבניו. חז"ל בגמרא מוסיפים פרטים נוספים שאינם מתוארים בתורה1: …דאמר רבי שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' (בראשית מ"ט, א'). ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד – כך אין בלבנו אלא […]
היחס לתרבות – תיאטראות ולימוד תורה
תיאטראות ולימוד תורה יחס התורה לתרבות ולמדיה על סוגיהן השונים טעון ברור. האם התורה שוללת אותם מכל וכל או שבתנאים מסוימים יש מקום לעסוק בהם? ננסה לבחון את הדבר ממקורותיה של תורה.הגמ' אומרת1: 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. נראה, שאין הגמרא מתפרשת רק בפשט הפיזי-גיאוגרפי – שמתוך שיחפשו מקום ללמוד תורה, ילמדו בבניינים אלו שקודם לכן שמשו לתיאטראות וקרקסאות2. נראה שכוונת הגמרא היא, שאותם כלים ששמשו את הקרקסאות והתיאטראות […]
היחס לתרבות – תיאטראות ולימוד תורה
תיאטראות ולימוד תורה יחס התורה לתרבות ולמדיה על סוגיהן השונים טעון ברור. האם התורה שוללת אותם מכל וכל או שבתנאים מסוימים יש מקום לעסוק בהם? ננסה לבחון את הדבר ממקורותיה של תורה.הגמ' אומרת1: 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. נראה, שאין הגמרא מתפרשת רק בפשט הפיזי-גיאוגרפי – שמתוך שיחפשו מקום ללמוד תורה, ילמדו בבניינים אלו שקודם לכן שמשו לתיאטראות וקרקסאות2. נראה שכוונת הגמרא היא, שאותם כלים ששמשו את הקרקסאות והתיאטראות […]
תיאטראות ולימוד תורה
תיאטראות ולימוד תורה יחס התורה לתרבות ולמדיה על סוגיהן השונים טעון ברור. האם התורה שוללת אותם מכל וכל או שבתנאים מסוימים יש מקום לעסוק בהם? ננסה לבחון את הדבר ממקורותיה של תורה.הגמ' אומרת1: 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. נראה, שאין הגמרא מתפרשת רק בפשט הפיזי-גיאוגרפי – שמתוך שיחפשו מקום ללמוד תורה, ילמדו בבניינים אלו שקודם לכן שמשו לתיאטראות וקרקסאות2. נראה שכוונת הגמרא היא, שאותם כלים ששמשו את הקרקסאות והתיאטראות […]
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]
ראשית צניחת גאולתינו? (שיחה לפרשת ויגש)
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד (שיחה לפרשת ויגש)
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]