בכורות ל"ז (ע"א) – לימוד מכל דבר שיצא מן הכלל ללמד
בכורות ל"ז (ע"א): משנה על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אעפ"י שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם ר' יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת: גמרא אמאי פסח ועור כתיב כתיב נמי כי יהיה בו מום ואימא כי יהיה בו מום כלל פסח או עור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט פסח ועור אין מידי אחרינא לא כל מום רע חזר […]
מנחות ע"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מנחות ע"ז (ע"ב): …תרומה לה' איני יודע מכמה היא הריני דן נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר תרומה מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה או כלך לדרך זו נאמר כאן תרומה ונאמר בבכורים תרומה מה להלן אין לה שיעור אף כאן אין לה שיעור נראה למי דומה דנין תרומה שאין אחריה תרומה מתרומה שאין אחריה תרומה ואל יוכיח בכורים שיש אחריהן תרומה או כלך לדרך זו דנין תרומה הנאכלת במקום קדוש מתרומה הנאכלת במקום קדוש ואל תוכיח תרומת […]
ירושלמי פ"ח ה"ו – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי פסחים פ"ח ה"ו: נאמר כאן ואז יקרב לעשותו ונאמר להלן אז יאכל בו מה אז שנאמר להלן עד שיהא כשר בשעת אכילה אף אז שנאמר כאן עד שיהא כשר בשעת שחיטה. כשם שבג"ש "ערלתו" ערלתו" נתבאר שהערלה מפרידה ועושה האדם כפרט בלתי מקושר עם הכלל, כך גם כאן הערלה מפרידה מגדר ציבור והלא קרבן פסח קרבן ציבור, ובמיוחד השחיטה כמו שנתבאר בשיעור על קרבן פסח. "אז" – גימטריא שמונה, לרמוז על מילה שהיא בשמיני. וי"ל ש"אז" מידה שמינית שהיא […]
בבא מציעא קי"א – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. בבא מציעא קי"א: משנה אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו (בזמנו) הרי זה נשבע ונוטל גר תושב יש […]
חולין פרק ראשית הגז – לימוד מגזירה שוה
שלש גזירות שוות למדו חכמים בפרק ראשית הגז וכולן בפסוק (דברים י"ח, ד'): וראשית גז צאנך תתן לי. למדו כאן גיזה גיזה לצמר כבשים1 צאן צאן שבטרפה פטור ונתינה נתינה משמע שיש שייכות מיוחדת לגזירה שוה במצות ראשית הגז. הרדב"ז בטעמי המצוות כתב: הצמר רומז ברחמים ובשעה שהוא גוזז הצאן נראה שהוא פוסק הרחמים… לפיכך צוה הכתוב ליתן ראשית הגז לכהן לעורר הרחמים בעולם ותחיל ברכה על עשתרות הצאן. וכתב שם לבאר כמה הלכות על פי טעם זה. אף השל"ה […]
מכילתא בא (י"ב א') – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. "בארץ מצרים" חוץ לכרך או אינו אלא תוך הכרך?… והלא הדברים קל וחומר ומה תפילה הקלה לא התפלל (משה) אלא חוץ לעיר דיבור החמור לא כל שכן (שלא נדבר עימו אלא חוץ לכרך). הק"ו הוא מתפילה הקלה לדיבור החמור. תפילה הקלה מתפשטת והיא בחסד ה' עלינו1 ואין לה מגבלות של מקום וזמן. אין לך מקום שאינו ראוי לתפילה ולוואי שיתפלל כל היום כולו. לעומתה הדיבור חמור. הדיבור […]
מנחות ע"ח (ע"א) – לימוד מכלל ופרט
מנחות ע"ח (ע"א): דבי רבי ישמעאל תנא מצות כלל חלות ורקיקין פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. בתוד"ה כלל ופרט הביאו ביאורו של רבינו שמואל ששאל מדוע צריך את הכלל, ותירץ שאם לא הכלל היינו מרבים כל הדומה לפרט. ובספרי (נשא ל"ד) אמרו אחר שדנו בכלל ופרט : שהיה בדין הואיל ותודה טעונה לחם ואיל נזיר טעון לחם. אם למדתי לתודה שטעונה ארבעת מינים אף נזיר יטען ארבעת מינים תלמוד לומר וסל […]
בבא בתרא דף י' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק. בבא בתרא דף י' (ע"א): דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים. עי' תורת חיים וקובץ שיעורים. נראה שהלימוד בגזירה שוה מבטא עומק פנימי המשותף לשניהם, אף כי בצורה חיצונית לכאורה אין קשר בין […]
בבא בתרא ט' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
בבא בתרא ט' (ע"ב): כדתניא ר"ש בן יוחי אומר נאמר כבוס בגדים בימי ספורו ונאמר כבוס בגדים בימי חלוטו מה להלן מטמא אדם אף כאן מטמא אדם. נראה שהגמ' באה ללמד שבימי הסגרו הרי הוא מצד הטומאה שבו ממש כמוחלט ומצד הטהרה שבו הרי הוא כטהור לגמרי. היה מקום לומר שבימי הסגרו הרי הוא בטומאה מיוחדת, שהוא למעלה מטהור ולמטה ממוחלט, והרי הוא בטומאת מוסגר, קמ"ל שלענין טומאה הרי הוא כמוחלט ולענין טהרה הרי הוא כטהור. זו מציאות גבולית כלולה […]
פרשת נגעים וסוטה – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וכן ע"פ ביאור הנהגת קל וחומר טוב ורע. המשנה בפרשת נגעים (פרק י"ב, מ"ה) אומרת: אמר ר' מאיר וכי מה מטמא לו אם תאמר כלי עציו ובגדי ומתכותיו, מטבילן והן טהורין, על מה חסה התורה, על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו, אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי קל וחומר על ממונו החביב אם כך על ממונו קל וחומר על נפש בניו ובנותיו אם כך […]