שבת קי"ג (ע"ב) וזבחים ק"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
שבת קי"ג (ע"ב): ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם, אמר רבי אלעזר: רמז רמז לה; עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך, דכתיב ביה הלם, שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי אדני ה' ומי ביתי כי הבאתני עד הלם. ובמהרש"א ביאר: דמלת הלום הוא מיותר דלא הל"ל לה אלא גשי ואכלת מן הלחם אלא דרמז לה שמלכות בית דוד יצא ממנה דכתיב כי הביאתני עד הלום וע"ש הראוי למלכות בית דוד כתר הולמתו כדאמרי' פ' כל […]
ירושלמי שבת פ"א (ה"א) – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי שבת פ"א (ה"א): מנין למעלה מי' שהיא רשות אחרת. ר' אבהו בשם רשב"ל ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים. וכתיב אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. מה דיבור שנאמר להלן רשות אחרת. אף דיבור שנאמר כאן רשות אחרת. וארון לא תשע טפחים הוא. דבית ר' ינאי אמרו בכפורת טפח. משמעות עמוקה יש לה לגזירה שוה זו שמשוה את הדיבור בהר סיני שהיה מן השמים, לדיבור במשכן מעל הכפורת מבין שני […]
קידושין ע"ז (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
קידושין ע"ז (ע"א): ישראל שנשא חללה: מנא הני מילי אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון נאמר כאן ולא יחלל זרעו בעמיו ונאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו מה להלן זכרים ולא נקבות אף כאן זכרים ולא נקבות אלא מעתה בתו של כ"ג תישתרי מי כתיב בנו זרעו כתיב לא יחלל זרעו בעמיו בת בנו תישתרי כתיב לא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא בתו פסולה אף בנו בתו פסולה בת בתו תיתסר אם כן גזירה שוה מאי אהני ליה. […]
קידושין ע"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
קידושין ע"ז (ע"ב): זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין. איסורי כהן גדול בזונה בא משום קישורו אל הקדש העליון. אצל כהן גדול, המשכיות הדורות, היא המובילה ומכוונת את היצר והתאווה. על כן אם אישה שנבעלה בלא קידושין, בפסולי חיתון, והיצר היה מנותק מהמשכיות הדורות בקדושה, ואינו אלא התפרצות תאוה מנותקת מן האידיאל, אישה כזו אינה יכולה להתחבר חיבור גמור לכהן גדול. הקשר עימה אינו אלא חילול הקדש וניתוקו מן […]
חולין קי"ח (ע"א) – לימוד מקל וחומר
חולין קי"ח (ע"א): מיד אתי ומה יד שאינה מגינה מכנסת ומוציאה שומר לא כ"ש. שומר לפרי הוי פרי, שכן כך הוא בטבע, שיש שומרים כמו קליפה וכד' ששומרת על הפרי לעומת זאת יד הוא לצורך האדם ואינו לצורך הפרי בטבעו. מבחינת "קל" ו"חומר", כיון שבטומאה עסקינן הרי שה"יד" הוא ה"קל", שאינה מחוברת כל כך לפרי, ואעפ"כ מכניסה ומוציאה הטומאה אל הפרי ומן הפרי, קל וחומר ל"שומר", שהוא חלק מן הפרי שיכניס ויוציא. וכך נאמר על שומר (ילק"ש דברים פרק ד' […]
זבחים כ"ב – לימוד מקל וחומר
זבחים כ"ב (ע"א – ע"ב): אמר ריש לקיש: מי מקוה כשירים למי כיור. למימרא, דלא מים חיים נינהו, והתניא: במים – ולא ביין, במים – ולא במזוג, במים לרבות שאר מים, וק"ו למי כיור; מאי ק"ו למי כיור? לאו דמים חיים נינהו! לא, (לקדוש) דקדיש. וקדישי מעליותא היא? והא תנא רבי שמואל: מים שאין להם שם לווי, יצאו מי כיור שיש להם שם לווי! אלא לאו דראויין למי כיור, אלמא מים חיים נינהו! תנאי היא, דאמר ר' יוחנן: מי כיור […]
קידושין ע"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
קידושין ע"ז (ע"ב): זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין. איסורי כהן גדול בזונה בא משום קישורו אל הקדש העליון. אצל כהן גדול, המשכיות הדורות, היא המובילה ומכוונת את היצר והתאווה. על כן אם אישה שנבעלה בלא קידושין, בפסולי חיתון, והיצר היה מנותק מהמשכיות הדורות בקדושה, ואינו אלא התפרצות תאוה מנותקת מן האידיאל, אישה כזו אינה יכולה להתחבר חיבור גמור לכהן גדול. הקשר עימה אינו אלא חילול הקדש וניתוקו מן […]
בבא קמא ה' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
בבא קמא (ה' ע"א): אלא לרבי חייא ורבי אושעיא אבות מכלל דאיכא תולדות תולדותיהן מאי ניהו אמר רבי אבהו כולן כאבות לשלם ממיטב מאי טעמא אתיא תחת נתינה ישלם כסף ופרש"י: תחת נתינה כו' – דבכולהו כתיב או תחת וגמרינן תחת תחת משור מועד דכתיב ביה שור תחת השור מה התם ממיטב דגמר משן ורגל דכתיב ביה מיטב שדהו אף כאן מיטב שאם בא לשלם קרקע לניזק בשביל הזיקו מגביהו מן העידית או נתינה וגמר נתינה נתינה משור שנגח את […]
זבחים ק"ג (ע"א) – לימוד מקל וחומר
זבחים ק"ג (ע"א) במשנה: עורות קדשי קדשים לכהנים, קל וחומר, ומה אם עולה שלא זכו בבשרה זכו בעורה, קדשי קדשים שזכו בבשרה אינו דין שיזכו בעורה, אין מזבח יוכיח, שאין לו עור בכל מקום. הכהנים זוכים גם בדבר של אכילה – בבשרה – וגם בדבר שאינו לאכילה אלא לשימוש אחר – בעורה. אבל מזבח אין בו אלא אכילה בלבד ועל כן עור הבהמה אינו שייך למזבח כלל ו"אין מזבח יוכיח" כך יש להבין גם את הברייתא לקמן בעמוד ב'. מה […]
בבא קמא י"ז (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
בבא קמא י"ז (ע"א): אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים שנאמר "אשריכם זורעי" ואין זריעה אלא צדקה שנאמר "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד" ואין מים אלא תורה שנאמר "הוי כל צמא לכו למים" וזוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף דכתיב "בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור" וזוכה לנחלת יששכר דכתיב "יששכר חמור גרם". כיון שדברי הגמרא […]