המאגר התורני

מגילה ז' (ע"ב): דתניא רבי יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונה בכרת ולא במלקות. כל הכריתות בכלל אחד היו ויצאה אחותו להיות בענש כרת בלבד בלא מלקות על הלאו, וללמד על הכלל שכל כרת לא נענש אלא על הלאו. הנהגת "כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד" מתבארת בדברי האר"י שהיא הנהגת הבריאה שבתחילה היו ד"ו פרצופין ויצאה הנוקבא מן הכלל שהיא התפארת1. אחותו מבטאת תהליך זה שהרי בתחילה היו בהכרח נישואי אח ואחות, ואז בחי' […]

כך הוא לשון ספר בית אלקים להמבי"ט (שער היסודות פרק י"ב): התורה כולה מבראשית ועד לעיני כל ישראל הוא מקובל אצלנו כי היתה סדורה לפניו יתברך כך קודם שנברא העולם באלפיים שנה. ונראה שהיתה כתובה לפניו ית' אות סמוך לאות שלאחריה מבי'ת בראשית עד למ"ד לעיני כל ישראל בלי הפסק תיבות ופרשיות אלא כולה כתיבה אחת. ודומה לזה כתב הגר"א בביאורו לגמ' בבא בתרא על שמונה פסוקים אחרונים שבתורה, שהקב"ה אומר ומשה כותב בדמע: וי"ל כי זה וזה (דעת ר' […]

פסחים קט"ז (ע"ב): אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם בננו זה מה להלן פרט לסומא אף כאן פרט לסומין. דין סורר ומורה אינו חל כשהאב הוא סומא, שנאמר "בננו זה", שאביו ואמו רואים אותו. מכאן לומדים על דין "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה" שאף הוא אינו חל באב סומא שכן גם אצלו נאמר "זה". גם כדי להוכיח את הבן הסורר וגם כדי לספר לבן החכם או התם צריך לראותם. […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. פסחים ק"כ (ע"א): תניא כוותיה דרבא ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. עיין מה שכתבנו במכילתא בא (ח') וצרפהו לכאן.

מכילתא שמות (ל"ה): ובשבת? ת"ל: לא תבערו אש וגו'. שריפה בכלל היתה ויצאת ללמד: מה שרפה מיוחדת שהיא אחת ממיתות בית דין, ואינה דוחה את השבת, אף כל שאר מיתות בית דין לא ידחו את השבת. כתב האר"י שהכלל הוא התפארת: התפארת הנקראת כלל… ויצא מן הכלל שהוא תפארת. אף שם הוי"ה ברוך הוא, הוא בתפארת1. כתבו המקובלים2: ידוע כי ד' מיתות כנגד ד' אותיות הוי"ה. על כן מתאים ששריפה בכלל ד' מיתות היתה. הכלל הוא ד' מיתות ב"ד המכוונות […]

שבת ע' (ע"א): … ת"ל "לא תבערו אש" הבערה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה ולומר לך מה הבערה שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה, אף כל שהוא אב מלאכה, חייבין עליה בפני עצמה. עצם יציאת הבערה מכלל המלאכות מבוארת בפסוקים בשמות (פרק ל"ה): א. ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים, אשר צוה ה' לעשת אתם. ב. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת. […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. תמורה י"ג: אמר ר"ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות רבי אומר למה יצאת מעשר מעתה לידון בתמורת שמו ובתמורת גופו לומר לך תמורת שמו קריבה תמורת גופו אינה קריבה תמורת שמו נגאלת תמורת גופו […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות ה' (ע"א-ע"ב): תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב (משלי טז) "בחסד ואמת יכופר עון"… אלא קובר את בניו מנין תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי אתיא "עון" "עון" כתיב הכא "בחסד ואמת יכופר עון" וכתיב התם (ירמיהו לב) "ומשלם עון אבות אל […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. זוהר בהעלותך (ח"ג קמ"ט ע"א בתרגום): ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין. פתח ר' אלעזר ואמר, […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. מכילתא בא פרשה ח' "שבעת ימים מצות תאכלו": כתוב אחד אומר "שבעת ימים מצות תאכלו" וכתוב אחד אומר "ששת ימים תאכל מצות" כיצד יתקיימו שני המקראות הללו? השביעי הזה בכלל היה ויצא מוצא מן הכלל ללמד על הכלל, מה שביעי רשות אף כולן רשות. ובהערות המו"ל (הוצאת הורביץ-רבין): והדרש הזה מתמיה דאיך קורא דבר שיצא מן הכלל ללמד על הכלל והוא סותר […]