זבחים מ"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הגמרא לומדת ג"ש "בערכך" "בערכך" ללמד שאיל דינו שיהא בערך שני סלעים מאיל האשם של מעילה שנאמר בו "בערכך כסף שקלים" (ויקרא ה', י"ח). מיוחד הוא הביטוי של ערך. לא רק החפץ חשוב אלא גם ערכו חשוב. ערכו של כל דבר אינו רק ענין הסכמי. חידוש הוא שחידשה תורה עוד מראשית הבריאה (ב"ר ט"ז, ב'): וזהב הארץ ההיא טוב… א"ר אבהו טובה גדולה חלק הקדוש ברוך הוא לעולמו, אדם פורט זהוב אחד, והוא מוציא ממנו כמה יציאות. הערך מלמד שהחפץ […]
נידה נ' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
נידה נ' ע"ב: תנו רבנן גוזל שנפל לגת וחשב עליו להעלותו לכותי טמא לכלב טהור רבי יוחנן בן נורי אומר אף לכלב טמא א"ר יוחנן בן נורי ק"ו אם מטמא טומאה חמורה שלא במחשבה לא יטמא טומאה קלה שלא במחשבה. טומאה חמורה היינו "האוכלה מטמא בגדים בבית הבליעה" (לשון רש"י) שכן זו ההלכה בנבלת עוף טהור, ודין טומאה חמורה הוא גם בלא שחשב עליה לשום אכילה כל שהיא "כגון שלא ידע שזה הוא" (רש"י) למדנו אפוא, שטומאה חמורה, לטמא בגדים, […]
זבחים י"ג (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
זבחים י"ג (ע"א): אמר רבי עקיבא מנין לקבלה שלא תהא [אלא] בכהן כשר ובכלי שרת נאמר כאן בני אהרן ונאמר להלן אלה שמות בני אהרן הכהנים המשוחים מה להלן בכהן כשר ובכלי שרת אף כאן בכהן כשר ובכלי שרת. וברש"י ד"ה ובכלי שרת – שיהיו מלובשים בגדי כהונה. נראה שמדויק בפסוקים שהרי נאמר בבמדבר (ג', ב'-ג'): (ב) ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר. (ג) אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן. בפסוק ב' לא […]
מנחות ל"ד (ע"א) – לימוד מבנין אב
מנחות ל"ד (ע"א) דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין מאי טעמא דרבנן מזוזות כתיב מ"ט דר' מאיר דתניא מזוזות שומע אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומר מזוזות בפרשה שניה שאין תלמוד לומר הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מעטו הכתוב למזוזה אחת דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אינו צריך כשהוא אומר על המשקוף ועל שתי המזוזות שאין ת"ל שתי מה ת"ל שתי זה בנה אב כל מקום שנאמר מזוזות אינו […]
זבחים י"ג (ע"א) – לימוד מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל
זבחים י"ג (ע"א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר"י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל וכו' (ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא). לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת […]
מנחות ל"ב (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מנחות ל"ב (ע"ב): אמר רב יהודה אמר שמואל כתבה אגרת פסולה מ"ט אתיא כתיבה כתיבה מספר "אגרת" היינו בלא הקפדה על חסרות ויתרות, שאין מדקדקין בה אלא על מנת שיבין הקורא ולא מצד הספר בעצמו, ולכן מזוזה שכתבה אגרת בלא דקדוק פסולה. וילפינן לה מק"ו. תוס' ד"ה כתבה הם המפרשים כך פסול אגרת וגם חולקין על רש"י וסוברין שלא ילפינן מגט אלא: ועוד יש לפרש דיליף הכא מסוטה דדמעטינן בפרק שני דסוטה כתבה איגרת. וצריך עיון בהשוואה לסוגיה בברכות דף […]
זבחים מ"ט (ע"א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש
הגמרא מחפשת מקור לדין שחיטה בצפון באשם ומביאה ששנה הכתוב לעכב באשם מצורע מן הכתוב (ויקרא י"ד, י"ג): ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה. ואומרת הגמ' שקרא זה נדרש באופן אחר בברייתא: דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש, אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש; כיצד? ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא וגו' – שאין ת"ל כחטאת האשם, מה ת"ל כחטאת האשם? […]
עירובין ה' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
עירובין ה' (ע"ב): אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא במבוי שמונה אבל במבוי שבעה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ וקל וחומר מחצר ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה ניתרת בעומד מרובה על הפרוץ מבוי שניתר בלחי וקורה אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ. רשות הרבים עניינה דין שהרי היא ביטוי לפירוד לשון עץ חיים שער י"א פרק ה': אבל אלו הו' חלקים נקודות של ז"א יצאו נפרדות זו מזו שלא כדרך קוין רק זה על גבי […]
זבחים ח' (ע"ב) – לימוד מכלל פרט וכלל
זבחים דף ח' (ע"ב): כלל מתקיף לה ר' יעקב מנהר פקוד הא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא כללא קמא מרבי זבחים ותו לא כללא בתרא לה' כל דלה' ואפי' לעופות ואפי' למנחות. מחלוקת אם כללי בתרא צריך להיות דומה לכללא קמא. ועי' הליכות עולם עם פירוש יבין שמועה אות כ"ז שביאר ע"פ רש"י שהדמיון הוא בגודל הריבוי שכל כלל מרבה. והביא שתוס' כתבו שהמילים צריכות להיות שוות, ודחה פירושם עיי"ש. לעצם המחלוקת נראה שהדעה שהכללים צריכים להיות שווים מתאימה […]
מנחות כ"ח (ע"ב) – לימוד מכלל ופרט וכלל
מנחות כ"ח (ע"ב) תני רב פפא בריה דרב חנין קמיה דרב יוסף מנורה היתה באה מן העשת מן הזהב עשאה של כסף כשרה של בעץ ושל אבר ושל גיסטרון רבי פוסל ור' יוסי ברבי יהודה מכשיר של עץ ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה א"ל מאי דעתך א"ל בין מר ובין מר כללי ופרטי דרשי מיהו מר סבר מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת ומר סבר מה הפרט מפורש דבר חשוב אף כל דבר חשוב אמר […]