המאגר התורני

"מבעה" (ד.) גרסת הגמ' וגרסת רב שרירא גאון הגמ' בדף ד' ע"א דנה במחלוקת שמואל ורב מהו "מבעה": ושמואל מאי טעמא לא אמר כרב אמר לך אי סלקא דעתך אדם הא קתני סיפא שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם וליתני ברישא בנזקי ממון קמיירי בנזקי גופו לא קמיירי ורב נמי הא קתני אדם בסיפא אמר לך רב ההוא למחשביה בהדי מועדין הוא דאתא. ודברי הגמ' תמוהים הן ביחס לשמואל והן ביחס לרב:בתחילה מביאה הגמ' הוכחה לשמואל הסובר "מבעה" זה […]

פטור שן ורגל ברשות הרבים בגמ' בדף כ"א ע"ב נאמר: דתניא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי ר"מ ורבי יהודה רבי יוסי ור"א אומרים אין דרכה לאכול אלא להלך ר' יוסי היינו תנא קמא אלא מחזרת איכא בינייהו תנא קמא סבר מחזרת נמי משלם מה שנהנית ורבי יוסי סבר משלמת מה שהזיקה לא דכולי עלמא מחזרת אי כרב אי כשמואל והכא בביער בשדה אחר קא מיפלגי מר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות הרבים […]

כיצד מתייחסים לגנב? כאשר אדם גונב שור או שה, וטובח אותו או מוכר אותו, הדין הוא: "חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה"1.אומרת על כך הגמרא2: אמר רבי מאיר: בא וראה כמה גדול כח של מלאכה, שור שביטלו ממלאכתו – חמשה, שה שלא ביטלו ממלאכתו – ארבעה.אמר רבן יוחנן בן זכאי: בא וראה כמה גדול כבוד הבריות, שור שהלך ברגליו – חמשה, שה שהרכיבו על כתיפו – ארבעה. ראשית, עלינו ללמוד מכאן התייחסות עקרונית לדרך לימוד התורה. מעבר […]

צופים ומקשיבים כאשר יש מתיחות בין אומות העולם, אנו נזכרים במאמר חז"ל1: אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח. תדע שכן, שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם. משמעות דברי המדרש היא, כי מאבקים בין אומות אינם רק כפי שנראה במבט החיצוני אלא הם נובעים מתסיסה שישנה בעולם – ובעולם הרוחני בפרט. המאבקים שאנו רואים הם ראי להתגרות שקיימת בין שרי האומות, הם תוצאה של מאבק בין […]

תכל'ס אומר המדרש1: תני בשם ר' נתן ג' נכנסו לדין וד' יצאו מחוייבין, ואלו הן אדם וחוה ונחש נכנסו לדין, ונתקללה הארץ עמהן, שנאמר (בראשית ג'): 'ארורה האדמה בעבורך…' ולמה נתקללה… ר"י בר' שלום אמר שעברה על הצווי שכך אמר לה הקב"ה: 'תדשא הארץ דשא וגו", מה הפרי נאכל אף העץ נאכל, והיא לא עשתה כן, אלא 'ותוצא הארץ דשא וגו" הפרי נאכל והעץ אינו נאכל. כך מביא גם רש"י2: עץ פרי – שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא […]

צדיק יסוד עולם אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח. פסוק זה מעורר שאלה. הפתיחה "אלה תולדות…" מביאה אחריה בדרך כלל את שמות הצאצאים, וכאן מתארים את אישיותו של נח1.נראה, ששאלה זו עמדה בפני בעל המדרש הראשון בפרשה2: 'אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים', הדא הוא דכתיב (משלי י') 'כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם', 'כעבור סופה ואין רשע', זה דור המבול, 'וצדיק יסוד עולם', זה נח. (משלי י"ב) 'הפוך רשעים ואינם […]

מלחמת היצר בכתבי האר"י מובא1: …אי נמי, יען כי לפתח חטאת רובץ, ויצר טוב אינו בא עד שהאדם בן י"ג שנה, לכן האיברים של אדם רגילים עם היצר הרע מיום הלידה. כשאדם בא לשוב בתשובה, היינו שיצא למלחמה על האויבים, שהוא היצר הרע והאיברים.ונתנו ה' אלוהיך בידיך שהוא היצר הרע, אז ושבית שביו שהם אברי הגוף.וראית בשביה אשת יפת תואר, שהיא הנשמה.וגלחה את ראשה, שתסיר האמונות הרעות.ועשתה את ציפורניה, שהוא חתיכת ומניעת המותרות.והסירה את שמלת שביה, שהוא הלבוש שנעשה ממעשה […]

הקבוע, הנטוע ומה שביניהם פרשת שופטים מתארת את מערכות השלטון השונות בעם ישראל, וביניהן את המלוכה. בין השאר מצווה התורה את המלך1: והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. […]

שמעת מה קרה? שתיים משש הזכירות שבתורה מופיעות בפרשתנו: זכירת מעשה מרים וזכירת מעשה עמלק.נעמיק בענין זכירת מעשה מרים. כותבת התורה1: השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות. זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. הרמב"ן כותב2: מצוה שביעית שנצטוינו לזכור בפה ולהשיב אל לבנו מה שעשה ית' למרים כשדברה באחיה, עם היותה נביאה ואחיה גמול חסדה ועל ידה ניצל, כדי שנתרחק מלשון הרע ולא נהיה מאשר נאמר […]