ראש השנה שחל להיות בשבת
ראש השנה שחל בשבת דין ידוע הוא, שכשראש השנה חל להיות בשבת אין תוקעים בשופר.דין זה מיוחד מאוד. ישנה מצוה בתורה, לתקוע בשופר, מצוה שמעלתה העליונה מפורשת במקומות רבים בחז"ל, כמזכירה את זכותם של ישראל, וחכמים קובעים שעם ישראל כולו לא יתקע בשופר. מדוע? אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו […]
הנטוע והמעופף
הנטוע והמעופף ננסה לעיין מחדש בפרק הראשון, בפתיחת ספר תהילים. אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. ישנם כאן שלושה עניינים: הלך, עמד וישב, וננסה להבין את עניינו של כל אחד."לא הלך בעצת רשעים": הליכה אחר עצה פירושה הליכה בדרך אידיאולוגית. ישנן גישות בעלות אידיאולוגיה של רשעות, כמו הקומוניזם שהתבסס על כפירה וכדו', ואנשים רבים מתפתים ללכת בעצה זו.כאן משתמש דוד המלך בביטוי הליכה, כיון שאלו דברים שאדם הולך אחריהם ונמשך אליהם […]
בשמחה תמיד
"בשמחה תמיד" מהי שמחה?לרמב"ם ישנה תשובה ברורה לשאלה זו, המבוארת מספר פעמים בספר הי"ד החזקה:א. בהל' יום טוב1: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר (דברים ט"ז) 'ושמחת בחגך וגו", אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי […]
האם אנחנו חיים
האם אנחנו חיים? הגמ' בכתובות1 אומרת: אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים שנאמר 'מתים בל יחיו וגו". תניא נמי הכי: 'מתים בל יחיו' – יכול לכל? ת"ל 'רפאים בל יקומו' – במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב, אמר ליה: מקרא אחר אני דורש דכתיב: 'כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל' כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור […]
מי נותן למי
מי נותן למי? בסוף הפרשה מופיעה מצוות הצדקה1: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך […]
שכחת את העיקר
"שכחת את העיקר" הסמ"ג מספר בהקדמת ספרו: ולכן הנני משה בן יעקב נתתי פני לחבר שני הספרים… ויעזרני א-לקי גליות ישראל יתברך שמו על המלאכה לעשות אותה. וגם בענין לאוין בא אלי בחלום ענין מראה בזה הלשון: "הנה שכחת את העיקר, 'השמר לך פן תשכח את ה' א-לקיך'". כי לא היה בדעתי לחברו במנין הלאוין. וגם רבינו משה (=הרמב"ם) לא הזכירו במנין. ואתבונן אליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת ה'… ואכן, בלא תעשה ס"ד מונה הסמ"ג לאו זה: 'השמר […]
יראת העונש? יראת הרוממות?
יראת העונש? יראת הרוממות? כתב הרמב"ם בספר המצוות1: והמצוה הרביעית היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו ולא נהיה ככופרים ההולכים בקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת והוא אמרו יתעלה 'את ה' אלהיך תירא'. ישנה מצוה מן התורה לירא ולפחד מעונשו של ה' לעובר על דבריו, כלומר, "יראת העונש".בהלכות יסודי התורה, שם מפורטות ההלכות הנוגעות למצוה זו, כותב הרמב"ם2: האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך, ונאמר את ה' אלהיך תירא.והיאך היא הדרך […]
מי אתה, צלפחד
מי אתה, צלפחד? בפרשת השבוע אנו מוצאים את מעשה בנות צלפחד, המבקשות נחלה בארץ ישראל. זכו בנות צלפחד, שאמרו עליהן חז"ל1 שהיו חכמניות, דרשניות וצדקניות.מובן, שבנות המעוטרות במעלות כאלו, צמחו בסביבה מתאימה. ננסה להתחקות אחר דמותו של צלפחד אביהן, שנקראו על שמו, "בנות צלפחד".בנותיו מתארות את מותו של צלפחד2: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. חז"ל נדרשו להבין מה היה חטאו של צלפחד3: תנו רבנן: מקושש […]
הכל יכול להיות תורה
הכל יכול להיות תורה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר, זה הדבר אשר צוה ה'. איש כי ידר נדר…1. מקשה הרשב"ם במקום: נשאלתי באניוב בכרך לושדון לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן, שלא נאמר למעלה 'וידבר ה' אל משה לאמר איש כי ידר…', והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? כיצד ציוה משה את ראשי המטות את פרשת נדרים, אם לא נצטוה על כך מפי הגבורה? דרשו חז"ל בספרי על תחילת הפרשה2: […]
מי אמר למי?
מי אמר למי? בלעם ברך את ישראל בדברים שנתן בפיו ה'. האם יש משמעות לכך שהדברים ניתנו בפי אישיות שלילית כבלעם?מצאנו דעות שונות שנאמרו בעניין זה.הגמרא בברכות1 אומרת: אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע. ומפני מה לא קבעוה? משום טורח צבור. אילולא הטורח שבאמירת פרשה כה ארוכה, היו קובעים את פרשת בלק בקריאת שמע, כיון שיש בה פסוקים בעלי משמעות רבה, המתאימים לקריאת שמע, ואין כל בעיה בכך שפסוקים אלה […]