היחס לתרבות – תיאטראות ולימוד תורה
תיאטראות ולימוד תורה יחס התורה לתרבות ולמדיה על סוגיהן השונים טעון ברור. האם התורה שוללת אותם מכל וכל או שבתנאים מסוימים יש מקום לעסוק בהם? ננסה לבחון את הדבר ממקורותיה של תורה.הגמ' אומרת1: 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. נראה, שאין הגמרא מתפרשת רק בפשט הפיזי-גיאוגרפי – שמתוך שיחפשו מקום ללמוד תורה, ילמדו בבניינים אלו שקודם לכן שמשו לתיאטראות וקרקסאות2. נראה שכוונת הגמרא היא, שאותם כלים ששמשו את הקרקסאות והתיאטראות […]
תיאטראות ולימוד תורה
תיאטראות ולימוד תורה יחס התורה לתרבות ולמדיה על סוגיהן השונים טעון ברור. האם התורה שוללת אותם מכל וכל או שבתנאים מסוימים יש מקום לעסוק בהם? ננסה לבחון את הדבר ממקורותיה של תורה.הגמ' אומרת1: 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. נראה, שאין הגמרא מתפרשת רק בפשט הפיזי-גיאוגרפי – שמתוך שיחפשו מקום ללמוד תורה, ילמדו בבניינים אלו שקודם לכן שמשו לתיאטראות וקרקסאות2. נראה שכוונת הגמרא היא, שאותם כלים ששמשו את הקרקסאות והתיאטראות […]
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]
ראשית צניחת גאולתינו? (שיחה לפרשת ויגש)
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד (שיחה לפרשת ויגש)
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]
האמצעים והתכלית
האמצעים והתכלית ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה1. פסוק זה מעלה שאלה ידועה, הרי טבע העולם הוא הפוך, שהאהבה והשתוקקות לדבר, גורמת לכך שהדרך אליו תראה ארוכה יותר, ומדוע אצל יעקב האהבה גרמה ל"קיצור הזמן"?התשובה לדבר תלויה בנקודת ההסתכלות של האדם.על פי רוב, כשמשתוקק האדם למשהו, עניינו הוא רק בדבר עצמו, בתוצאה, והדרך שעליו לעבור עד שמגיע אל התכלית אין לה ערך מצד עצמה. הדרך היא מחסום שיש לעבור אותו כדי להגיע אל התוצאה. ממילא […]
זכותו של הילד לשוויון
זכותו של הילד לשוויון פרשתנו פותחת את סדרת הפרשיות המתארות את ירידתם של בני ישראל למצרים. חז"ל בגמרא1 מתייחסים להשתלשלות מאורעות אלו בצורה שיש מקום להבינה: ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. שואלים התוספות2: "ואף על גב דבלאו הכי נגזר דכתיב (בראשית ט"ו) ועבדום ועינו אותם…" ניתן לשאול את […]
חג הראיה
חנוכה – חג הראיה חנוכה הוא חג הראיה. מצות החג העיקרית היא הדלקת הנרות, מצוה הקשורה כמובן לראיה.בפרק "הרואה", פרק תשיעי במסכת ברכות, מפורטות הברכות השונות שמברכים על ראית מקומות שנעשו בהם ניסים וכדומה. ר' אחאי גאון, בעל ה'שאילתות', בהביאו את דיני חנוכה, פתח בדינים אלו, ומדיון בהם עבר לדיון בעניני חנוכה1: "שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחיש להו ניסא (=שחייבין בית ישראל להודות ולשבח לפני ה' בזמן שמתרחש להם נס), דכתיב: 'הללו את ה' כל […]