ברכות נ"ד (ע"א) – לימוד מקל וחומר
ברכות נ"ד ע"א: ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו… ורקיקה מקל וחומר ובגמ' ס"ב (ע"ב) מובאת התוספתא: ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה (שמות ג) "של נעליך מעל רגליך" רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (אסתר ד) "כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק" והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם, כך רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך […]
ערכין י"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
ערכין י"א (ע"א): א"ר מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא ופרש"י: כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כח) בשמחה ובטוב לבב. דברי רבי מתנה בנויים על מימרא קודמת שלו בה הביא מקור לשירת הלויים: רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה. על כן דרש גזירה שוה "טוב" מביכורים שנאמר בהם טוב לשירה שנאמר בה "טוב". בפרשת ביכורים נאמר בפירוש […]
סנהדרין מ"ב (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]
בכורות נ"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
בכורות נ"ד (ע"ב): וכי תימא אי כתיב כל מעשר בהמה הוי אמינא אפילו חיה תחת תחת מקדשים גמר. ופרש"י: וכי תימא אי כתב בהמה ה"א חיה בכלל בהמה – וליחייב חיה במעשר… גמיר תחת תחת מקדשים כתיב הכא (ויקרא כז) תחת השבט וכתיב התם (שם כב) תחת אמו והתם חיה לא דכתיב שור כשב ועז וכו'. ולהלן דף נ"ז (ע"א) במשנה: הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן כלאים וטרפה ויוצא דופן ומחוסר זמן והיתום. ובגמרא (נ"ז ע"א): מנא הני מילי […]
סנהדרין מ"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]
בכורות נ"ו (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
בכורות נ"ו (ע"ב): דאמר אביי זונה כותית אתננה אסור וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו זונה כותית אתננה אסור גמר תועבה תועבה מעריות מה עריות דלא תפסי בהו קדושי אף זונה בהך דלא תפסי בה קדושי. מתוך התבוננות בביטוי תועבה בתורה ובדברי חז"ל נראה שהוא בא במקום שהדבר אסור על פי חוקי התורה או חוקי עבודה זרה והחברה. כך נאמר "חקות התועבות", אלו תועבות על […]
בכורות מ"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
בכורות מ"ט (ע"א): במשנה: … מת ביום שלשים כיום שלפניו ר' עקיבא אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן. ובגמרא: מאי טעמייהו דרבנן גמרי חדש חדש ממדבר מה התם ומעלה אף הכא נמי ומעלה ור"ע מספקא ליה מדאיצטריך למכתב ומעלה גבי ערכין ולא גמרי ממדבר הוו להו שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין או דלמא כי אין מלמדין לעלמא אבל לגופייהו מלמדין ומשום הכי מספקינן ליה. וברש"י: ממדבר – כתיב הכא (במדבר […]
סנהדרין ק"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין ק"ט (ע"א): רבי נתן אומר כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו כתיב הכא נעשה לנו שם וכתיב התם ושם אלהים אחרים לא תזכירו מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים. המילה "שֵם" בפסוק "ונעשה לנו שם" מבטאת מציאות חיצונית שניתן להצביע עליה והיא תעזור שלא לפוץ על פני כל הארץ. כמו שנאמר גם "אנשי השם". חכמים מזהים במילה זו כוונה פנימית של ע"ז וזה במידת גזירה שוה שהיא בחינת גילוי הנעלם (כמ"ש במבוא) ואף כאן מגלים את הנעלם מאחרי […]
בכורות מ"ג (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
בכורות מ"ג (ע"א): משנה מומין אלו בין קבועין בין עוברים פוסלין באדם… גמרא אמאי והאיכא יבלת דלא כתיב באורייתא באדם ותו דק תבלול דלא כתיבי בבהמה מילף ילפי מהדדי דתניא באדם לא נאמר בו יבלת בבהמה לא נאמר דק תבלול מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל גרב גרב ילפת ילפת לגזירה שוה מפני דאי לא מפני איכא למיפרך אדם מבהמה לא יליף שכן היא עצמה קריבה לגבי מזבח בהמה מאדם לא ילפא שכן […]
סנהדרין ק"ח (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין ק"ח (ע"ב): אמר רב חסדא ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כתיב הכא וישכו המים וכתיב התם וחמת המלך שככה. ופרש"י: חמת המלך שככה – נחה מרתחו, הכי נמי מים נחו מרותחן. הלימוד שנידונו ברותחין הוא ממנוחת המים, שכיון שנחו מרתיחתן משמע שהיו רותחין. חזרת הרתיחה למנוחתה היא בחינת השיווי. חוזרים הם לצורתן המקורית. כך גם רתיחת המלך חוזרת למנוחתה שהיא הצורה טבעית. זו היא מידת גזירה שוה השואפת אל השיווי שהיא מידת האמצע שאינה נוטה אל הקצוות. אדרבה הקצוות […]