המאגר התורני

בבא קמא פ"ג (ע"ב): משנה החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת ובשת. גמרא אמאי עין תחת עין אמר רחמנא אימא עין ממש לא סלקא דעתך דתניא יכול סימא את עינו מסמא את עינו קטע את ידו מקטע את ידו שיבר את רגלו משבר את רגלו ת"ל מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין ואם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות לנפש רוצח […]

בבא קמא פ"ו (ע"ב): משנה המבייש את הסומא… חייב גמרא מתניתין דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר סומא אין לו בושת וכך היה ר' יהודה פוטר מחייבי גליות ומחייבי מלקיות ומחייבי מיתות ב"ד מאי טעמא דר' יהודה גמר עיניך עיניך מעדים זוממין מה התם סומין לא אף הכא סומין לא מחייבי גליות דתניא בלא ראות פרט לסומא דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר לרבות את הסומא מאי טעמא דר' יהודה אמר לך ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים […]

בבא קמא פ"ח (ע"א): אלא מעתה לרבנן עבד יהא כשר למלכות אמרי ולטעמיך תיקשי לך גר לדברי הכל אלא אמר קרא מקרב אחיך ממובחר שבאחיך אלא מעתה לרבנן יהא עבד כשר לעדות דכתיב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו אמר עולא עדות לא מצית אמרת אתיא עדות בקל וחומר מאשה ומה אשה שהיא ראויה לבא בקהל פסולה לעדות עבד שאינו ראוי לבא בקהל אינו דין שפסול לעדות מה לאשה שכן אינה ראויה למילה תאמר בעבד שהוא ראוי למילה קטן […]

בבא מציעא ב' (ע"ב): לא ולאו קל וחומר הוא ומה התם דאיכא דררא דממונא למר ואיכא דררא דממונא למר ואיכא למימר כולה למר ואיכא למימר כולה למר אמר סומכוס ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה הכא דליכא דררא דממונא דאיכא למימר דתרוייהו היא לא כל שכן. דררא דממונא היינו שיש לו שייכות לממון ובודאי הממון של אחד מהם, וכל אחד מהם יש צד שהוא בעל הממון כולו. זוהי מציאות של מידת הדין, שיש חשש הפסד ממון לאחד מהם, ואעפ"כ אמר […]

ספרי כי תצא (א', ט') והביאו הרמב"ן בהוספותיו למצוות עשה מצוה ז': זכור אשר עשה ה' אלהיך למרים, וכי מה ענין זה לזה נתנו הענין לו ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע, והלא דברים קל וחומר ומה מרים שלא דברה אלא שלא בפניו של משה ולהניתו של משה ולשבחו של מקום ולבנינו של עולם כך נענשה המדבר בגנותו של חבירו ברבים על אחת כמה וכמה שיענש. בדרך, בשעת טירופכם. בצאתכם ממצרים, בשעת גאולתכם אלא שתלה הכתוב במרים ללמדך […]

בבא מציעא ג' (ע"ב): ומאי קל וחומר ומה פיו שאין מחייבו ממון מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו ממון אינו דין שמחייבין אותו שבועה ופיו אין מחייבו ממון והא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי מאי ממון קנס ומה פיו שאין מחייבו קנס מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו קנס אינו דין שמחייבין אותו שבועה מה לפיו שכן מחייבו קרבן תאמר בעדים שאין מחייבין אותו קרבן הא לא קשיא רבי חייא כרבי מאיר סבירא ליה דאמר עדים מחייבין אותו קרבן מקל וחומר […]

עבודה זרה י"ב (ע"ב) – י"ג (ע"א): משנה עיר שיש בה עבודת כוכבים והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות: גמרא אמר רבי שמעון בן לקיש לא שנו אלא מעוטרות בוורד והדס דקא מתהני מריחא אבל מעוטרות בפירות מותרות מאי טעמא דאמר קרא לא ידבק בידך מאומה מן החרם נהנה הוא דאסור אבל מהנה שרי ורבי יוחנן אמר אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור קל וחומר נהנה אסור מהנה לא […]

בבא קמא מ"ט (ע"ב): אמר קרא כי יפתח וכי יכרה אם על פתיחה חייב על כרייה לא כל שכן. עי' תוד"ה על הכרייה לא כ"ש שהביא המכילתא שלמדה מק"ו זה שאין עונשין מן הדין, ויש מחלוקת בין הבבלי לבין המכילתא אם עונשין ממון מן הדין אם לאו. בפשטות י"ל שהמחלוקת היא בהתייחסות לתשלומי נזיקין אם הם ענש למזיק או השלמת חסרון הניזק. שאם יש כאן ענש, אין עונשין מן הדין, אבל אם יש כאן דיני ממונות הלא קולא למזיק היא […]

מכות י"א (ע"א): נשא אחיתופל ק"ו בעצמו אמר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה התורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים לכל העולם כולו לא כל שכן א"ל שרי כתב שם אחספא שדי אתהומא נחת וקם אדוכתיה. נראה בביאור העניין ששם ה' הוא בחי' תורה שהיא כולה שמותיו של הקב"ה. השלום הוא הופעה של אמת יותר עליונה. דומה הדבר למה שאמרו חכמים משנין מן האמת מפני השלום ונתבארו הדברים בספרים הקדושים, שהשלום הוא אמת יותר עליונה ועל כן משנין […]

בבא קמא נ"ז (ע"ב): איתיביה ונשבר או מת אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמרת ק"ו ומה שומר שכר שפטר בו שבורה ומתה חייב בגניבה ואבידה שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגניבה ואבידה וזהו ק"ו שאין עליו תשובה. נראה ששואל הוא בהנהגת הדין. כולו רק מקבל1, "כל ההנאה שלו" על כן חייב הוא אפילו באונסין שכולו דין. שומר שכר אף כי מקבל הוא הנאת שכר מכל מקום גם נותן הוא את שמירתו. שומר הוא על רכוש […]