המאגר התורני

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל חלק הכלל בקנינים. "מסכת נזיקין", מחולקת לשלושה שערים: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. חלוקה זו אינה מקרית ושרירותית, ומקורה קדמון ופנימי. כך לימדונו חכמים בזוה"ק (ח"ג קצ"ח ע"א): "וירא בלק". ר' חזקיה פתח: "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות". כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דאף על גב דאינון חאבו קמיה, וחבין קמיה בכל זמנא וזמנא, איהו עביד לון […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל חלק הכלל בקנינים. במשנה מובא (פאה פ"ח מ"א): מאימתי כל אדם מותרין בלקט, משילכו הנמושות. בפרט ועוללות, משילכו העניים בכרם ויבואו. ובזיתים, משתרד רביעה שניה… במקרה שעניים כבר לא באים – מותר לכל אדם ללקוט את התבואה1. בירושלמי למשנה זו מובא: תני, מתנות עניים שבשדה שאין עניים מקפידים עליהם, הרי הן של בעל הבית. רבי בון בר חייא בעי ויש אדם קורא שם פיאה לעצמו?! תני […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". לימוד הפרשיות דיני עבד עברי מופיעים בצורה מפורשת ומפורטת בתורה שבכתב, בשלושה מקומות: פרשת משפטים, פרשת בהר ופרשת ראה. עיון בפרשיות אלה מלמד על הבדלים ביניהם, שנראה שעמדו בפני חז"ל בלימוד דיני עבד, וביטויים לכך מופיעים בסוגיות הגמרא. פרשת משפטים (שמות כ"א, א'-ו'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". תמצית השיעור הנוגעת לכלל ר' יוסף מבאר את טעמם של בית שמאי, האומרים שקידושי כסף הם בדינר, על פי דברי ר' אסי. הגמרא מקשה על ר' אסי, ומשנה את ההבנה בדבריו. כיון שכך, אין משמעות לדבריו של ר' יוסף, אולם הגמרא לא מתייחסת לשאלה זו. מתבאר, כי ר' יוסף רומז בדבריו לטעמם הפנימי של בית שמאי, והוא שמטבע העשוי מכסף, הבא ממידת החסד, נועד […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל דבר שלא במקומו. מצאנו בדברי חכמים, ראשונים ואחרונים, לשונות הסותרים זה את זה בהבנת מהות מצות מזוזה אם חובתה חובת הבית או חובת הדר. אמנם לכאורה הדברים מפורשים בגמרא "מזוזה חובת הדר" (פסחים ד' ע"א, בבא מציעא ק"א ע"ב, עבודה זרה כ"א ע"א), אלא שעדיין יש מקום לעיון, שכן בכל המקרים מופיע ביטוי זה אגב אורחא בנושא אחר, ובמקום הטבעי, בסוגית מזוזה אשר במסכת מנחות, אין […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל יחס הנגלה והנסתר, והכלל משנת תנאים. המשנה אומרת (בבא בתרא ה' ע"א): כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד' אמות ולמעלן, אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אע"פ שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. על משנה זו מביאה הגמרא מחלוקת בין ריש לקיש לבין אביי […]

מבנה שלושת הפרקים הראשונים על פי הבנת מהותה של סנהדרין   המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל סדר פרקי המסכתות. מבנה תחילת המסכת פרק ראשון: דיני ממונות בשלושה, גזלות וחבלות בשלושה. פרק שני: כהן גדול דן ודנין אותו… מלך לא דן ולא דנין אותו. פרק שלישי: דיני ממונות בשלושה זה בורר לו אחד… בולט הקושי בהפרדה שבין שני הפרקים הראשונים, שכותרתם ועניינם דומה, על ידי פרק אחר ושונה לגמרי (ועי' בתוס' י"ח […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. סוגיית הגמרא: ותנא מייתי לה מהכא, דתניא: "כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו'", אין קיחה אלא בכסף, וכן הוא אומר: "נתתי כסף השדה קח ממני". והלא דין הוא: ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה – נקנית בכסף, זו שנקנית בביאה – אינו דין שתקנה בכסף! יבמה תוכיח, שנקנית בביאה ואינה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מחלוקת שאינה סימטרית. תנו רבנן שתים כהלכתן, ושלישית אפילו טפח. רבי שמעון אומר שלש כהלכתן, ורביעית אפילו טפח. במאי קמיפלגי, רבנן סברי יש אם למסורת, ורבי שמעון סבר יש אם למקרא. רש"י: יש אם למסורת – כמה שכתב משה ומסר בספר תורה לישראל, היא האם והעיקר, ולא כמו שהוא נקרא. האומר "יש אם למסורת" הולך אחר הכתיב, והאומר "יש אם למקרא" הולך אחר הקרי. אם כך, […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מחלוקת שאינה סימטרית.   תנו רבנן קריאת שמע ככתבה, דברי רבי. וחכמים אומרים בכל לשון. מאי טעמא דרבי, אמר קרא "והיו", בהוייתן יהו. ורבנן מאי טעמייהו, אמר קרא "שמע", בכל לשון שאתה שומע. ולרבי נמי הא כתיב "שמע", ההוא מבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך. ורבנן סברי להו כמאן דאמר לא השמיע לאזנו יצא. ולרבנן נמי הא כתיב "והיו", ההוא מבעי להו שלא יקרא […]