המאגר התורני

פסחים מ"ט (ע"ב): אמר רבי אלעזר עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך שנאמר (דברים ל) כי היא חייך וארך ימיך על חייו לא חס על חיי חבירו לא כל שכן. וע' בפרש"י: כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס. ללמוד תורה ולחיות: על חיי חברו לא כל שכן. ויש לדאג שמא יהרגנו: ותמוה, הרי עם הארץ שלא למד תורה אינו יודע שהתורה נותנת חיים ועל כן אינו עוסק בה כיצד אפשר לומר עליו שאינו חס על חייו. ועוד, […]

זבחים מ"ה (ע"א): ולא מועלין – דגמר מעילה חט חט מתרומה. במעילה ובתרומה נאמר חטא. הגזירה השוה באה ללמדנו שבשניהם יש דבר שיצא מכלל חולין והוא מיועד להיות קדש לה'. התרומה היא חלק התבואה שהוא קדוש ונאכל על ידי הכהנים בטהרתם. ומעילה היא בהמה שמקדישה לקרבן לה' על מנת להעלותה על המזבח לשם ה'. החטא הוא שימוש בתרומה או בקרבן לענייני חולין. הקדושה היא התכלית. כל דבר שתכלית שימושו בקדש ומיועד לקדש הרי הוא קדש. החטא הוא החטאת המטרה. בצורה […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   בראשית רבה ה' (א'): רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר: אמר הקב"ה יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם. משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין. אמר המלך: אִילו היו פקחין על אחת כמה וכמה, אתמהא?! הושיב בה המלך דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין. אמרו: אין פלטין זו של מלך, שלנו היא! אמר המלך […]

זבחים ט"ו – ט"ז: דבי רבי ישמעאל תנא אתיא בק"ו מבעל מום ומה בעל מום שאוכל אם עבד חילל אונן שאין אוכל אינו דין שאם עבד חילל… רב משרשיא אמר אתיא בקל וחומר מיושב ומה יושב שאוכל אם עבד חילל אונן שאינו אוכל אינו דין שאם עבד חילל. מחלוקת תנא דבי רבי ישמעאל ורב משרשיא בשני עניינים, בזר ובאונן תנא דבי רבי ישמעאל לומד מבעל מום בקל וחומר שמחלל הקרבן בעבודתו ורבי משרשיא לומד מיושב בקל וחומר אותו הדין. עצם […]

פסחים כ"ד (ע"ב): איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שהוא אסור נאמר כאן (דברים יד) כי עם קדוש אתה ונאמר להלן (שמות כב) ואנשי קדש תהיון לי מה להלן אסור אף כאן אסור ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין אמרת ק"ו ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שיהא אסור בהנאה מה לערלה שכן לא היתה לה שעת הכושר תאמר בבשר בחלב שהיתה לו שעת הכושר חמץ בפסח יוכיח שהיה לו […]

פעמיים בסוגיין מופיעה גזירה שוה לאסור בשר וחלב באכילה. הפעם הראשונה בדף קט"ו (ע"ב): תניא איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שאסור נאמר כאן כי עם קדוש אתה ונאמר להלן ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור אף כאן אסור. ובפעם השניה דעת רבי שמעון שבשר וחלב אסור רק באכילה ולא בהנאה בדף קט"ז (ע"א): דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר כי עם קדוש […]

זבחים מ"ו (ע"א – ע"ב) אמר רבי יוחנן: שלשה כריתות בשלמים למה? אחת לכלל, ואחת לפרט. עי' תוד"ה אחת לכלל ואחת לפרט שכתבו: אחת לכלל ואחת לפרט – לאו כלל ופרט ממש דמרוחקים זה מזה הן אלא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא וכו' עיי"ש. ונתבארה מידה מיוחדת זו ב"תורת לוי יצחק" (עי' מש"כ שבועות ז') שכלל ופרט זה תפארת ומלכות, זכר ונקבה, וכשהן מרוחקים זו בחי' נסירה שהיא הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   שבת קמ"ג (ע"ב): … והתנן חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון חלב בהמה אינו מטמא אלא לרצון אמר ר' עקיבא קל וחומר הוא ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים אינו דין שיטמא בין לרצון ובין שלא לרצון אמרו לו אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם […]

ירושלמי כתובות פ"ג ה"א: … דתני רבי שמעון בן יוחי רבי טרפון אומר נאמר "כרת" בשבת ונאמר "כרת" ביום הכיפורים, מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת שנאמר ביום הכיפורים אין מכות אצל כרת. נאמר כרת בשבת (שמות ל"א י"ד): כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה. ונאמר כרת ביום הכיפורים (ויקרא כ"ג, ל'): וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. המילה "כרת" מצד עצמה מתאימה […]

זבחים ל"ז (ע"ב): מעשר ופסח דלא קריבה תמורתן מנא ליה מעשר גמר עברה עברה מבכור. ופרש"י: עברה עברה – כל אשר יעבור תחת השבט במעשר, והעברת כל פטר בבכור. עי' בתורה שלמה (שמות י"ג, י"ב) על הפסוק "והעברת כל בכור" אות קי"ז שהביא עשר דרשות של גזירה שוה זו בהן לומדים מעשר מבכור ובכור ממעשר. נראה שגזירה שוה זו של "עבירה" "עבירה" מבוארת על פי דברי הרב קוק בביאור למידת ג"ש זו לשונו: אורות הקדש, החיים בחיים עליונים ברום עולמים […]