המאגר התורני

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל משנת תנאים. תמצית השיעור: פתיחת פרק הקניינים בקנין אשה מלמדנו כי לשון קנין מוסבת על הקידושין בדווקא. הקנין הוא צורת ההתקשרות של האדם לדברים כדי להוציאם אל הפועל. ממקורות התנאים עולה מחלוקת ביחס לצורת הקשר בין האיש והאשה. פרק ראשון במסכת קידושין פותח בדרכים לקנין אשה, וממשיך בדרכי הקנין של דברים נוספים: האשה נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים, נקנית בכסף בשטר ובביאה, בכסף […]

הכלל: יסודות מהותיים בתורה עשויים לבאר כמה סוגיות. יש להעמיק במקורם הרוחני, ומתוך כך בפרטי הדינים המתבארים מתוכם. הצורך בלימוד כללים עולה ממקורות רבים. מובן הדבר שיסוד כל המציאות הוא הכלל. הכלל הרוחני, הבונה את המציאות המעשית, הוא הנותן חיים לפרט, ומבלעדיו אין לפרט כל מציאות. על כן שאיפתנו צריכה להיות לקשור את הפרטים אל הכללים כדי להרוותם בטל חיים ולתת להם מציאות וקיום. אמנם "הסדר התדירי הוא לבא מן הגלוי אל הנסתר ומהפרטים אל הכלל" (לשון הרב קוק זצ"ל […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב, ועל הכלל "חלק הכלל בממון". תמצית השיעור: דעתו של רב המנונא נדחית, והוא איננו משיב על הדחיה. הרמב"ם פסק כרב המנונא ביחס לדין "תקפו כהן" אך לא ביחס לשאלה מי הוא "המוציא מחברו" – ישראל או הכהן. יסוד הדברים הוא "חלק הכלל" בקניינו של האדם. יש בכך מדרגות שונות. הבכור שייך לכלל אך מוחזק בידי ישראל. פטר חמור שייך לישראל אך מצוה עליו לתיתו […]

הכלל: גדר מרכזי בנושא מסויים שאיננו מופיע בסוגיות העיקריות של הנושא – יש בזה מקום לעיון. כלל גדול לימדנו ר' צדוק, כי אף בסוגיות הגמרא "המקום גורם" (פרי צדיק, ערב יום הכפורים, ה'): וכמו כן כל ענין האגדות שנזכרו בגמרא כל אחד יש לו שייכות לאותו ענין. כמו מתן תורה במסכת שבת בפרק ר' עקיבא, כי לדברי הכל בשבת נתנה תורה לישראל. ופרק ר' עקיבא ירמז על תורה שבעל פה, כי ר' עקיבא היה השורש של בחינת תורה שבעל פה, […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: סוגיית הגמרא על דרכי הקנין של גמל וחמור תמוהה. מדברי חכמים עולה כי הגמל הוא ביטוי לרע בעולם, והחמור הוא ביטוי לחומר. הבנה זו מבארת את דרך הקנין המיוחדת לכל בהמה. הגמרא דנה בשאלה האם רכוב קונה, ומנסה להכריע על פי ברייתא (בבא מציעא ח' ע"ב): תא שמע: שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור, או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג, […]

הכלל: הרמב"ם פוסק כירושלמי כאשר המימרא בבבלי נאמרה בדורות שהיו בהם שמדות, שאז התלמוד הירושלמי מבורר יותר. פעמים רבות יש מחלוקת בין שני התלמודים, הבבלי והירושלמי. כיצד יש לפסוק הלכה במקרים אלו? כתב הרי"ף: וחזינן למקצת רבואתא דסבירא להו כעולא וסמכי אגמרא דבני מערבא דגרסינן התם במסכת יו"ט… ואנן לא סבירא לן הכי דכיון דסוגיין דגמרא דילן להתירא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוי בקיאי בגמ' דבני מערבא טפי מינן […]

שיחה לפרשת ויגש המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. נאומו של יהודה המופיע בתחילת פרשת ויגש נדרש בכמה פנים על ידי חכמים, ויש בדרשות אלו כדי להעמידנו על עומקם של דברים. אמרו במדרש1: דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה) "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף. "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של […]

דרך הלימוד: הסדר שבו סידר רבי את פרקי המסכת מלמד על משמעותם הפנימית של נושאי הפרקים. אף כי אמרו חכמים "אין סדר למשנה", כוונתם היא לסדר המסכתות בסדרי המשנה. בכל מסכת ומסכת, נראה פשוט שיש לעמוד על הסדר בו סידר רבי את פרקי המסכת. מצאנו שעמדו על כך ראשונים, ושאלו במספר מקומות על הסדר שסידר רבי את פרקי המסכתות השונות1. נראה, שסדרם של פרקים נוגע להבנת מהותה של המסכת והנושאים הנידונים בה. לא עניינים פרטיים עמדו בפני רבי בסדרו את […]

דרך הלימוד: יש לעסוק בדברי התנאים השונים בנושא הסוגיא, במשניות, בתוספתות ובמדרשי ההלכה, ומתוכם לשוב אל הסוגיא ולעמוד על פרטיה. אחת מדרכי הלימוד של תורת ארץ ישראל היא העיסוק במשנת תנאים. מהי משנת תנאים? בלומדנו את דברי הגמרא, אנו עוסקים פעמים רבות בדיון בדברי התנאים – במשניות ובברייתות המובאות אגב הדיון בגמרא. לימוד "משנת תנאים" הוא לימוד דברי התנאים העוסקים בנושא הסוגיא, ממקורותיהם השונים: משניות נוספות, תוספתא, מדרשי הלכה וכדומה, הבנת העקרונות העולים מדברי התנאים, ושיבה אל הגמרא ללימוד דברי […]

הכלל: דעות החכמים החולקים עומדות, בדרך כלל, זו מול זו. כאשר אין הדבר כן – עלינו להעמיק בלשון חכמים וכך לעמוד על שורש העניין. התלמוד משופע במחלוקות, וזו הדרך המצויה ביותר לבירור הדברים לעומקם ולאמיתתם. על פי רוב, דעות החולקים מנוגדות זו לזו. האחד אומר מותר וחברו – אסור, האחד – כשר וחברו פסול. זו היא הצורה המצויה ביותר למחלוקת. אולם, ישנם מקרים שבהם נראה כי שתי הדעות כלל לא חולקות. כל דעה מתייחסת לעניין אחר או למישור אחר של […]