המאגר התורני

הכלל: יש קשר בין המידה (ממידות שהתורה נדרשת בהן) שבה לומדים את הדין, למהותו של הדין ותוכנו. רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות התורה נדרשת. מקל וחומר. מגזרה שוה. מבנין אב וכתוב אחד. מבנין אב ושני כתובים. מכלל ומפרט מפרט וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מכלל שהוא צריך לפרט מפרט הצריך לכלל. י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן דרכים ללימוד התורה במישורים עמוקים מן הפשט. המידות הן זויות הסתכלות נוספות על התורה שעל ידן מתרחבת […]

הכלל: כאשר ישנה בגמרא שאלה ללא תשובה עליה, מלמד הדבר על עומק שיש בדברים, שאין דרך לאומרו בסגנון התלמוד, ועל כן לא ניתנה תשובה לשאלה זו. באיגרת ק"ג שוטח הרב קוק את דעתו באשר לצורך לפתוח את הפתח שבין חכמת האגדה וחכמת ההלכה. בתוך דבריו שם מבאר הרב את השפעת הנבואה, שהיא יסוד חכמת האגדה, על ההלכה ולימודה, וכך הוא כותב: ואפילו אם נאמר שאין גומרים ההלכה על פי נבואה, מכל מקום פועלת היא על סדור הלמודים. על כן בארץ […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: הכלל "הלכה כבתראי", האומר לפסוק כדעת החכמים המאוחרים יותר, מתבאר לאור ההבנה שכח הכלל בעם ישראל הולך ועולה אף כי חכמי הדורות הולכים ויורדים. כלל זה לא מופיע בגמרא, ונידון הרבה בספרי הכללים. נעיין בכך לאור הסיכום המובא באנציקלופדיה התלמודית בערך זה: כלל זה לא נזכר בתלמוד, אבל נמצא בגאונים ראשונים: כל מקום שחולקים שני אמוראים ולא נאמרה הלכה לא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: דברי ר' יוחנן על סוכה העשויה ככבשן תמוהים מבחינת הסגנון ומבחינת התוכן. דברי חכמים בזוה"ק מתייחסים לסוכה העשויה ככבשן שופכים אור על דברי ר' יוחנן. סוכה זו היא ביטוי לסוכה עליונה, המבטאת בחינה של עולם רוחני עליון הנמצא בכח ולא בפועל. סוגיית הגמרא (סוכה ז' ע"ב): אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן – אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: הגמרא קושרת את המשנה "חמשה תמין וחמשה מועדין" למשנת ""ארבעה אבות נזיקין". מקור לקשר זה נמצא בהבנה פנימית, וממנו עולה, כי יש שתי צורות לראות את הקשר בין האדם לארבעה אבות נזיקין. האם האדם הוא ודאי אחד מהאבות, או שהאדם הוא סיומם של האבות אך לא אחד מהם. נחלקו רב ושמואל בבאור "מבעה" שבמשנה (ג' ע"א): מאי מבעה, רב אמר מבעה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: שתי צורות לקישור בין תולדות לאבות: א. בגמרא: התולדות דומות לאבות בתכונת ההיזק. ב. במכילתא ובזוה"ק: התולדות נעשות באיבר שבו נעשה האב. על פי הגמרא פשוט שדיני התולדות הן כדיני האבות (כיוצא בהן), ועל פי המכילתא יש תולדות שדינן שונה מדין האב שלהן (לאו כיוצא בהן). על פי זה מתבאר מהלך הסוגיא. ההבדל נעוץ ביחס השונה של הנגלה והנסתר לנזיקין בכלל […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. תמצית השיעור: דבריו של רבי יוחנן על מקורה של תוספת שביעית קשים, אך אין הוא מיישב את הקשיים. עיון בשיטתו בירושלמי ובבבלי מעורר להבנה שתוספת שביעית היא מן ההלכות שניתנו למשה מסיני והוסמכו לכתוב. ההסמכה לכתוב משפיעה על האופן שבו מישמת ההלכה לאורך הדורות. הירושלמי בפתיחת מסכת שביעית דן במקור איסור "שני פרקים" ובביטולו: כתיב "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות", וכתיב "בחריש […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. תמצית השיעור: רבי יהושע השיב לרבן גמליאל ולרבי אליעזר תשובה נצחת על המעוברת. אף על פי כן הלכה כמותם. מדברי הירושלמי וממקורות פנימיים מתבאר שהמחלוקת קשורה לשאלה היסודית בדבר היחס בין האיש והאשה, האם תכלית הקשר ביניהם היא השפעתו של האיש או בניית החיים על ידי האשה. אחת המחלוקות שנחלק ר' יהושע על ר' אליעזר ורבן גמליאל בפרק קמא דכתובות (י"ג ע"א): ראוה מדברת […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: קושיות רבות בסוגיות העוסקות בארבע כוסות מתבארות לאור דבריו של המהר"ל כי ארבע הכוסות הן התפרטות של יסוד פנימי אחד. דברי האר"י המקבילים את ארבע כוסות ל"חכמה, בינה, דעת" עומדים אף הם ביסוד הלכות ארבע כוסות. אחת ממצוות חכמים הנוהגות בליל הסדר היא מצות ארבע כוסות. אנו מקיימים את המצוה בשתיית ארבע כוסות על ארבע ממצוות הסדר: קידוש, הגדה, ברכת המזון […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור תמיהות רבות בענין קרבן הפסח ופסח שני מתבארות לאור יסוד מרכזי: הפסח הוא קרבן ציבור, היורד על לפרטים. קרבן הפסח מגלה את חלקו של היחיד שבישראל בכלל האומה. שאלות עיון בסוגיות העוסקות בקרבן פסח ובהלכותיו מעלה תמיהות רבות: א. הרמב"ם בפירוש המשנה (הקדמה לסדר קדשים) חילק את הקרבנות לארבעה סוגים, מבחינת היותם קרבן ציבור או קרבן יחיד: קרבן ציבור, קרבן […]