המאגר התורני

סנהדרין פ"ז (ע"א): תנו רבנן זקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים רבי שמעון אומר אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים מאי טעמא דרבי מאיר גמר דבר דבר כתיב הכא כי יפלא ממך דבר למשפט וכתיב התם ונעלם דבר מעיני הקהל מה להלן דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. המילה "דבר" […]

מנחות צ"א (ע"ב): …או אינו אלא אפילו חטאת ת"ל ואת האיל יעשה זבח שלמים ומנחתו ונסכו איל בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה איל מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה. נזיר בהשלמת ימי נזירותו מביא קרבנות שלמים, חטאת ואשם. הגמרא מבקשת ללמוד שאינו מביא נסכים על קרבנות החטאת והאשם. אכן צריך לימוד מיוחד. לחטאת ואשם נזיר, שכן אף שהם באים כחובה של חטאת ואשם, מ"מ ראשיתם היא הנדבה, שהנזיר נדבה רוחו אותו להיות נזיר, ועל כן […]

בבא מציעא קי"ד (ע"א): איבעיא להו מהו שיסדרו בבעל חוב מי גמר מיכה מיכה מערכין או לא תא שמע דשלח רבין באגרתיה דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר ברם כך היתה שאלה האומר הרי עלי מנה לבדק הבית מהו שיסדרו רבי יעקב משמיה דבר פדא ורבי ירמיה משמיה דאילפא אמרי קל וחומר מבעל חוב ומה בעל חוב שמחזירין אין מסדרין הקדש שאין מחזירין אינו דין שאין מסדרין ורבי יוחנן אמר נדר בערכך כתיב מה ערכין מסדרין אף […]

במשנה (בכורות י"ב ע"א): אין פודין לא בעגל ולא בחיה לא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי… ובגמ': מתני' מני בן בג בג היא דתניא בן בג בג אומר נאמר כאן שה ונאמר להלן שה מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו. ולקמן בסוגיא: איבעי' להו מהו לפדות בבן פקועה אליבא דר' מאיר לא תיבעי לך דכיון דאר"מ בן פקועה טעון שחיטה שה מעליא הוא אלא כי תבעי לך אליבא דרבנן דאמרי שחיטת אמו […]

בבא בתרא ט"ז (ע"ב): אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה בא על נערה מאורסה כתיב הכא ויבא עשו מן השדה וכתיב התם כי בשדה מצאה הרג את הנפש כתיב הכא עיף וכתיב התם אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים וכפר בעיקר כתיב הכא למה זה לי וכתיב התם זה אלי ואנוהו וכפר בתחיית המתים דכתיב הנה אנכי הולך למות ושט […]

מנחות צ"ג: אלא סומא מאי טעמא לא רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר אתיא סמיכה סמיכה מזקני עדה וחד אמר אתיא סמיכה סמיכה מעולת ראייה ולמאן דאמר מעולת ראייה מ"ט לא יליף מן זקני עדה דנין יחיד מיחיד ואין דנין יחיד מציבור ולמאן דיליף מזקני עדה מאי טעמא לא יליף מעולת ראייה דנין מידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה ממידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה לאפוקי עולת ראייה דהיא גופה מעולת נדבה גמרה דתני תנא קמיה דרב יצחק בר אבא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. לביאור קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב כתהליך שתי גמרות דנות בקנין אשה, אחת בקל וחומר ואחת בגזירה שוה ובפדיון הבן מצינו בנין אב ואפשר אולי לראות כאן את התהליך שתיארנו בשלש המידות הראשונות של קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב. קל וחומר (קידושין ה', ע"א): אמר רב הונא חופה קונה מקל וחומר… ומה כסף שאינו גומר חופה קונה חופה שגומרת אינו דין שתקנה. […]

סנהדרין ט"ז (ע"א): לא את נביא השקר: מנהני מילי אמר רבי יוסי ברבי חנינא אתיא הזדה הזדה מזקן ממרא מה להלן בשבעים ואחד אף כאן בשבעים ואחד והא הזדה כי כתיבא בקטלא הוא דכתיבא וקטלא בעשרין ותלתא הוא אלא אמר ריש לקיש גמר דבר דבר מהמראתו ולהדר זקן ממרא ולגמר הזדה הזדה מנביא השקר דבר דבר גמיר הזדה הזדה לא גמיר. עי' ברש"י ד"ה דבר דבר: דבר דבר – הך גזירה שוה דדבר דבר גמיר ליה האי תנא מרביה, אבל […]

בבא בתרא קנ"ט (ע"ב): שמע מינה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב שמע מינה וטעמא מאי? אמר אביי נאמרה סיבה בבן ונאמרה סיבה בבעל מה סיבה האמורה בבעל אין הבעל יורש את אשתו בקבר אף סיבה האמורה בבן אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב. כתב האר"י בביאור מידת גזירה שוה, שהיא במידת התפארת המכרעת וממזגת. מושג ההסבה הוא הכח להעביר נחלה מצד לצד ומשבט לשבט. כך הבעל היורש את אשתו שהיא משבט […]

מנחות ע' (ע"ב): ואסורין בחדש מלפני הפסח: מנא הני מילי אמר ריש לקיש אתיא לחם לחם ממצה. כשם שלמדו דין חלה מחמשת המינים ממצה כן למדו דין חדש ממצה שנוהג רק בחמשת המינים. רק דברים הבאים לידי חימוץ ראויים למצה. גם דין חדש נוהג דווקא בדברים אלו. מנחת העומר הבאה אל הקדש והמקדש היא המתירה את החדש במדינה. ההקרבה לפני ה' מאפשרת אח"כ להפגש עם המציאות המעשית מבלי להגרר אחריה. אדרבה, המפגש מביא את המציאות אל הקדש. אותם מינים היכולים […]