המאגר התורני

בברייתא דרבי ישמעאל: שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא השלישי ויכריע ביניהם, כיצד? כתוב אחד אומר: וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר. וכתוב אחר אומר: מן השמים השמיעך את קולו ליסרך, הכריע השלישי: כי מן השמים דברתי עמכם, מלמד שהרכין הקדוש ברוך הוא שמי שמים העליונים על ההר ודבר עימהם מן השמים. וכן הוא אומר: ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו. לברייתא זו יש נוסחא אחרת המחליפה את הפסוקים. כך מובא בספרו של רבי שמשון מקינון […]

נזיר ג' (ע"א): הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר: ממאי דהדין שילוח ריבויא הוא דכתיב שלחיך פרדס רמונים אימא מידי דעבורי כדכתיב ושולח מים על פני חוצות תנא פרע פרע יליף כתיב הכא קדוש יהיה גדל פרע וכתיב התם גבי כהן הדיוט ופרע לא ישלחו ואיבעית אימא האי שולח מים נמי ריבוי הוא (כדמתרגם רב יוסף) דכד משקין ליה מיא לפירא ורבי. עי' במש"כ מו"ק י"ט (ע"ב) בג"ש "פרע" "פרע" שלמדו אצל נזיר. בסוגיין נתחבטו המפרשים ע' רש"י, תוס' […]

ספרי נשא (פסקא נ"ח): ובבא משה אל אהל מועד. למה נאמר לפי שהוא אומר ויקרא א וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר שומע אני מאהל מועד ממש ת"ל שמות כה ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת אי אפשר לומר מאהל מועד שכבר נאמר מעל הכפורת וא"א לומר מעל הכפורת שכבר נאמר מאהל מועד כיצד יתקיימו שני כתובים זו מדה בתורה ב' כתובים זה כנגד זה והרי הם סותרים זה על זה יתקיימו במקומם עד שיבא כתוב אחר ויכריע ביניהם. […]

ספרא ריש אחרי: רבי עקיבא אומר כתוב אחד אומר בקרבתם לפני ה' וימותו וכתוב אחד אומר ויקריבו לפני ה' אש זרה הכריע בהקריבם אש זרה לפני ה' הוי על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. לר"ע יש שני כתובים המכחישים זה את זה בסיבת מיתת בני אהרון. האחד בפרשת אחרי מות: בקרבתם לפני ה' וימותו. והיינו על קרבתם היתרה שנכנסו אל הקדש. והשני בפרשת שמיני: ויקריבו לפני ה' אש זרה. והיינו על הקרבת קרבן שלא כראוי ושלא כצווי. הכתוב המכריע […]

נדרים כ"ב (ע"א): … דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן. וביאר שיטה מקובצת: בנה במה. ילפי "כי תחדל" מן "חדלו לכם מן האדם כי במה נחשב הוא" ודרשינן בברכות (דף י"ד) [אל תקרי במֶה בסגו"ל אלא] במָה [בקמ"ץ]: לפי השיטה מקובצת ר' נתן לומד דבריו בגזירה שוה, הדומה במילותיה לגזירה שוה שבהמשך הגמרא. דאמר שמואל אף על פי שמקיימו נקרא רשע, אמר רבי אבהו מאי קרא "וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא" […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. מכילתא בא י"ב (ה'): ר' עקיבא אומר כתוב אחד אומר "מן הכבשים ומן העיזים" וכתוב אחד אומר "צאן ובקר" כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? אמרת זו מדה בתורה, שני כתובים זה כנגד זה וסותרין זה על ידי זה יתקיימו במקומן עד שיבא כתוב שלישי ויכריע בינהם. תלמוד לומר "משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח". צאן לפסח […]

נזיר ה' (ע"א): ויליף "ימים" "ימים" מבתי ערי חומה מה התם י"ב חדש אף כאן י"ב חדש. ג"ש ימים ימים מופיעה בנזיר דף ה', נזיר עולם מגלח כל י"ב חדש, וילפינן מאבשלום שנאמר בו ימים וילפינן ימים ימים מבתי ערי חומה. ויש ג"ש בכתובות נ"ז שנותנין לארוסה בתולה י"ב חודש, וילפינן "ימים" מ"ימים" מבתי ערי חומה. נראה שעצם הענין ששנה נחשבת לזמן היוצר קביעות לדבר מתבטא בבתי ערי חומה. עד שנה שאדם גר בביתו עדיין נחשבת דירתו ארעית. רק אחרי […]

נאמר במשנה (נ"ז ע"א): נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה. ואמרי על זה בגמרא (נ"ז ע"ב): מנא הני מילי אמר רב חסדא דאמר קרא ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור מאי ימים אילימא תרי יומי משתעי איניש הכי אמרו ליה תרי יומי אמר להו לא אמרו ליה עשרה יומי אלא מאי ימים שנה דכתיב ימים תהיה גאולתו ואימא חדש דכתיב עד חדש ימים אמרי דנין ימים סתם מימים סתם ואין דנין ימים סתם […]

סנהדרין פ"ו (ע"א): תנו רבנן לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות תניא אידך לא תגנובו בגונב ממון הכתוב מדבר אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפשות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בממון אף כאן בממון. עי' במבוא לדבר הלמד מעניינו. […]

כתובות קי"א (ע"א): אמר רב ענן כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח כתיב הכא "מזבח אדמה תעשה לי" וכתיב התם "וכפר אדמתו עמו". בפשטות הלימוד הוא בגזירה שוה. לימוד זה מתבסס על לימוד נוסף בגזירה שוה. נאמר "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה" ונאמר "מזבח אדמה תעשה לי" וכן אמרו בב"ר פי"ד, ח': "מן האדמה" רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא היך מה דאת אמר (שמות כ) "מזבח אדמה […]