לחיות עם פרשת השבוע – שמחה אמיתית – לקראת פורים
לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – על שמחת פורים נעיין בשני מדרשים על הפרשה העוסקים בנושא השמחה.א. שמות רבה פרשה ל"ו, א': "ואתה תצוה" הדא הוא דכתיב (ירמיה י"א): "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך". וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל, בגפן ותאנה, שנאמר (תהלים פ'): "גפן ממצרים תסיע". תאנה, שנאמר (הושע ט'): "כבכורה בתאנה בראשיתה". כתמר, שנאמר (שיר השירים ז'): "זאת קומתך דמתה לתמר". כארז, שנאמר […]
לחיות עם פרשת השבוע – שימוש בבריאה לכבוד ה' – סינון בסמארטפונים
לחיות עם פרשה השבוע – תרומה – למה נבראו סמארטפונים? במדרש רבה על פרשת השבוע מובא (שמות רבה פרשה ל"ה, א'): "ועשית את הקרשים למשכן", הדא הוא דכתיב (תהלים ק"ד): "ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע"… והרבה בריות ברא הקב"ה בעולם ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה, ואיזה זה זהב… אמר ר' שמעון בן לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא בשביל המשכן ובשביל בית המקדש, שנאמר: "וזהב הארץ […]
לחיות עם פרשת השבוע – הוו מתונים!
לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – הוו מתונים! חז"ל דרשו בכמה פנים את הקשר שבין סוף הפרשה הקודמת ובין תחילת הפרשה שלנו. הדרשות מבוססות על כך שהפסוק הפותח את הפרשה פותח בו' החיבור (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לאיזה ענין שהוזכר קודם לכן מתחבר הפסוק הזה?נעמוד על אחת הדרשות בתנחומא (משפטים, ו'): ודיינים צריכין לחמוצי (להשהות) דינייהו, כדדרש בר קפרא: מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונים בדין, שנאמר: "לא תעלה במעלות וגו'", וסמיך ליה: "ואלה […]
לחיות עם פרשת השבוע – ברוך ה'
לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – ברוך ה'! בפרשת יתרו יש שני חלקים מרכזיים. הראשון מהווה הכנה למתן תורה, כפי שנראה בהמשך, והשני כולל את מתן תורה ומה שבא בעקבותיו. נעמוד על ביטוי שאומר יתרו, כפי שדרשו אותו חכמים (שמות י"ח, י'-י"א): וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. פסוק זה נדרש על ידי חכמים בגמרא.המשנה […]
לחיות עם פרשת השבוע – כח ההרתעה
לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – כח ההרתעה השבוע האחרון היה עמוס באירועים. כל אירוע דורש התבוננות בפרשה כדי לקבל את המבט של התורה על האירועים. נפתח בקצרה ביחס לקריעת ים סוף.בשירת הים נאמר (שמות ט"ו, ב'): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. רש"י: זה אלי – בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. חז"ל דרשו זאת כך (מכילתא בשלח, מסכתא דשירה פרשה ג'): ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר שראתה […]
לחיות עם פרשת השבוע – ארבעת כוחות השיעבוד במצרים
לחיות עם פרשת השבוע – בא – ארבעת כוחות השעבוד במצרים פרשת בא מסתיימת ביציאת מצרים. יציאת מצרים היא אירוע חשוב ביותר. בזוה"ק מובא שיציאת מצרים מוזכרת בתורה חמישים פעמים – הקב"ה משתבח עוד ועוד בכך שהוציא את ישראל ממצרים.ננסה, לאור דברי חכמים, להבין את המשמעות של יציאת מצרים, ואת הדרך בה נוכל אנו לחיות זאת היום – לצאת מהמיצרים ומהכלא שאנו נתונים בו. בזוה"ק (ח"ב ל"ו ע"א) מובאת שאלה של רבי יוסי על הפסוקים. כשהקב"ה מודיע על מכת בכורות, […]
לחיות עם פרשת השבוע – פרשת שמות
לחיות עם פרשת השבוע – שמות נקודה אחת בפרשה, קודם שנאמר את ההודאה על הגשמים כדרכנו מידי שנה. משה אומר לה' (שמות ד', א'): וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'. בתגובה לכך נותן ה' למשה שלושה אותות שעליו לעשות לפני ישראל כדי שיאמינו בו ובשליחותו. בשנים קודמות ביארנו, שהאותות הם שפה שהקב"ה מלמד את משה כדי שילמד את בני ישראל. השפה הזו מלמדת איך מביאים את עם ישראל לאמונה. האות […]
פרשה י – פסקה ו – חיבר השמים והארץ
המדרש: בר סירא אמר אלוה העלה סמים מן הארץ, בהם הרופא מרפא את המכה, ובהם הרוקח מרקח את המרקחת, א"ר סימון אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו, ואומר לו גדל, הה"ד (שם /איוב/ לח) הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו', לשון שוטר, (שם /איוב/ לח) התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח, רבי חנינא בר פפא ור' סימון אמר כימה מעדנת את הפירות, וכסיל מושך בין קשר לקשר, הה"ד (שם /איוב ל"ח/) התוציא […]
לחיות עם פרשת השבוע – פרשת ויחי
לחיות עם פרשת השבוע – ויחי פרשת "ויחי" היא פרשת הציפיה לישועה. בצורה מפורשת זה מופיע בברכת יעקב לדן (בראשית מ"ט, י"ח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. אך כבר בתחילת הפרשה אנו פוגשים את העיסוק בישועה ובציפיה אליה, בדברי יעקב (בראשית מ"ט, א'): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. בגמרא מובא תיאור ההתרחשות כשהתאספו בני עקב סביב מיטתו (פסחים נ"ו ע"א): …דאמר רבי שמעון בן לקיש: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם", […]
לחיות עם פרשת השבוע – אחדות – תוצאה של בירור בנפרד
לחיות עם פרשת השבוע – פרשת וישב פרשת וישב פותחת בסיבוכים קשים ביותר שעוברים על משפחת יעקב. יעקב אך מתחיל בבנין משפחתו, וכבר מתחילות הצרות. פשט הכתובים קשה מאוד – האחים רבים ביניהם מתוך קנאה ומידות מקולקלות, עד כדי השלכת יוסף לבור.יש מקום להבין מה אנו אמורים ללמוד מפרשיות אלו. ודאי שאין אלו סיפורים גרידא, אלא חלק מבנין האומה. בזוה"ק (ח"ג בהעלותך קנ"ב ע"א) אומרים חכמים, שאם התורה היתה באה רק כדי לספר סיפורים – יש סיפורים יפים ממנה. אפילו […]
קיבוץ גלויות
קיבוץ גלויות אתמול, לקראת שיעור "לחיות עם פרשת השבוע", חשבתי לעצמי – מה האירוע האקטואלי המרכזי? לאיזה ענין יש לחפש התייחסות מתוך הפרשה? במחשבה ראשונה היה נראה לי שהבחירות הן הנושא המרכזי.אולם במחשבה שניה, חשבתי – מהן החדשות החשובות באמת בתקופה זו, הבחירות או שמא יש משהו יותר חשוב? אני רוצה לשתף אתכם בענין שהוא החדשות הכי מסעירות בימים אלו – קיבוץ גלויות.חוויה דומה לזה חוויתי בזמן העליה הגדולה מברית המועצות. הגיעו לארץ בשנה 60 ריבוא יהודים. עשרות אלפים בשבוע. […]
לחיות עם פרשת השבוע – נחישות מול אומות העולם
לחיות עם פרשת השבוע – וישלח פרשת וישלח מיוחדת בכך שיש בה התייחסות למאבק בין ישראל לאומות העולם, יותר מאשר בכל פרשה אחרת. החל מהמלאכים ששולח יעקב בתחילת הפרשה, ועד לסיום הפרשה, כפי שנראה, יש לימוד כיצד להתייחס לאומות העולם ולמאבק נגדם. התורה מדגישה מאוד את העוצמה של עשו. בסיום הפרשה אנו קוראים רשימה ארוכה של אלופי עשו, והסיום (בראשית ל"ו, מ"ג): "אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם". עשו כבר אבי אדום, יש לו אומה, אלופים […]
לחיות עם פרשת השבוע – מתכוננים היטב ויוצאים לדרך חדשה
לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – מתכוננים היטב ויוצאים לדרך חדשה בתחילת פרשת ויצא אנו מוצאים את יעקב בורח מעשו, והולך ללבן. יעקב יודע, מן הסתם, מי הוא לבן, ואלו התמודדויות מצפות לו. יעקב בודד, הולך למקום לא מוכר, מקום קשה. "חרן" – לשון חרון אף (עי' ברש"י לבראשית י"א, ל"ב). לכאורה, לבו של יעקב מלא בתחושות קשות, בבדידות ובחששות רבים. במדרש עומדים חז"ל על דרך ההתמודדות של יעקב עם הקשיים המצפים לו. אנו יכולים ללמוד מיעקב כיצד לנהוג […]
לחיות עם פרשת השבוע – וידו אוחזת בעקב עשיו
לחיות עם פרשת השבוע – תולדות – וידו אוחזת בעקב עשו יש מדרש על פרשת השבוע, שהוא אולי המקור למושג "לחיות עם פרשת השבוע" (בראשית רבה פרשה ס"ג, ט'): "ואחרי כן יצא אחיו", הגמון אחד שאל לחד מן אילין דבית סלוני, אמר לו: מי תופס המלכות אחרינו? הביא נייר חלק, ונטל קולמוס, וכתב עליו: "ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב". אמרו: ראו דברים ישנים מפי זקן חדש. להודיעך כמה צער נצטער אותו צדיק. המדרש נראה "מדרש פליאה", לא מובן […]
לחיות עם פרשת השבוע – לבחור בתורה
לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה – לבחור בתורה רוב הפרשה עוסק במות שרה ומציאת אשה ליצחק, והסיום של חלק זה (בראשית כ"ד, ס"ז): וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. בסיום הפרשה אנו פוגשים ענין נוסף, מורכב ומסובך (בראשית כ"ה, א'): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. רש"י מביא בשם חז"ל: קטורה – זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטורת, ושקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה […]
לחיות עם פרשת השבוע – ירושלים- תוצאה של מדרגתינו באחדות
לחיות עם פרשת השבוע – וירא – ירושלים – תוצאה של מדרגתנו באחדות בפרשת השבוע אנו פוגשים בפעם הראשונה בתורה את ירושלים. יתכן שהמאבק על ירושלים – שהוא "פרשת השבוע" האקטואלית – מקורו כבר בתורה. כך אנו קוראים בפרשה (בראשית כ"ב, א'-ד'): וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. […]
הדרכת הסטייפלר לגדול בתורה וביראת שמים
הדרכת הסטייפלר לגדול בתורה וביראת שמים בימים האחרונים הגעתי במקרה למסמך מרתק שנתן לי חבר. מדובר במכתב שכתב הסטייפלר – רבי ישראל יעקב קנייבסקי זצ"ל, מחבר הספר קהלות יעקב. המכתב הוא תשובה לשאלה ששלח בוגר שמינית בישיבה תיכונית. הוא התלבט האם ללכת ללמוד בישיבת פוניבז', או בישיבת "כרם ביבנה". המכתב המלא מופיע בסוף השיחה. כאן נעסוק בכמה נקודות העולות מהמכתב. המחשבה הראשונה היא, שהסטייפלר ימליץ לבחור ללכת ללמוד בפוניבז'. זוהי ישיבה חרדית חשובה, שהסטייפלר היה קשור לרבניה, ואילו כרם ביבנה […]