סוג מדיה: טקסט

מלאכת קושר שיטות שונות יש בין הראשונים בהגדרת מהותה של מלאכת קושר, נעמוד על סוגית הגמרא ועל שיטות הראשונים בהבנתה.נעיין בשלוש סוגיות ובפסקי הרי"ף והרמב"ם עליהן. הצעת הסוגיותא. שבת קי"א ע"ב: משנה. ואלו קשרים שחייבין עליהן: קשר הגמלין וקשר הספנין, וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן…גמרא. מאי קשר הגמלין וקשר הספנין, אילימא קטרא דקטרי בזממא וקטרא דקטרי באיסטרידא, האי קשר שאינו של קיימא הוא, אלא קיטרא דזממא גופיה ודאיסטרידא גופה…משנה. יש לך קשרין שאין חייבין עליהן […]

יום ירושלים – יום של כלל ישראל בפתחו של יום ירושלים יש מקום לדון בנושא חשוב ומרכזי – כלל ישראל.בדורנו, הדור הפוסט-מודרני, זהו נושא שאיננו מובן מאליו. גם בעולם התורה מתחזקת התפיסה הפרטית. יש הרואים בחסידות תורה של עבודת ה' הפרטית.בעולם הכללי הדברים מודגשים יותר. התפיסה השלטת היא תפיסה אינדיבידואליסטית, בה חי כל אדם את חייו לעצמו. האידיאלים איבדו את מקומם,עד שיש הרואים בעצם קיומם של אידיאלים שאדם כפוף אליהם דבר שלילי. התחושה היא שאידיאלים זה פָּאסֶה.אולם, יש ערך חשוב […]

תפקידה של מדינת ישראל במדבר העמים בשבת זו אנו פותחים בקריאת ספר במדבר.ננסה לעמוד על עניינו של המדבר, לאור ההתרחשויות שהיו השבוע – פגישתו של ראש הממשלה עם נשיא ארצות הברית. המדבר, כך במציאות וכך מבואר בספרים, הוא מקום הפקר. מקום שליטת חיות רעות, שליטת מזיקים וליסטים. במדבר אין מנהיגות המובילה את החיים לישובו של עולם. הצד הפראי של הטבע יוצא אל הפועל במדבר.על כן כשהלכו ישראל במדבר, היו זקוקים לעמוד ענן שיישר את הדרך ויגן עליהם מפני חיות רעות […]

גאוה – שורש כל המידות הרעות הסמ"ג (ר' משה מקוצי, בעל "ספר מצוות גדול") מתאר בהקדמתו לספרו כי התעורר לכתוב את ספרו לאחר שראה על כך מראה בחלומו. בהמשך הוא מתאר: וגם בענין לאוין בא אלי בחלום ענין מראה בזה הלשון: "הנה שכחת את העיקר, 'השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך'". כי לא היה בדעתי לחברו במנין הלאוין. וגם רבינו משה (=הרמב"ם) לא הזכירו במנין. ואתבונן אליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת השם, וחברתיו בעקרים גדולים במקומו. וה' […]

"והאמת והשלום אהבו" פרשות "בהר" ו"בחוקותי", שנקראות בתקופת ההכנות לקראת חג מתן תורה, נקראות במחובר בחלק מן השנים, וגם השנה. גם מבחינת התוכן יש קשר בין שתי הפרשות.פרשת בהר פותחת בפסוק (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. פרשת התוכחה אשר בפרשת בחוקותי מסיימת במילים (ויקרא כ"ו, מ"ו): אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה. החיבור להר סיני מקיף את ענייניהן של שתי הפרשות. הפסוק המסיים את פרשת התוכחה […]

פרקים א'- ב' – פתיחת ספר נחמיה קריאת הפרק – נחמיה פרק א (א) דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן־חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹֽדֶשׁ־כסלו כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָֽה:(ב) וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִֽיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל־הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶֽׁר־נִשְׁאֲרוּ מִן־ הַשֶּׁבִי וְעַל־יְרוּשָׁלִָֽם:(ג) וַיֹּאמְרוּ לִי הַֽנִּשְׁאָרִים אֲשֶֽׁר־נִשְׁאֲרוּ מִן־הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵֽשׁ:(ד) וַיְהִי כְּשָׁמְעִי׀ אֶת־ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָשַׁבְתִּי וָֽאֶבְכֶּה וָאֶתְאַבְּלָה יָמִים וָֽאֱהִי צָם וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמָֽיִם:(ה) וָאֹמַר אָֽנָּא יה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֹׁמֵר […]

פרשת המועדות במרכז הפרשה התורה מביאה את פרשת המועדות. היא פותחת בשבת ועוברת על המועדים ע"פ סדר השנה – מפסח בחודש הראשון והלאה. השבת באה כעין כותרת למועדים. והרי השבת היא קביעא וקיימא ולא תלויה בנו, לעומת שאר המועדים התלויים בסנהדרין. בכל אופן, השבת היא התשתית הרוחנית של המועדים בכלל. הרס"ג מסביר שכל תרי"ג מצוות כלולות בעשרת הדיברות, וממילא כל המועדים כלולים במצות השבת המופיעה בעשרת הדיברות. חידושה של השבת הוא קדושת הזמנים – לא כל הזמנים שווים. יש קדושה […]

לעשות טוב ליהודי הרב מלובביץ' מזכיר פעמים רבות בשיחותיו פתגם של הבעש"ט, שהיה נראה לי בהשקפה ראשונה מוגזם, אך אחר העיון בו, יש בו משמעות עמוקה.הבעש"ט אמר לר' מרדכי הצדיק, אחד מתלמידיו, כך: נשמה ממתינה למעלה אלפי שנים לירד למטה ולהתלבש בגוף, כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות. נשמה מתייגעת בגוף במשך שבעים-שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות. זו אמירה מדהימה. אלפי שנים מחכה הנשמה בעולם העליון, ולאחר מכן יורדת לעולם הזה וסובלת את שהותה בתוך […]

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ביטוי זה נאמר בהשראת מקורות הקשורים לפרשת השבוע. כך נאמר (ויקרא כ"ב, כ"ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. דרשו חכמים (בבא קמא ס"ה ע"ב): אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור, איל בן יומו קרוי איל. האדם מתקדם במדרגות – בתחילה הוא קרוי תינוק, אחר כך הופך לאיש. כאשר התורה אומרת "איש", זה ממעט קטן. השור – מן היום שבו […]

עזרא הוא מלאכי התלמוד הבבלי במסכת מגילה מספר על עזרא שיש לו שם נוסף: "אמר רב נחמן :מלאכי זה מרדכי ולמה נקרא שמו מלאכי? שהיה משנה למלך . מיתיבי :'ברוך בן נריה ושריה בן מעשיה ודניאל ומרדכי בלשן וחגי זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש' תיובתא !תניא אמר רבי יהושע בן קרחה: מלאכי זה עזרא וחכ"א : מלאכי שמו" "אמר רב נחמן1 מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא דכתיב בנביאות מלאכי :(מלאכי ב) 'בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם […]

כופין אותו עד שיאמר רוצה אני אנו פותחים בקריאת ספר ויקרא, ספר הקרבנות, שבועיים לפני חג הפסח, בעיצומה של השאלה והדרישה בהלכות הפסח. מפסוקי הפרשה עולה נקודה חשובה, שיש בה להאיר את עניינו של חג הפסח – חג החרות (ויקרא א', א'-ג'): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ […]

"לא תבערו אש בכל מושבותיכם" – לברוח ממחלוקת כמו מאש בתחילת פרשת השבוע יש הערה נפלאה של השל"ה, שיש בה משמעות רבה לחיינו הפרטיים והציבוריים (שמות ל"ה, א'-ג'): וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. רש"י מביא את דברי חז"ל: לא תבערו אש – יש מרבותינו אומרים […]

ארבע כוסות משנה ריש ערבי פסחים: אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי. וברש"י ד"ה ארבע כוסות: כנגד ארבעה לשוני גאולה האמורים בגלות מצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם, בפרשת וארא. ודבריו לכאורה סותרים דברי עצמו בדף (ק"ח.) על הא דאמר ריב"ל נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס וכתב שם בד"ה ארבע כוסות: שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי […]

משמרות הכהונה עזרא אינו מוצא לווים שיצטרפו עימו לעליה לארץ ישראל : "וָאֶקְבְּצֵם אֶל-הַנָּהָר הַבָּא אֶל-אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים, וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא-מָצָאתִי שָׁם."(עזרא ח', טו) ובעקבות כך: "טז וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן, וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים; וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן, מְבִינִים. יז וָאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל-אִדּוֹ הָרֹאשׁ, בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל-אִדּוֹ אָחִיו הַנְּתִינִים, בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם לְהָבִיא-לָנוּ מְשָׁרְתִים, לְבֵית אֱלֹהֵינוּ. יח וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד-אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ, אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן-לֵוִי בֶּן-יִשְׂרָאֵל וְשֵׁרֵבְיָה וּבָנָיו […]

טיפול במשברים בעקבות חטא העגל ניתנו לעם ישראל לוחות נוספים. חז"ל הופכים את היחס בין הלוחות הראשונים והשניים ליסוד גדול בתורה ובחיים.הקב"ה מצוה את משה (ל"ד, א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. הלוחות השניים הם חזרה ללוחות הראשונים, נכתבים בהם אותם דברים, אף שמשה פוסל בעצמו את הדברים ואין זה "מכתב אלוקים". מהי משמעות הדברים?הלוחות הראשונים הם לוחות אידיאליים (ל"ב, ט"ז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה […]

מזבח הקטורת ושבת זכור הפרשה מסיימת את תיאור הציווי על המשכן כאשר הדבר החל בפרשת תרומה – המשכן וכליו, ובפרשת תצווה עוסקים באלו שעובדים במשכן – הכהנים ותיאור בגדיהם, בגדי הכהונה. הבגדים עצמם, גם הם חלק מכלי המשכן וגם הכהנים עצמם הם חלק מכלי המשכן. לאחר מכן התורה מסיימת בסדר העבודה שצריכים לעבוד משרתי ה' במשכן בזמן שיחנכו את המשכן. הדבר הזה יבוא לידי ביטוי בפרשיות צו ושמיני.לאחר מכן התורה מביאה פסוקי סיכום של כל הרעיון הגדול של השראת שכינה […]

על כביסות ועבודת המידות בלימוד הגמרא אנו נתקלים לפעמים במימרות הנותנות עצות שונות. כיצד יש להתייחס לגמרות כאלה? ניקח לדוגמא את הגמרא במסכת שבת1: תניא, אמר רבי צדוק: כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל שהיו נותנין כלי לבן לכובס שלשה ימים קודם לשבת, וצבועים אפילו בערב שבת. ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין. אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא, אמר ליה: כמה בעית עילויה? אמר ליה: כדחיורא. – אמר ליה: כבר קדמוך רבנן. אמר אביי: […]

סוד הלבושים הפרשה עוסקת בגדי כהונה, ויש מקום לעסוק בענין הלבושים. הדבר מתאים לחודש אדר. משנכנס אדר שואלין ודורשין בענייני תחפושות, ואולי יש לדרוש את שמו של החודש, אדר, מלשון "אדרת". חודש אדר קשור לענין הלבושים.הרב קוק זצ"ל, בשמועות ראי"ה (לך לך תרצ"א), מבאר כי ישנן שתי בחינות בבגדים: כהונת אהרן היתה זקוקה לבגדים, ולשני מיני בגדים: "לכסות בשר ערוה" (שמות כ"ח), ו"לכבוד ולתפארת" (שם). הצורך בבגדים לכסות בשר ערוה בא מסיבת החטא של אדם הראשון. לפני החטא כתוב (בראשית […]

ערים מוקפות חומה פתיחהדין ערים מוקפות חומה הוא דין מיוחד מכמה בחינות. מצד חילוק הימים, שלא מצאנו כזאת במועדים אחרים שיחלקו ישראל ויעשו את המועד בימים חלוקים, מצד קביעת ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון בדוקא, ומצד הענין עצמו – לעיר שושן היו מאפיינים רבים: היא היתה עיר בירה, עיר מוקפת חומה, ומן הסתם היו לה מאפיינים נוספים. מדוע נבחרה דוקא החומה לציון המיוחד שבשושן?ננסה להעמיק בדין זה ובמקורותיו, ולעמוד על שורש הענין. בתורה אנו מוצאים את הערים המוקפות […]

נאום עזרא לנשים הנוכריות "א וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר–לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת: כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי, וְהָאֱמֹרִי. ב כִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה—רִאשׁוֹנָה. ג וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי; וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי, וּזְקָנִי, וָאֵשְׁבָה, מְשׁוֹמֵם. ד וְאֵלַי יֵאָסְפוּ, כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל–עַל, מַעַל הַגּוֹלָה; וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם, עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב. ה וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב, קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי, וּבְקָרְעִי בִגְדִי, וּמְעִילִי; וָאֶכְרְעָה, עַל-בִּרְכַּי, […]