סוג מדיה: וידאו

ימי יותם ותחילת ימי אחז "(לב) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: (לג) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁא בַּת צָדוֹק: (לד) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִיָּהוּ אָבִיו עָשָׂה: (לה) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן: (לו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (לז) […]

מלכי ישראל האחרונים (ח) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים: (ט) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: (י) וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָלְעָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו: (יא) וְיֶתֶר דִּבְרֵי זְכַרְיָה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (יב) הוּא דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא לֵאמֹר בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל וַיְהִי כֵן: זכריה […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

שייכותנו להר סיני פרשת נשא נקראת ברוב השנים לאחר חג השבועות. אומר על כך ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק נשא, ז'): איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. האריכות הגדולה במדרש באה בדרשות על פרשת הנשיאים שבסוף פרשת נשא. […]

פרשת המועדות במרכז הפרשה התורה מביאה את פרשת המועדות. היא פותחת בשבת ועוברת על המועדים ע"פ סדר השנה – מפסח בחודש הראשון והלאה. השבת באה כעין כותרת למועדים. והרי השבת היא קביעא וקיימא ולא תלויה בנו, לעומת שאר המועדים התלויים בסנהדרין. בכל אופן, השבת היא התשתית הרוחנית של המועדים בכלל. הרס"ג מסביר שכל תרי"ג מצוות כלולות בעשרת הדיברות, וממילא כל המועדים כלולים במצות השבת המופיעה בעשרת הדיברות. חידושה של השבת הוא קדושת הזמנים – לא כל הזמנים שווים. יש קדושה […]

כופין אותו עד שיאמר רוצה אני אנו פותחים בקריאת ספר ויקרא, ספר הקרבנות, שבועיים לפני חג הפסח, בעיצומה של השאלה והדרישה בהלכות הפסח. מפסוקי הפרשה עולה נקודה חשובה, שיש בה להאיר את עניינו של חג הפסח – חג החרות (ויקרא א', א'-ג'): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ […]

ארבע כוסות משנה ריש ערבי פסחים: אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי. וברש"י ד"ה ארבע כוסות: כנגד ארבעה לשוני גאולה האמורים בגלות מצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם, בפרשת וארא. ודבריו לכאורה סותרים דברי עצמו בדף (ק"ח.) על הא דאמר ריב"ל נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס וכתב שם בד"ה ארבע כוסות: שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי […]

מזבח הקטורת ושבת זכור הפרשה מסיימת את תיאור הציווי על המשכן כאשר הדבר החל בפרשת תרומה – המשכן וכליו, ובפרשת תצווה עוסקים באלו שעובדים במשכן – הכהנים ותיאור בגדיהם, בגדי הכהונה. הבגדים עצמם, גם הם חלק מכלי המשכן וגם הכהנים עצמם הם חלק מכלי המשכן. לאחר מכן התורה מסיימת בסדר העבודה שצריכים לעבוד משרתי ה' במשכן בזמן שיחנכו את המשכן. הדבר הזה יבוא לידי ביטוי בפרשיות צו ושמיני.לאחר מכן התורה מביאה פסוקי סיכום של כל הרעיון הגדול של השראת שכינה […]