השולחן
למשמעותו של השולחן פרשת תרומה פותחת סדרת פרקים העוסקת בנושא המשכן. החלק של בניית המשכן הוא חלק מרכזי של תיאור העבודה. כשקוראים את הפרקים הללו רואים שיש כמותגדולה של פרקים בנושא הזה. זה מתחיל בתרומה שלוקחים איך שרוצים והצורה הפשוטה הייתה לומר שבונים את המשכן איך שרוצים. אבל רואים שהתורה נכנסת לפרטיפרטים לעניין החומרים של כלי המשכן, הכלים ועוד. אנו מבינים שלכל פרט יש משמעות כי אלמלא זה, לא היה צורך באריכות הזאת. מה עוד שהמשכן היה משהו זמנישלא נשאר […]
השכנים של בית הכנסת
השכנים של בית הכנסת ברצוננו לעסוק הפעם בענין התפילה, בשלוש מערכות. א. עצם ההגעה לתפילה בבית הכנסת.במסכת ברכות מרחיבים חכמים בחשיבותה של תפילה בציבור, ובתוך הדברים שם מובא1: אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע, שנאמר (ירמיהו י"ב): "כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל", ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו, שנאמר: "הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש […]
פרשה ד – פסקה א
קהלת רבה פרשה ד', א' "ושבתי אני ואראה", ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אומר: אלו הקטנים הנגנזים בחייהן בעון אבותם בעולם הזה, לעתיד לבוא הן עומדין בצד חבורה של צדיקים, ואבותיהם בצד חבורה של רשעים, והם אומרין לפניו: רבונו של עולם, כלום מתנו אלא בעון אבותינו, יבואו אבותינו בזכיותינו. והוא אומר להם: אבותיכם חטאו מאחריכם, וחטאתיהם מלמדין קטיגור. ר' יהודה בר' אלעאי בשם ר' יהושע בן לוי: באותה שעה אליהו זכור לטוב יושב ומלמד סניגוריא, ואומר להם: אמרו […]
מצות – לחם הפנים
מצוה כ"ז – לחם הפנים מצוה כ"ז היא שצונו להשים לחם הפנים לפניו תמיד, והוא אמרו יתעלה "ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד". וכבר ידעת לשון התורה להשים לחם חדש בכל שבת, ושיהיה עמו לבונה, ושיאכלו הכהנים הלחם הנעשה בשבת הקודם. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו בפרק י"א ממנחות. פירוש המצוהמצוה כ"ז היא שצונו – כל בית ישראל – להשים על השלחן לחם הפנים לפניו – לפני ה', כך הוא במהדורת הרב קאפח ובמהדורת פרנקל, תמיד, והוא אמרו יתעלה […]
עבודת השגרה
עבודת השגרה בספר חובת הלבבות1 מביא: ואמרו על חסיד, שפגע אנשים שבים ממלחמת אויבים, ושללו שלל אחר מלחמה חזקה, אמר להם: שבתם מן המלחמה הקטנה שוללים שלל, התעתדו למלחמה הגדולה. אמרו לו: ומה היא המלחמה הגדולה? אמר להם: מלחמת היצר וחייליו. המלחמה של יום יום, מלחמת השגרה – היא המלחמה הגדולה. בצורה מוחשית נתקלתי בכך לפני שנים רבות, כשפגשתי קרוב משפחה רחוק המתגורר בקנדה, שבא לבקר בארץ. כששאלתיו מנין העברית המשובחת שבפיו ענה לי: אני גרתי בארץ, שירתתי בצבא כקצין. […]
פרשה ג – פסקה כו
קהלת רבה פרשה ג', כ"ו שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. "וראיתי כי אין טוב וגו'" כי מי יביאנו לראות", "מי יביאנו" לדוד "לראות" במה שעשה שלמה, "מי יביאנו" לשלמה "לראות במה שיהיה אחריו" במה שעשה רחבעם. פירוש המדרש "וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו". "מי יביאנו" לדוד "לראות" במה שעשה שלמה – שהרחיב […]
מה לומדים מהחטה
מה לומדים מהחטה?שיחה לט"ו בשבט חז"ל למדו דברים רבים על האדם ועל ההדרכות הראויות לו מהצומח, ובמיוחד מהחטה1.נעיין בכמה מקורות בחז"ל העוסקים בענין, ובשלושת השלבים של הטיפול בחטה: א. עבודת הקרקע, ב. איסוף הגרגרים והטיפול בהם, ג. הכנת הקמח והלחם.בשלושת הדברים האלה אנו למדים מהחטה הנהגות והדרכות חשובות. הקרקעבתנחומא2 מובא: "תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה" (איוב ל"א), תני רבי הושעיה: למדך תורה דרך ארץ, שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חטים, שדה שהיא מעלה באשים יפה לזורעה שעורים. […]
מה לומדים מהחטה
מה לומדים מהחטה?שיחה לט"ו בשבט חז"ל למדו דברים רבים על האדם ועל ההדרכות הראויות לו מהצומח, ובמיוחד מהחטה1.נעיין בכמה מקורות בחז"ל העוסקים בענין, ובשלושת השלבים של הטיפול בחטה: א. עבודת הקרקע, ב. איסוף הגרגרים והטיפול בהם, ג. הכנת הקמח והלחם.בשלושת הדברים האלה אנו למדים מהחטה הנהגות והדרכות חשובות. הקרקעבתנחומא2 מובא: "תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה" (איוב ל"א), תני רבי הושעיה: למדך תורה דרך ארץ, שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חטים, שדה שהיא מעלה באשים יפה לזורעה שעורים. […]
פרשה ג – פסקה כה
קהלת רבה פרשה ג', כ"ה "מי יודע רוח בני האדם וגו'". תני אחת נשמתן של צדיקים ואחת נשמתן של רשעים כולם עולות למרום, אלא שנשמותיהן של צדיקים הן נתונות באוצר ונשמותיהן של רשעים מטורפות בארץ, שאמרה אביגיל לדוד ברוח הקדש: "והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים". יכול אף של רשעים כן, תלמוד לומר "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע". מטרונא שאלה לר' יוסי בן חלפתא, אמרה לו: מה הוא דין דכתיב "ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה", […]
נא לשכוח חפצים ברכבת
נא לשכוח חפצים ברכבת… מובא בספרא1: רבי עקיבא אומר: האוכל חלב מביא חטאת בסלע, ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים, אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה.רבי מנחם ברבי יוסי אומר: הנהנה שוה פרוטה מן הקודש מביא מעילה וחומשה, ומביא אשם בשתי סלעים, צא וחשוב כמה פרוטות בשתי סלעים קרוב לאלפים אם כך ענש הכתוב את השוגג על אחת כמה וכמה שיענש את המזיד.ר' יוסי אומר: […]
פטר חמור
פדיון פטר חמור בפרשה מופיעות הפרשיות המופיעות בתפילין: "קדש" ו"והיה כי יביאך". נעסוק בפרשה השניה מביניהם (י"ג,י"א-ט"ו): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה’ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה’ וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה’:וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה’ כָּל בְּכוֹר […]
נושא בעול עם חברו – לזכר אורי ביטון הי"ד
נושא בעול עם חברו – לזכר אורי ביטון הי"ד ערב ראש חודש שבט הוא יום נפילתו של תלמידנו, אורי ביטון, הי"ד, בשנת ה'תשנ"ז.נעסוק בענין נושא בעול עם חברו, שהוא הדרך הל"ח מהדרכים שהתורה נקנית בהן, והוא מאפיין חשוב בדמותו של אורי ז"ל. יש חידוש בכך שהתורה נקנית על ידי נושא בעול עם חברו. ניתן להבין שזה יוצר אוירה חברתית נעימה ומתוקנת, וזהו דבר חשוב, אבל כיצד מועילה הנשיאה בעול לקנין תורה?אך חז"ל אומרים שלהיות אדם טוב לזולת ורגיש למצוקותיו – […]
פרשה ג – פסקה כג
קהלת רבה פרשה ג', כ"ג ר' בון ור' יצחק. ר' בון אמר: אמר הקב"ה: לא כשם שהעמדתי נביאים מישראל שהם קרויים אדם, שנאמר: "אדם אתם", לא כך העמדתי נביאים לעכו"ם שהם קרויים בהמה, שנאמר: "ובהמה רבה". ור' יצחק אמר: "כי מקרה בני אדם ומקרה הבהמה", לא כשם שמקרה אדם כך מקרה הבהמה, אמר הקב"ה: לא כשם שגזרתי ואמרתי על האדם: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", לא כך גזרתי על הבהמה, שנאמר: "ומיום השמיני והלאה וגו'". "מותר האדם מן הבהמה אין […]
פרשה ג – פסקה כא
קהלת רבה פרשה ג', כ"א "אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלהים", ר' חנינא בר פפא אמר: צדיק כרשע ישפוט האלהים, לסטים עולה לגרדון ור' עקיבא עולה לגרדון. ורבי אמר: צדיק ביד רשע ישפוט האלהים, טורנוסרופוס הרשע דן את ר' עקיבא, וכשהרג טרכינוס את לוליאנוס ואת פפוס אחיו בלודקייא, אמר להם: אין אתם מעמם של חנניה מישאל ועזריה, ואני מבני בניו של נבוכדנצר, יבוא אלהיהם של חנניה מישאל ועזריה ויציל אתכם מידי. אמרו לו: חנניה מישאל ועזריה כשרין […]
יציאת צדיק מהעיר עושה רושם
"יציאת צדיק מן העיר עושה רושם" הפרשה פותחת בתיאור יציאתו של יעקב מבאר שבע (כ"ח,י'): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: רש"י מביא את דברי חז"ל המפורסמים: אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. לכאורה היה הכתוב צריך לומר רק "וילך יעקב חרנה". אין משמעות לזה שהוא יצא מבאר שבע, הרי לא מספרים לנו מה קרה בבאר שבע ואין לזה שום משמעות. […]
עצירת גשמים
עצירת גשמים קיוינו שנוכל לומר היום את התפילה שנאמרת בעת ירידת גשמים, מתוך הודיה לקב"ה על השפע שהוא מעניק לנו. לצערנו, אנו נאלצים לעסוק בענין עצירת גשמים, ולברר את משמעות הענין וסיבותיו – אולי יחוס ה' ויוריד לנו שפע מן השמים. מפורסמים דברי הרמב"ן על הפסוקים1: כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה […]
האויב הגדול ביותר
האויב הגדול ביותר אנו רוצים לעסוק הפעם בנושא הציניות.הציניות היא האויב הגדול ביותר של ישראל ושל התורה, כפי שדורשים חכמים על הפסוק1: לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם.לץ תכה – זה עמלק2. רק אחר הכאת עמלק ניתן להערים – להחכים בתורה. ללא התמודדות עם הציניות לא ניתן לגשת לתורה.חז"ל משתמשים במשל כדי לבאר מהו החטא הנורא של עמלק שהביא לחובת מחיית אומה זו מן העולם3: אמר רבי חוניא: משל למה הדבר דומה, לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן […]
פרשה ג – פסקה יח
קהלת רבה פרשה ג', י"ח "ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם וגו'". אמר ר' יהודה בר' סימון: ראוי היה אדם הראשון שיהיה חי וקים לעולם, ומפני מה נקנסה עליו מיתה, אלא "והאלהים עשה שייראו מלפניו". אמר ר' אלעזר: מתחלת ברייתו של עולם נאמר: "יקוו המים מתחת השמים", וכל כך למה, "ותראה היבשה", ומפני מה כתיב: "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו" שתי פעמים, אחד בדור המבול ואחד בדור הפלגה, אלא "והאלהים עשה שייראו מלפניו". […]
פרק ט' – הברית עם חירם מלך צור
הברית עם חירם מלך צור מלכים א', ט': (י) ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים את בית ה' ואת בית המלך: (יא) חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל: (יב) ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו: (יג) ויאמר מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה: דבר זה […]
פרק ז' – הכיור – מרכבתו של הקב"ה
הכיור – מרכבתו של הקב"ה מלכים א פרק ז: "(כג) ויעש את הים מוצק {=יצוק} עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב: (כד) ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו: (כה) עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה: (כו) ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס […]