סוג מדיה: טקסט

פרשת ייחוסי משה ואהרן אנו מתחילים לקרוא את כל המהלך הארוך של מכות מצרים. רגע לפני שעוברים לתיאור המכות יש הפסקה מאוד בולטת (ו',י"ד-כ"ח): אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן:וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן:וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה:בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם:וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת […]

"תפוחי זהב במשכיות כסף" נאומו של יהודה המופיע בתחילת פרשת ויגש נדרש בכמה פנים על ידי חכמים, ויש בדרשות אלו כדי להעמידנו על עומקם של דברים. אמרו במדרש1: דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה) "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף. "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. יש להבין את המדרש. מה פירוש האמירה שדבריו של […]

האם יעקב אבינו ידע על מכירת יוסף? פרשת ויגש חותמת את הסיפור הארוך של יוסף ואחיו כאשר במוקד עמדה מכירת יוסף. בסופו של דבר אנו מגיעים לסוף טוב, יוסף מתוודע אל אחיו, המשפחה חוזרת ומתאחדת כאשר גם יעקב יורד למצרים תחת חסות יוסף שדואג להם.יש כאן שאלה מעניינת: לכאורה הכל טוב אבל שום דבר לא טוב. האם לא התרחש שום דבר מהרגע שיוסף נעלם ועד שהוא מתוודע אל אחיו? האם כל הבעיות נפתרו כאשר הוא אמר "אני יוסף"? כשליעקב אבינו […]

"היתר" המכירה ו"איסור" ההתמכרות השמיטה מהוה גם צעד בדרך אל היובל. לאחר "שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים"1 מגיעה שנת היובל, "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ"2. השמיטה היא צעד בדרך אל הדרור, ועל כן יש בה עצמה ערך של חופש ודרור.נראה שניתן לעמוד על תוכן הדברים לאור הבנת יחסו של האדם אל הקרקע.בגמרא ביבמות3 מובאות כמה אמירות של ר' אלעזר על יחסו של האדם לקרקע. על שתים מתוכן עומדים בעלי התוספות: ואמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם, שנאמר […]

פשט וסוד בכתונת פסי"ם תחילת הפרשה מתארת את אהבתו הרבה של יעקב ליוסף, שבאה לידי ביטוי בכתונת הפסים שעשה לו, ובשנאת האחים ליוסף.הגמ' במסכת שבת1 רואה ענין זה בביקורת: ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. העובדה שיעקב שינה את יחסו ליוסף משאר האחים נראית כדבר בעייתי על פי גמרא […]

כתונת הפסים בתחילת הפרשה נאמר (ל"ז,ג'): וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: במבט ראשון אנו חושבים שזו הסיבה שהאחים שנאו את יוסף, הם קנאו בו על כתונת הפסים, ולכן זה מסופר כאן. זו לכאורה גם ההבנה בכך שכאשר יוסף מגיע אל אחיו הם מורידים ממנו את כתונתו (ל"ז,כ"ג): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו: הרשב"ם מפרש שזה לא נכון ולא זו […]

"תפוחי זהב במשכיות כסף" נאומו של יהודה המופיע בתחילת פרשת ויגש נדרש בכמה פנים על ידי חכמים, ויש בדרשות אלו כדי להעמידנו על עומקם של דברים. אמרו במדרש1: דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה) "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף. "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. יש להבין את המדרש. מה פירוש האמירה שדבריו של […]

אברהם – אב המון גויים הפרשה פותחת בפטירת שרה אמנו ובסיומה מופיעה פטירתו של אברהם אבינו. זו הזדמנות לסכם כמה אירועים שקורים בתולדותיהם. לקיחת קטורה בפרשת וירא מופיע הנס המיוחד של אברהם ושרה הזקנים נולד בן בצורה מפליאה. בסוף הפרשה שלנו התורה זורקת לנו פצצה בלי שאנו שמים לב (כ"ה,א'-ו'): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים:וּבְנֵי […]

יום שאילת הגשמים מידי שנה אנו מקוים שנזכה לומר באחת השיחות את הברכה על ירידת הגשמים, ובשנים רבות אנו אכן זוכים לכך. לעתים אנו נאלצים, לצערנו, ללמוד את סוגיית עצירת גשמים. מן הראוי, אפוא, לעסוק ביום זה, בו מתחילים לשאול על הגשמים, בשאלה: מה מוטל עלינו לעשות כדי שנזכה לשנה גשומה. הדבר תלוי, כפי שנראה, במעשינו – ברקע התורני והחברתי שאנו יוצרים כאן, בעולם המצפה לגשם.בזוה"ק1 מובא: תניא אמר ר' יוסי: פעם אחת היה העולם צריך לגשמים, באו לפני ר' […]

עקידת יצחק – משחק הניסיון פתיחהאחת הפרשות היותר יסודיות בהיסטוריה היא פרשת העקידה. חז"ל דורשים על המאכלת שישראל אוכלים שכרה במשך כל השנים והדורות. שאלת השאלות בעקידה היא מה זה כל הסיפור הזה? מה זה המשחק הזה שהקב"ה משחק עם אברהם? יש בניסיון הזה מן תחושה של שקר חלילה, משהו לא נכון ובעייתי שהוא לא אמיתי. זה נותן הרגשה לא כל כך טובה. בנוסף, לא ברור מי היה זקוק לניסיון הזה? נאמר: "עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה" (כ"ב,י"ב). האם […]

הרוצה בתשובה בשיחה זו נעיין בברכת התשובה בתפילת שמונה עשרה: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. יש להבין מהו חידושה של ברכה זו על פני ברכת הסליחה, בה אנו מתפללים ומבקשים שה' יסלח לחטאינו. בספר "פירוש הברכות והתפילות" מבאר ר' יהודה ברבי יקר (רבו של הרמב"ן) את הברכה, תוך דיוק במילותיה.תחילת הברכה מחולקת לשתי בקשות: השיבנו אבינו לתורתך. קרבנו מלכנו לעבודתך. ביחס לתורה שייכת תשובה, ופניה לקב"ה כְּאָב, וביחס לעבודה שייכת […]

הרוצה בתשובה בשיחה זו נעיין בברכת התשובה בתפילת שמונה עשרה: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. יש להבין מהו חידושה של ברכה זו על פני ברכת הסליחה, בה אנו מתפללים ומבקשים שה' יסלח לחטאינו. בספר "פירוש הברכות והתפילות" מבאר ר' יהודה ברבי יקר (רבו של הרמב"ן) את הברכה, תוך דיוק במילותיה.תחילת הברכה מחולקת לשתי בקשות: השיבנו אבינו לתורתך. קרבנו מלכנו לעבודתך. ביחס לתורה שייכת תשובה, ופניה לקב"ה כְּאָב, וביחס לעבודה שייכת […]

מצוות י"ז, י"ח – כתיבת ספר תורה מצוה י"ז היא שציוונו שיהיה כל מלך מאומתנו יושב בכסא המלוכה כותב ספר תורה לו לעצמו לא יפרד ממנו, והוא אמרו (דברים י"ז, י"ח): "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת". וכבר התבאר כלל משפטי מצוה זו בפרק ב' מסנהדרין.מצוה י"ח היא שציוונו שיהיה כל איש ממנו כותב ספר תורה לעצמו ואם כתבו בידו מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני, ואם אי אפשר לו לכותבו צריך שיקנהו או […]

מצוה ט"ז – הקהל מצוה ט"ז היא שציוונו להקהיל את העם ביום השני של סוכות במוצאי שמיטה ולקרוא קצת פרשיות ממשנה תורה באזניהם והוא אמרו (דברים ל"א, י"ב): "הקהל את העם האנשים וגו'" וזו היא מצות הקהל. ואמרו בקידושין (ל"ד ע"א): "כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות", והקשו, "והרי הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות", ובארו בסוף המאמר, "אין למדין מן הכללות". וכבר נתבארו משפטי מצוה זו וכל מי יקרא ואיך יקרא ואי זה דבר יקרא בפרק ז' […]

אהבת החברים בסידורים רבים מופיע שיש לומר בכל בוקר: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהֲבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". אהבת ישראל היא הפתיחה הראויה לתפילה.מקור הדברים הוא בדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות1: קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות "ואהבת לרעך כמוך", ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי… תפילה הכלולה מתפילותיהם של כל ישראל היא תפילה העושה פרי. הגמרא […]

יש גבול! אחד הנושאים החושבים ביותר בחינוך – ומי מאיתנו איננו מחנך של עצמו ושל משפחתו – הוא הגבולות.אנו חיים בעולם פוסט מודרני, שחלק מרכזי בתפיסתו היא התנגדות לגבולות, מתוך מחשבה שהם כולאים את הרוח האנושית. דווקא משום כך יש לעמוד על חשיבותם של הגבולות.הצבת גבולות היא דבר קשה. כאשר ילד מבקש מאביו סוכריה והוא נענה ב"לא!", התגובה של הילד היא בכי וצעקות. זה לא נעים לילד ולאביו. ילדים – וגם מבוגרים – אינם שמחים לקבל גבולות. זה מעיק, זה […]

היחס לחלשים וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר1. הכותרת שיש לתת לפסוקים אלה היא: היחס לחלשים. הפסוקים פותחים במילים "וגר לא תלחץ", ומסיימים במילים "וינפש בן אמתך והגר", ובתווך נמצאת המצוה לשמוט את הקרקע בשביעית, בשביל […]

ביטול תורה בשיחה זו נבחן את היחס הראוי למושג "ביטול תורה".בעת לימודי בישיבה היו הרבה שיחות על ביטול תורה. החשש מביטול תורה היה מורגש באויר, והודגש שכל דקה וכל שניה יקרה. הגר"א אומר שכל אות של לימוד תורה היא קיום מצוה, וממילא כל הפסד של לימוד אפילו של אות זו עברה. זו היתה האוירה.כשהגיע זמני לומר שיחות לתלמידים, התלבטתי כיצד לגשת לנושא, והרגשתי שהגישה הזו איננה בלעדית. היא גורמת לאדם לחץ ועצבנות. הוא איננו יכול להנות בצורה ישרה, נכונה ואמיתית. […]

פרשת אשה סוטה פרשת נשא היא המשך לפרשה הקודמת. חלקה הראשון הוא הכנה למה שמופיע לאחר מכן (ז',א'): ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: זו הכנה בעיקר לקרבנות, ובזכות הקרבנות הללו זכינו לפרשה הגדולה בתורה. בחסידות כותבים על כך שזה לא מקרי. זו הפרשה אותה קוראים מיד לאחר חג השבועות – חג מתן תורה. מיד לאחר חג השבועות בא שפע גדול. גם הזוה"ק ארוך […]

מעמד הר סיני הצליח! התקופה שאחרי חג השבועות מושפעת מהשפע של יום מתן תורתנו.כך אומר ר' צדוק, בדבריו על פרשת נשא1: איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. בעקבות מתן תורה יש שפע של מחשבות שהם תוצאה של העוצמה הגדולה […]