הר סיני והר המוריה
הר סיני והר המוריה לאחר תיאור מעמד הר סיני בפרשות יתרו ומשפטים, מופיעה פרשת הקמת המשכן, המתחילה בפרשת תרומה, ומסיימת בסיום ספר שמות. האם ישנו קשר בין שני העניינים, בין מעמד הר סיני ובין הקמת המשכן?הרמב"ן בהקדמתו לפרושו את פרשת המשכן כותב1: כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצוות שהם כמו אבות למצוותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו […]
העשיר והעני בחבור אחד
העשיר והעני בחבור אחד בין המצוות הרבות המופיעות בפרשה, מצויה מצות הלואה1: אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך. ננסה לעיין מעט בעניינה של מצוה חשובה זו.נחלקו בגמרא אמוראים2: אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן, ולואי שיפרע בזמנו. אביי ורבא דאמרי תרוייהו עביד איניש דפרע בגו זימניה, זימנין דמתרמו ליה זוזי אמר איזיל איפרעיה כי היכי דלא ליטרדן (עשוי אדם לפרוע תוך זמנו, פעמים […]
פרשה א – פסקה ח
קהלת רבה פרשה א', פס' ד', "דור הולך ודור בא", ד' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש ר' אבא בר כהנא ואמרי לה בשם ר' אדא בר חוניא יהיה בעיניך דור שבא כדור שהלך, שלא תאמר אילו היה ר' עקיבא קיים הייתי קורא לפניו, אילו היו ר' זירא ור' יוחנן קיימין הייתי שונה לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך. […]
רק מי ששומע – מדבר
רק מי ששומע – מדבר בפתיחת פרשת השבוע, העוסקת בעיקרה במעמד הר סיני ובמתן תורה, מופיע סיפור בואו של יתרו לישראל, ועצתו למשה. נראה, שפרשה זו מהוה הקדמה למתן תורה, וטמונים בה יסודות שחשוב ללמדם קודם שניגשים ללימוד התורה.נעיין בדרשה אחת של חז"ל בתחילת הפרשה1: דבר אחר 'וישמע יתרו' הדא הוא דכתיב (משלי י"ט) 'לץ תכה ופתי יערים' וכן הוא אומר (שם כ"א) 'בענוש לץ יחכם פתי'. עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה, כשראה יתרו שאבד הקב"ה את עמלק מן […]
פרשה א – פסקאות ו-ז
קהלת רבה פרשה א' פס' ד', "דור הולך ודור בא", ב'-ג' ר' לוי ור' יעקב גבולאי בשם ר' חנינא כדור הולך כן דור בא. הולך חיגר בא חיגר, הולך סומא בא סומא, שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה, דכתיב (דברים ל"ב) 'אני אמית ואחיה', מי שאומר את החמורה הוא אומר את הקלה, 'אני אמית ואחיה' הרי חמורה, וכל שכן 'מחצתי ואני ארפא' שהיא קלה ממנה, אלא שאני מעמיד אותם במומיהון שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה, אני אמית […]
שירת הגאולה
שירת הגאולה במרכזה של פרשת השבוע, עומדת שירת הים, שהיתה גילוי שכינה עליון ביותר. בכל יום אנו אומרים בפסוקי דזמרא את שירת הים, ואף לאמירה זו יש מעלה עליונה, כדברי המשנה ברורה1: ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו. ננסה לעיין במעלתה של שירת הים מתוך בירור עניינה של השירה באופן כללי.הגמ' אומרת2: 'למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו", אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע […]
על גילוי וכיסוי
על גילוי וכיסוי בתחילת הפרשה מצוה ה' את משה "בא אל פרעה". כוונת הדברים היא, שעל משה לבוא אל תוך מהותו של פרעה, להכנס לתוך עניינו ושורשו ושם הוא מקום ההתמודדות איתו.עניינו של פרעה ודרך תיקונו נתבארו בצורות רבות, וננסה לעמוד על אחת מהן.בליקוטי מוהר"ן, בתורה הנקראת "בא אל פרעה"1, מבאר ר' נחמן את הענין בהרחבה. ננסה לשאוב מעט מים חיים מדבריו: וכאשר רצה השם יתברך לברוא את העולם, לא היה מקום לבראו מחמת שהיה הכל אין סוף. על כן […]
פרשה א – פסקה ה
קהלת רבה פרשה א' פס' ד', "דור הולך ודור בא", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. 'דור הולך ודור בא', ר' יודן בשם ר' לוי אומר אין לך בכל יום ויום שאין נולדין בו ששים רבוא ומתים בו ששים רבוא, ומה טעם 'דור הולך ודור בא… וזרח השמש ובא השמש'. ר' ברכיה ור' יעקב בר אבונא ור' חייא בר אבא בשם ר' לוי בר סיסי משזרח השמש […]
"גדול" זה לא "חשוב"
"גדול" זה לא "חשוב" הגמרא במסכת בבא בתרא1 אומרת: ומנלן דהוה גבוה טפי? (מנין שהיה בית המקדש השני גבוה מבית ראשון?) דכתיב: (חגי ב') 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון'. רב ושמואל, ואמרי לה ר' יוחנן ור' אלעזר, חד אמר: בבנין, וחד אמר: בשנים, ואיתא להא ואיתא להא. רש"י: בבנין – שהיה גובהו מאה אמות כדתנן במסכת מדות. בשנים – בית ראשון עמד ארבע מאות ועשר ובית שני ארבע מאות ועשרים. נחלקו רב ושמואל, למה התכוון הנביא שאמר […]
הכל תלוי בנקודת המבט
הכל תלוי בנקודת המבט פתיחת הפרשה היא בפניה של ה' אל משה, המופיעה בצורה כפולה1: וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. חציו הראשון של הפסוק משתמש בביטויים של מידת הדין "וידבר" – שזו לשון קשה2, ושם "אלוקים" המבטא את מידת הדין.חציו השני של הפסוק הוא במידת הרחמים: "ויאמר", לשון רכה3, ושם "הוי"ה" שהוא מידת הרחמים.כפילות זו מתבארת בדברי חז"ל בפתיחת הפרשה4 בכמה פנים. א. הדא הוא דכתיב (קהלת ב') 'ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם […]
פרשה א – פסקה ד3
קהלת רבה פרשה א' פס' ג', "מה יתרון לאדם" א' 3 אמר ר' אלעזר כתיב (ירמיה ה') 'ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' וגו", הא חייבין מן כדון לית אתון צריכין לי, תלמוד לומר (שם) 'שבעות חקות קציר ישמר לנו', 'ישמר לנו' – משרב, 'ישמר לנו' – מהטללים רעים, והוא שדוד אומר (תהלים ס"ח) 'גשם נדבות תניף אלהים', אם גשם היא צריכה נדבה, ואם טללים היא צריכה 'תניף אלהים'. תני ר' חייא כתיב (ויקרא כ"ג) 'שבע שבתות תמימות תהיינה' […]
מי הם שומרי העיר?
מי הם שומרי העיר? יש לחזור ולהזכיר את מהות הקשר הרוחני בין ישראל לארצו.עיקר הברית והקשר שבין הקב"ה ועם ישראל הוא על הארץ. החל באברהם, שבברית בין הבתרים ובברית המילה הובטחה לו הארץ כחלק מן הברית, עד יציאת מצרים שבה הובטחו ישראל שיקבלו את הארץ, וכן לכל אורך ההיסטוריה, מהווה ארץ ישראל את המקום בו מתקיימת הברית שבין ישראל לאביהם שבשמים.פרק ק"ה בתהילים מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל, מאברהם אבינו ועד יציאת מצרים, וכך נאמר שם1: זכר לעולם בריתו […]
מספרים, שמות וכוכבים
מספרים, שמות וכוכבים בפתיחת ספר שמות דורשים חז"ל את ענין השמות שנקראו בהם ישראל1: 'ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו איש וביתו באו', שקולים הן ישראל כצבא השמים. נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות שנאמר (תהלים קמ"ז) 'מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא', אף הקב"ה כשירדו ישראל למצרים מנה מספרם כמה היו, ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם, הדא הוא דכתיב 'ואלה שמות בני ישראל וגו". מהי משמעות דימויים של ישראל לכוכבים?בזוה"ק מבארים חז"ל את עניינם של […]
פרשה א – פסקה ד2
קהלת רבה פרשה א' פסוק ג', "מה יתרון לאדם", א' 2 ר' לוי ורבנן, ר' לוי אמר מה הנאה יש לבריות אשר מסגלות במצות ובמעשים טובים דיין שאני מזריח עליהם אורה. ורבנין אמרי מה הנאה יש אל הצדיקים שמסגלין במצות ובמעשים טובים דיין שאני עתיד לחדש פניהם כגלגל חמה, דכתיב (שופטים ה') 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. אמר ר' ינאי בנוהג שבעולם אדם לוקח ליטרה של בשר כמה צער וכמה יגיעה רואה עד שיבשלנה, ואני משיב לך רוחות ומעלה עננים ומוריד […]
רק מי שיודע לכאוב – ידע גם לשמוח
רק מי שיודע לכאוב – ידע גם לשמוח1 חז"ל אומרים2: …וחכמים אומרים כל העושה מלאכה בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה שנאמר (ישעיה ס"ו): 'שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה'. מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה. בצורה פשוטה כוונת המאמר היא, שהמקיים דיני אבלות על ירושלים, הקב"ה מזכה אותו לראות בגאולתה. אולם, נראה שגנוז בדברים אלה עומק נוסף.מי שכאבה של […]
פרק ראשון – כתבי הקודש
שיעור כללי בנושא כתבי הקודש (יא.) המשנה האחרונה בפרקנו מבדילה בין חלוקת כתבי הקודש לחלוקת שאר דברים1: …זה הכלל: כל שיחלק ושמו עליו, חולקין. ואם לאו, אין חולקין. אימתי? בזמן שאין שניהם רוצים, אבל בזמן ששניהם רוצים, אפילו פחות מכאן יחלוקו. וכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים, לא יחלוקו.רש"י: אפילו בפחות מכאן יחלוקו – משום דבעי למיתני: 'ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו', תני רישא. מדברי רש"י מובן, שאין כל חידוש ברישא של הכלל המוזכר במשנה: […]
פרק ראשון – גוד או אגוד
שיעור כללי בנושא 'גוד או אגוד' (יג.) כך פותחת הגמרא בענין 'גוד או אגוד'1: ולא את הטרקלין כו': אין בהן כדי לזה וכדי לזה, מהו? רב יהודה אמר: אית דינא דגוד או אגוד. רב נחמן אמר: לית דינא דגוד או אגוד.רש"י: אית דינא דגוד או אגוד – זה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה לחלוק: 'או קוץ לי דמים וקנה לך חלקי, או אני אקוץ דמים ואתן לך בחלקך, שאי אפשי בשותפותך'. לית דינא – שזה יכול לומר: 'לא שלך […]
פרשה א – פסקה ד1
קהלת רבה פרשה א' פסוק ג' "מה יתרון לאדם" א' 1 'מה יתרון לאדם' אמר ר' בנימין בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו דברים מטין לצד מינות, אמרו הרי כל חכמתו של שלמה שבא לומר 'מה יתרון לאדם בכל עמלו', יכול אף בעמלה של תורה, חזרו ואמרו לא אמר 'בכל עמל' אלא 'בעמלו' בעמלו אינו עמל אבל עמל הוא בעמלה של תורה. אמר ר' שמואל בר' יצחק בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת על ידי שמצאו בו דברים שמטין […]
הבן של אבא שלו
הבן של אבא שלו בסוף ימיו קורא יעקב ליוסף לצוותו1: ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים. בזוה"ק עמדו חז"ל על ביטוי זה2: 'ויקרא לבנו ליוסף', אמר ר' יצחק, וכי שאר השבטים אינם בניו, אלא אמר ר' אבא, יוסף היה בנו יותר מכולם. כי למדנו בשעה שאשת פוטיפר הפצירה ביוסף, מה כתוב, 'ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית'. […]
מן היחיד אל היחד
מן היחיד אל היחד בספר הכוזרי מתאר החבר את השתלשלות הענין האלוקי בקרב האנושות1: …והנה אדם הראשון הוליד בנים רבים אך מכולם לא היה ראוי לבוא במקומו כי אם הבל כי רק זה היה דומה לו, ומשהרגו קין אחיו מתוך קנאה שנתקנא בו על מעלה זו נתן לאדם שת תחת הבל, ושת היה דומה לאדם ולכן נעשה הוא לסגולת אדם וגרעינו ואלו שאר הבנים לא היו כי אם כקלפות. וסגולת שת היה אנוש בנו וכך נמשך הענין עד נח על […]