סוג מדיה: טקסט

שיחת מוסר – פתיחה לתוכנית הלכה יומית לרגל פתיחת המחזור החדש של לימוד ההלכה היומית, יש מקום לברר את המקור של מושג ה 'הלכות' בחז"ל ואת משמעותו.חז"ל חותמים את הש"ס בדרשה המפורסמת (נדה עג ע"א): תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות בכל יום – מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר 'הליכות עולם לו', אל תקרי הליכות אלא הלכות. המקור של הפסוק בדרשת חז"ל, הוא מתפילתו של חבקוק (ג, ו-ז): עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ […]

מלחמת גדעון במדין פרק ז' התחלנו לעסוק במבחן הזה שעושה גדעון ללוחמים, מי הלוחצים שיישארו איתו, כל אשר ילוק בלשונו יעמוד בנפרד מהכורעים על ברכיהם. המלקקים הם שלוש מאות איש "ובהם אושיע אתכם" אמר ה'. מה המבחן הזה, מה הנקודה?אלו שכורעים על ברכיה ם לשתות או המלקקים בלשון במים.חזלרגיל לכרוע לבעל.אבל זה נראה דרשה מאוד רחוקה. כנראה לקחו את זה מההקבלה לסיפור אליהו. עמדנו על ההקבלות. זה ההיבט הרוחני. ניגע בהיבט שמשלים את העניין, ההיבט האנושי צבאי. צריך להבין מה […]

פרק ו' – גדעון – אות גיזת הצמר ולקקים נזכיר היכן עצרנו. עסקנו בהרחבה בסיפור התרחבות מעגלי ההשפעה של גדעון הריסת המזבח. ראינו את המעשה הגדול שעשה שלא היה קשור בכל, וראינו כיצד הדבר הזה מצליח להניע גלים של השפעה. מִתחילה מצליח (1) להשפיע על עצמו להאמין לעצמו להאמין שה' נמצא אתנו. לאחר מכן הצליח להשפיע על עשרה אנשים מאנשיו שהיו יראים יותר מאנשי העיר, לאחר מכן משפיע על אביו, ואחר כך על העיר ועל השבטים. הצלחה יפה מאוד. לאחר […]

פרק ו' – משיחת גדעון והקרבת הפר(ים) קריאת הפרקים(5:30) הסיפור של גדעון השופט הגדול הזה, מעלה הרבה שאלות. בפשט ההבנה של הדברים. נשאל שאלות לא לפי הסדר. הכול יוצא מדבר שולי. מגיע המלאך לגדעון ומדבר איתו… עד פסוק יז:תעשה לי אות שאתה מדבר איתי. הוא מדבר איתו חצי שעה, ולאחר מכן מבקש סימן שהוא מדבר איתו. מה פשר הדבר הזה. לא מובן. גדעון נבהל מהמלאך. יכולים להבין. קורא למזבח השם שלום. ואז מגיע (כה) וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ ה' […]

פרק ה' – שירת דבורה עניין המתנדבים. היא מברכת אותם, את אלו שחירפו נפשם למות. נפתלי וזבולון ויששכר, וגם שבטי יוסף והיא באה חשבון עם השבטים האחרים. ראובן. למה ישבת… אשר…ואז היא מקללת בצורה חריפה בניגוד למתנדבים בעם ברכו ה', בפסוק כג אורו מרוז… מקללת ממש. מברכים את המתנדבים, וכנראה שלא היו רבים כל כך והיא עושה חשבון ושואלת איפה כולם. הרחוקים מעט יותר כועסת למה כל אחד נשאר בעירו ולא בא, אך מרוז שהיא קרובה מקבלת קללה. בעיית הבעיות […]

הקדמה סוגיית צדקה משופעת בדרשות ובלימודים מהפסוקים, ופרשני האגדה מבארים אותם באופנים נפלאים. נעסוק ברעיון כללי הנמצא ברקע סוגיית הצדקה, ונבאר את טעם הבאת סוגיה ארוכה זו בפרק השותפים. 1. צדקה – חסד או דין? 1.1 הדין שבצדקה כסף יכול לעבור מאדם אחד לזולתו בשורת הדין, למשל בתשלום על מכר או בתשלום משכורת, ובפשטות צדקה שונה משום שהיא נובעת מחסד של לפנים משורת הדין.1 באופן כללי יש קושי מסוים בהגדרת מושג הצדקה: מצד אחד הצדקה מעשה של לפנים משורת הדין, […]

1. שאלה מוסרית הגמרא אומרת (ח, א): רבי פתח אוצרות בשני בצורת אמר יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא בעלי הלכה בעלי הגדה אבל עמי הארץ אל יכנסו דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס אמר לו רבי פרנסני אמר לו בני קרית אמר לו לאו שנית א"ל לאו אם כן במה אפרנסך [א"ל] פרנסני ככלב וכעורב פרנסיה בתר דנפק יתיב רבי וקא מצטער ואמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ אמר לפניו ר' שמעון בר רבי שמא יונתן בן […]

פרק ד' – "כי ביד אישה יתן ה' את סיסרא" דיברנו על ויהם ה' את סיסרא. ראינו את ההתערבות הנסית שהייתה כאן, שה' נתן קולות וברקים ורעמים ובעיקר שיטפון אדיר של מים. שבר ענן גדול ירד והניף את כל האזור, כל העמק. הכול הפך לעיסת בוץ גדולה. מלכודת מוות במלחמה הגדולה לסוסים ולמרכבות. ראינו דוגמה לעניין הזה בהקבלות שיש כאן למה שהיה בים סוף, מרכבות פרעה וחילו. והרכב, חישורים וגלגלים אופנים נעקרים והסוסים משתוללים, לכן סיסרא נס ברגליו. כל התיאור […]

הקדמה פתיחת הסוגיה (ז, ב): רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא. הגמרא ממשיכה קו זה בנוגע למיסים נוספים (ח, א): רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן א"ל רב נחמן בר יצחק עברת אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי אדאורייתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שאתה מחבב עמים כל קדושיו יהיו בידך1 […] אדנביאי דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו […]

פרק ד' – ברק ודבורה אותו שמגר בן ענת, התיאור מצומצם מאוד. לא מופיעה הסיומת הרגילה אצל שופטים של ותשקוט הארץ כך וכך שנים. כנראה שזה לא היה. את זה אפשר לראות גם בתחילת פרק ד' " ויוסיפו… ואהוד מת. ולמה לא ואהוד מת? שמגר בן ענת לא הייתה תשועה לכל עם ישראל, לכן הכתוב מסויג ויושע גם הוא… אולי היה רועה צאן והייתה פלישת פלישתים, כפי שקורה הרבה בתקופה ההיא, אינתיפאדה חקלאית. והוא תפס את מלמד הבקר, והייתה עליו […]

פרק ג' – אהוד ועגלון פרק ג' מפסוק יבלקרוא עד סוף הפרקסיפור עגלון מלך מואב ואהוד. זה השעבוד השני. הראשון לכושן רשעתיים, ועכשיו לעגלון שהיה איש בריא. הסיפור כאן מעורר כמה וכמה סימני שאלה. אולי נתחיל מההרגשה הלא נוחה. הסיפור הפתולוגי של הפרשדונה שיוצא החוצה, ועגלון יוצא המסדרונה. חרוזים, התנ"ך מתפייט. החלב סוגר את הבטן. זה ממש ניתוח. למה האריכות הזאת. תקע את החרב והוא מת. הבעיה שאהוד היה חתום על החרב, וצריך להזדכות עליה, להסביר יפה היא. זה ישב […]

ערכם של מעשים כשאנו ניגשים ללמוד את דרשות חז"ל עלינו להתבונן בהן בין מצד הגישה הכללית לתורה ובין מצד תוכן הדרשה. דורשים חז"ל בספרא (ספרא ויקרא – דבורא דחובה פרשה יב): רבי עקיבא אומר האוכל חלב מביא חטאת בסלע, ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים, אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה. רבי מנחם ברבי יוסי אומר הנהנה שוה פרוטה מן הקודש מביא מעילה וחומשה, ומביא […]

פרק ג' – הגויים שנשארו בארץ ודמותו של עתניאל בן קנז פרק ג' שופטים פרק ג (א) וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֵת כָּל מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן: (ב) רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא יְדָעוּם: (ג) חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת: (ד) וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת […]

קביעות והתחדשות בתורה ובתפילה אומרת הגמרא (ברכות ז ע"ב): אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו, שנאמר: "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה" בפשט הגמרא יש מקום להתבונן בשתי נקודות: א. הרי"ף שם גורס "כל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלים תחתיו". ייתכן שהרי"ף גורס כך דוקא בתורה, כיוון שבתפילה לא ברור האם הקביעות היא חיובית או שלילית, שהרי "העושה תפילתו קבע […]

פרק ב'- ג' – הבוכים, תאור כללי של ספר שופטים וביטול יציאת מצרים נשלים עוד נקודה בפרק א', יש עוד דברים שיתבהרו בהמשך. הסיפור של כיבוש בית אל. פרק א' פסוק כב. (כב) וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וה' עִמָּם: (כג) וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז: (כד) וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד: (כה) וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת […]

מחילה בלב שלם בפרשיית המועדות שבפרשת אמור אנחנו מוצאים דבר מעניין (ויקרא כ"ג, כ"ב-כ"ד): וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: באמצע פרשת המועדות התורה עוברת לדון בפרשת פאה. זה אמנם קצת קשור לקציר שנאמר לפני כן לגבי חג השבועות, אבל צריך להבין מה הקשר בין […]

ענוותנותו של הלל נתבונן בדרכיו של נשיא ישראל, הלל הזקן, וננסה ללמוד מהם על משנתו החינוכית1 . מספרת הגמרא (שבת ל ע"ב – לא ע"א): תנו רבנן: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי. מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז. אמר אחד מהם: אני אקניטנו. אותו היום ערב שבת היה והלל חפף את ראשו. הלך ועבר על פתח ביתו, אמר: מי כאן הלל מי כאן […]

פתיחה לשיעורי חסידות מקור מעניין שממנו ניתן ללמוד על חידושה של תורת החסידות על רקע תקופתה הוא שיחה של הרבי מליובביץ' לי"ט כסלו התשכ"ו שיצאה בחוברת. החוברת נפתחת כך: בנוגע לעניינה של תורת החסידות והחידוש שלה על חלקי התורה שנתגלו לפניה נאמרו ביאורים רבים, ומהם:א. בזמנו של הבעש"ט היה העולם במצב של התעלפות, וע"י גילוי הבעש"ט ותורת החסידות נתעורר העולם מהתעלפותו.ב. "חסיד הוא זה שעושה לפנים משורת הדין"ג. "מעלת החסידות הוא שהכוחות הטבעיים נעשים כוחות אלוקיים", וכמאמר רבינו הזקן בעל […]

פרק א' – כיבוש ירושלים שאלנו מספר שאלות בשיעור קודם, ועל רובן לא ענינו. ובכך נמשיך גם היום. התחלנו כיוון. כיוון שהוא חשוב כאן וננסה להבין מה המשמעות שלו ולאן הוא מקדם אותנו. עסקנו קצת בבעיה הכרונולוגית. מה קדם למה. המורכבות שיש. מה שאמרנו בסופו של דבר שיש בספר שופטים מבנה של פתיחה כפולה. פתיחה כפולההפתיחה הראשונה היא שבעת הפסוקים הראשונים, ברור שהמלחמה באדוניבזק מלך בזק, מאוד ברור מתי הייתה – אחרי מות יהושע. ולאחר מכן, אנחנו מתחילים פתיחה חדשה […]

יציאה לחירות תוך כדי ביטול העבדות פרשת פינחס מיוחדת בכך שהתורה מזכירה בה פעמים רבות חטאים מהעבר:חטא בנות מדין מוזכר בתוך הציווי על מלחמת מדין (במדבר כ"ה, י"ח): כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר: חטאו של קרח מוזכר בתוך פקודי בני ראובן, בעקבות הזכרת דתן ואבירם (במדבר כ"ו, ט'-י"ב): וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל […]