אורך השיעור: קצר

המדרש: והאדם ידע וגו' רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו הודיע דרך ארץ לכל, ד"א והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה, א"ר אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם, ותהר ותלד את קין, אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע […]

המדרש: [ד, א] והאדם ידע את חוה אשתו וגו' (שם /תהלים/ כה) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, לא מן דכדון אלא כי מעולם המה, א"ר יהושע בר נחמיה שבם ניהגת עם אדם הראשון, שכך אמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ואילולי שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה, היאך נזקק להעמיד תולדות.

המדרש: מקדם, רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת, אדם הראשון, ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע, קין, ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן, הרוצח (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, ד"א מקדם קדם לג"ע נבראו המלאכים הה"ד (יחזקאל י) היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, ואת להט, ע"ש (תהלים קד) ומשרתיו אש לוהט, המתהפכת, שהם מתהפכים פעמים אנשים פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים, […]

המדרש: [ג, כד] ויגרש את האדם, רבי יוחנן ור"ש בן לקיש, רבי יוחנן אמר כבת כהן שנתגרשה ואינה יכולה לחזור, ר' שמעון בן לקיש אמר כבת ישראל שנתגרשה והיא יכולה לחזור, על דעתיה דרבי יוחנן הקשה עליו, על דעתיה דר"ש ריתה עליו, ד"א ויגרש הראה לו חורבן ב"ה =בית המקדש=, היך מה דאת אמר (איכה ג) ויגרס בחצץ שני, רבי לוליאני בר טברי בשם ר' יצחק אמר למגרשה של עדן גרשו, והושיב עליו שומרים שישמרו אותו הה"ד (ישעיה ה) ועל […]

המדרש: [ג, כג] וישלחהו ה' אלהים מגן עדן, רבי יהודה ור' נחמיה, רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה, ושלחו מג"ע =מגן עדן= לעולם הבא, ר' נחמיה אמר שלחו מג"ע בעולם הזה, ולא לעוה"ב, על דעתיה דר' יהודה הקשה עליו, ועל דעתיה דר' נחמיה ריתה עליו, א"ר הונא איתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא חד אמר כר"י, וחד אמר כדר' נחמיה, והא מסייע לרבי נחמיה (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך […]

המדרש: ועתה פן ישלח ידו, א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקדוש ברוך הוא פתח של תשובה, ועתה, אין ועתה אלא תשובה, שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך וגו', והוא אומר פן ואין פן אלא לאו, אמר הקדוש ברוך הוא ישלח ידו ואכל גם מעץ החיים, אתמהא, ואם אוכל הוא חי לעולם, לפיכך וישלחהו ה' אלהים מגן עדן כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואמר הן האדם היה כאחד ממנו.

המדרש: דרש רבי פפוס הן האדם היה כאחד ממנו, כאחד ממלאכי השרת, א"ל ר"ע דייך פפוס, א"ל מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו, א"ל שנתן לו המקום לפניו שני דרכים, דרך החיים, ודרך המות, ובירר לו דרך אחרת, רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, רבנן אמרי כגבריאל שנאמר (דניאל י) והנה איש אחד לבוש הבדים, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה, ריש לקיש אמר כיונה מה זה בורח […]

לחיות עם פרשת השבוע – שמות – ללמוד מספר הגאולה אנחנו מתחילים השבת לקרוא את ספר שמות. נעמוד על שני שמות שניתנו לספר הזה. הבה"ג אומר (הלכות גדולות, ע"ו): חמשה חומשי תורה: ספר בראשית וחומש שיני וספר כהנים וחומש הפקודים ומשנה תורה. והרמב"ן (בדברי הסיום לחומש שמות): והנה נשלם ספר הגאולה… השני הוא ביחס לראשון, לספר בראשית. הספר הראשון עוסק בתשתית, בנתונים. בספר הראשון מתואר כיצד ברא הקב"ה את עולמו, וכיצד חיו האבות – לאן הגיע העולם מבחינת התשתית שנבראה […]

המדרש: (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא באדם הראשון לנצח לעולם היה, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש, משנה פניו ותשלחהו, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו, ואומר הן האדם היה כאחד ממנו.

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – איך שומעים חדשות? פסוק בפרשה "תפס את עיני", וננסה להתבונן בו ולראות מה ניתן ללמוד ממנו. כשיעקב מכנס את בניו לפני מותו, הוא פותח כך (בראשית מ"ט, ב'): הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. התרגום לפסוק כותב: אתכנשו ושמעו בני יעקב וקבילו אלפן מן ישראל אבוכון. בפסוק נאמר פעמיים "שמעו", והתרגום מתרגם כל אחת בצורה אחרת. זה מעורר לשאול על הפסוק – מדוע בפסוק נכתב פעמיים "שמעו"? מדוע אין צורך בשמיעה […]

המדרש: (איוב כ) אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע, אם יעלה לשמים שיאו רומיה, וראשו לעב יגיע, עד מטי ענניא, א"ר יהושע בר' חנינא ור"י ברבי סימון בשם ר"א מלא כל העולם כלו בראו מן המזרח למערב שנאמר (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני, מן הצפון לדרום מניין (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף כחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה (שם /תהלים קל"ט/) כגללו לנצח יאבד, על שגלל מצוה קלה נטרד מגן עדן, (שם […]

המדרש: הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל, מה הנייה לו, אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, על כרם אדם חסר לב, זו חוה, א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית, (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, (שם /משלי כ"ד/) כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, (שם […]

פרשה כ סימן י אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול, ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי, לפום חילך אכול, מכל עץ הגן אכול תאכל, ופרא מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו, ויתיר ממה דאת שרי, שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו. פרשה כא סימן א [ג, כב] ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו וגו', כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו', […]

המדרש: [ג, כא] ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהן דבוקים לעור, ר"א אמר איגיאה, רבי איבו אמר אגנייה, רבי יהושע בן לוי אמר לגאי, רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון, ר"ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין, […]

המדרש: רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו הה"ד (שמואל ב ז) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, בנוי דאדם קדמאה, מאן דאמר רוחי דביתא טבן דרבין עמיה, מאן דאמר אינון בישין דחכמין יצריה, רוחין דחקלא, מ"ד דאינון טבין דלא חכימין יצריה, ומ"ד דאינון בישין דלא רבין עמיה.

המדרש: [ג, כ] ויקרא האדם שם אשתו חוה, ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחויא, ד"א חוה חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה, ורבי אחא אמר חויא חוויך ואת חויא דאדם, כי היא היתה אם כל חי, ר"ש בן אלעזר אמר עם כל חי, תני העשיר עולה עמו, העני אינה יורדת עמו, רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות […]