מחבר: הרב יהושע ויצמן

מה קרה במתן תורה? הגמ' במסכת פסחים1 דנה האם יום טוב נועד "לכם", כלומר – לאכילה ושתיה ושמחת יום טוב, או שיום טוב הוא "לה'" – מיועד ללימוד תורה. בהמשך לדיון זה אומרת הגמרא: אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי 'לכם' מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא… רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי […]

"אין הדבר תלוי אלא בי" התאריך שאנו נמצאים בו היום1 מופיע בתורה, ויש מקום להתבונן בעניינו של יום זה, ומתוך כך בכמה עניינים כלליים יותר.בפרשת בהעלותך נאמר2: ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת. פסוק זה מתאר את תחילת המסע לארץ ישראל, ומאוד מודגש בו "השני". בכמה עניינים מצאנו כי ישנו סדר של ראשון, שני ושלישי. ננסה להתבונן בעניין זה דרך מבט על שלושת החודשים הראשונים של השנה – ניסן – "החודש הראשון", אייר – […]

"לפני מי אתם מטהרים" המשנה בסוף מסכת יומא אומרת1: האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, (ויקרא ט"ז) 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו", עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר […]

יוצא מן הכלל… המשנה במסכת ראש השנה אומרת1: (ז) …וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגלה, אם כיון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא. אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כיון לבו וזה לא כיון לבו.(ח) 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו", (שמות י"ז) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה. אלא לומר לך, כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין […]

"הופך לכם מידת דין למידת רחמים" הפסוק הפותח את ענין ראש השנה בפרשת המועדות1: "…בחדש השביעי באחד לחדש…", נדרש בפנים רבות על ידי חכמינו2. נתבונן בכמה מדרשים הסובבים סביב אותו ענין: יהודה ברבי נחמן פתח (תהלים מ"ז) "עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר". בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה מאי טעם "עלה אלקים בתרועה", ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים דכתיב "ה' בקול שופר" ומתמלא עליהם רחמים ומרחם […]

בחזרה אל המקורות בפרשת השבוע חוזר פעמים רבות השורש "גאל".בחזרת הקרקעות ביובל1: ובכל ארץ אחזתכם גאולה תתנו לארץ. בגאולת קרקע שנמכרה2: כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גואלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו. בגאולת בתים שנמכרו3: ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו. בגאולת אדם שנמכר לעבד4: וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר. אחרי נמכר גאולה תהיה לו אחד […]

אין עוד מלבדו בסיום פרשת התוכחה נאמר1: אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה. דרשו על כך חז"ל בספרא: אלה החוקים והמשפטים והתורות. החוקים אילו המדרשות. והמשפטים אילו הדינים. והתורות מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל אחד בכתב ואחד בעל פה. אמר ר"ע וכי שתי תורות היו להם לישראל והלא תורות הרבה ניתנו להם לישראל. זאת תורת העולה. זאת תורת המנחה. זאת תורת האשם. זאת תורת זבח השלמים. זאת התורה אדם כי […]

תגיד יפה תודה! ימים אלה, שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים הם ימי הודיה שנתקנו בדורנו. להודיה זו עלינו להוסיף תודה "על נסיך שבכל יום עמנו" – על הנצחון על עיראק שהסיר מעל מדינת ישראל איום צבאי.בכלל, עלינו להתרגל להודות לה' על כל מה שקורה אתנו, על השפע הגדול שהוא משפיע עלינו בכל יום. עם כל הבעיות הכלכליות שאנו נתונים בהם, הרי שהשוואה קטנה לימים אחרים ומקומות אחרים, כמו תקופת סטאלין ברוסיה, או תקופות חשוכות אחרות, השוואה כזו ממלאת את […]

תגיד יפה תודה! ימים אלה, שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים הם ימי הודיה שנתקנו בדורנו. להודיה זו עלינו להוסיף תודה "על נסיך שבכל יום עמנו" – על הנצחון על עיראק שהסיר מעל מדינת ישראל איום צבאי.בכלל, עלינו להתרגל להודות לה' על כל מה שקורה אתנו, על השפע הגדול שהוא משפיע עלינו בכל יום. עם כל הבעיות הכלכליות שאנו נתונים בהם, הרי שהשוואה קטנה לימים אחרים ומקומות אחרים, כמו תקופת סטאלין ברוסיה, או תקופות חשוכות אחרות, השוואה כזו ממלאת את […]

מזמור נ"ו למדינת ישראל מנהגינו ללמוד את הפרק השייך לשנה החדשה אליה אנחנו נכנסים. ביום הולדת הנ"ה וכניסתנו לשנת הנ"ו נעיין בפרק נ"ו בתהלים. למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת. חנני אלקים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני. שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום. יום אירא אני אליך אבטח. באלקים אהלל דברו באלקים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי. כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע. יגורו יצפונו המה […]

היכן מופיעה הקדושה? בפרשת השבוע מופיעה פרשת איסורי עריות1, אותה קוראים בתפילת מנחה של יום הכיפורים.ננסה לעיין מעט בענין זה, לאור דברי הרמב"ם.את דיני העריות פירט הרמב"ם בהלכות "איסורי ביאה", הכלולות בספר הקדושה. הרמב"ם נותן טעם לדבר זה2: ספר חמישי. אכלול בו מצוות של ביאות אסורות, ומצוות של מאכלות אסורות, לפי שבשני עניינים האלו קידשנו המקום והבדילנו מן האומות בעריות ובמאכלות אסורות, ובשניהם נאמר 'ואבדיל אתכם מן העמים' (ויקרא כ', כ"ו), 'אשר הבדלתי אתכם מן העמים' (ויקרא כ', כ"ד). וקראתי […]

"לא תעמוד על דם רעך" הרבי מלובביץ'1 מציין את חשיבות הדיוק בלימוד פרשת השבוע עם רש"י, וכך הוא כותב: על הפסוק "לא תעמוד על דם רעך" – מפרש רש"י: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר וחיה או ליסטים באים עליו". והנה, פירוש זה – מקורו בתורת כהנים על אתר: "ומניין אם ראית טובע בנהר או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו, חייב אתה להצילו, בנפשו וכו'". ועל דרך זה בגמרא סנהדרין (ע"ג ע"א): "מנין לרואה את […]

סחר בסמים המדרש למד על עניין לשון הרע ממעשה בר' ינאי1: דבר אחר 'זאת תהיה תורת המצורע' הדא הוא דכתיב (תהלים ל"ד) 'מי האיש החפץ חיים'. מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם חיים אודקין עליה ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים אמר ליה תא סק להכא זבון לי אמר ליה לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגביה הוציא לו ספר תהלים […]

ארבע על ארבע המדרש האחרון בפרשת השבוע דורש את ארבע המלכויות כנגד ארבעה סוגי צרעת1: שאת זו בבל על שום (ישעיה י"ד) 'ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מדהבה' רבי אבא בר כהנא אמר 'שבתה מדהבה' מלכות שהיא אומרת מדוד והבא, ר' שמעון בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פנים של אדם בשעה שבא אצלה, ורבנן אמרי על שום רישיה דדהב (דניאל ב') 'אנת הוא ראשה די דהבא'.ספחת זו מדי שהעמידה המן הרשע ששף כנחש […]

רוח הנעורים הסוער פרשת השבוע מתארת את חטאם של בני אהרן1: ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'. ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן. מה היה חטאם של בני אהרן?בחז"ל מצאנו דעות רבות בעניין. הגמרא2 מספרת: וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא […]

זבח השלמים – מלחמה ושלום בפרשת השבוע מפורטים דיני הקרבנות, ובכללם קרבן השלמים.הספרא1 מבאר את עניינם של השלמים: 'ואם זבח שלמים קרבנו'. ר' יהודה אומר כל המביא שלמים מביא שלום לעולם… דבר אחר שלמים שהכל שלום בהן – הדם והאימורין למזבח, החזה ושוק לכהנים, העור והבשר לבעלין. שתי דעות מובאות במדרש זה בעניינו של השלמים: האם הם מביאים שלום או שהשלום נמצא בהם.לדעת ר' יהודה, העולם נמצא בפירוד. האדם לחוד, הבהמה לחוד, המזבח לחוד – כל דבר נפרד מחבירו. השלמים […]

אני ואתה נשנה את העולם… בפרשת השבוע מופיע שלוש פעמים ביטוי שאינו מצוי בדרך כלל בתורה: ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד1.ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן2.ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי3. יש להבין מדוע דברה בלשון זו ולא כפי שמופיע בדרך כלל: "וידבר ה' […]

מצווים ועושים פרשת השבוע מתארת את עשיית המשכן, ומפרטת כיצד נעשה כל כלי וכלי. כל תיאור כזה מסתיים במילים "כאשר ציוה ה' את משה".יש מקום לברר, מדוע נאמר פעמים כה רבות שהמשכן נעשה כאשר ציווה ה' את משה, הרי מספיק לומר זאת פעם אחת?כותב על כך האור החיים הקדוש1: וטעם כפל הדבר בכל פרט ופרט, להראות שכל פרט הוא חשוב מצוה בפני עצמו, וראוי ליאמר עליו לבדו צוה ה' את משה. כל חלק ממעשה המשכן חשוב בפני עצמו, ולכן ראוי […]

מכה ורפואה המדרש בפרשתנו דורש את הקשר בין הפסוק "ויעש בצלאל את הארון עצי שטים", לבין הפסוק "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות את בנות מואב". כך דרשו1: דבר אחר 'ויעש בצלאל' הדא הוא דכתיב 'כי אעלה ארוכה לך' אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא שנאמר 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה' למה? 'כי מרים הם'. אמר ר' לוי הדור היה מר במעשיו, 'ויצעק […]