קטגוריה: גמרא

מוציא שם רע סוגיית 'מוציא שם רע' (ח' ע"א – ט' ע"ב) מתייחדת באוקימתות רבות למחלוקת ר' מאיר וחכמים. רבות מהן נראות תמוהות ורחוקות מפשט המשנה, האומרת: האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. נחלקו רש"י ור"ת מהו המקרה בו עוסקת הסוגיא. על פי רש"י (ח' ע"א): המוציא שם רע – לא מצאתי לבתך בתולים ובא להפסידה כתובתה ולא להרגה, שאינו מביא עדים שזינתה תחתיו, דאי […]

פשרה שני דיונים עיקריים מרכיבים את סוגיית "פשרה". א. מהו היחס לפשרה באופן עקרוני, האם היא דרך חיובית או שלילית להכרעת הדין. ב. כיצד נעשית הפשרה1. בלימוד הסוגיא מתעוררות מספר שאלות.א. אמר רב אשי: שמע מינה פשרה אינה צריכה קנין. דאי סלקא דעתך צריכה קנין, למאן דאמר צריכה תלתא – למה לי, תסגי בתרי וליקני מיניה. והלכתא, פשרה צריכה קנין (ו' ע"א). רב אשי מוכיח שפשרה אינה צריכה קנין, לדעת הסובר שפשרה בשלושה. למסקנת הסוגיא פשרה צריכה קנין, ומעירים הראשונים: […]

שני התפקידים של בית הדין ירושלמי: לא הן גזילות הן חבלות. אשכח תני ר' שמעון בן יוחי "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", אתא מימר לך בפשוטה דקרייא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא. ר' יוסי בר חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי, אמרו לו: על מנת שתדיננו דין תורה. אמר לון: אני איני יודע דין תורה, אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים, מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון. רבי עקיבה כד הוה בר נש אזל בעי מידון קומיה הוה אמר […]

דיני ממונות בשלושה – פתיחת מסכת סנהדרין תמצית השיעורהגמרא בתחילת מסכת סנהדרין שואלת על הכפילות בלשון המשנה: "דיני ממונות בשלושה, גזלות וחבלות בשלושה". ר' אבהו עונה שגזלות וחבלות הוא פירוש למילים "דיני ממונות", ובא למעט הודאות והלוואות, שבהן אין צורך בשלושה מומחים ודי בשלושה הדיוטות. על כך שואלת הגמרא "תרתי קתני", תאמר ש"דיני ממונות", כלומר הודאות והלוואות בשלושה, הכוונה להדיוטות, וגזלות וחבלות בשלושה, הכוונה לשלושה מומחין. ועוד, המילה "שלושה" המופיעה פעמיים – מיותרת, והיה צריך לומר: "דיני ממונות – גזלות […]

קידושי כסף לבית שמאי (יא.) הצגת הסוגיאנחלקו בית שמאי ובית הלל בעניין קידושי כסף (קידושין ב' ע"א): בכסף – בית שמאי אומרים בדינר ובשוה דינר ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה. הגמרא דנה בדעת בית שמאי1, ומביאה ארבע תשובות לשאלה "מאי טעמייהו דבית שמאי". אנו נעסוק בעיקר בשתי התשובות הראשונות (שם י"א ע"א): מאי טעמייהו דבית שמאי, אמר רבי זירא שכן אשה מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר. אמר ליה אביי אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי דקפדן אנפשייהו […]

קידושין והנאה (ז.) קידושין וממון פרק ה' מהלכות אישות ברמב"ם מיוחד להלכות קידושין בהנאה. בתוך פרק זה הביא הרמב"ם את ההלכות מהסוגיות בדף ו ע"ב ודף ז ע"א מהמקדש במלוה ועד לנותנת מתנה לאדם חשוב. המשותף לכל ההלכות הללו הוא דגש הרמב"ם על קידושין בהנאה. יש להבין האם הלכות אלו מיוחדות לקידושין או שהם הגדרות כלליות של שוה כסף בהנאה, ושוה כסף ככסף אף במכר וא"כ גם במכר יהיו הלכות אלו.בהמשך הגמ' לאחר דין ערב, עבד כנעני, שניהם ואדם חשוב […]

שיעור כללי בנושא המקדש במלוה (ו:) מבוא סוגיית קידושין במלוה אינה מצומצמת רק לסוגיתנו כאן, אלא מופיעה גם לקמן בדף מז ע"א בתוספת ביאור: אמר רב: המקדש במלוה אינה מקודשת – מלוה להוצאה ניתנה. בשיעור נעסוק בביאור מושג זה.ענין שני בו נעסוק הוא דין מכר במלוה, המופיע לכאורה בסוגיא שם: אימא סיפא ושוין במכר שזה קנה, אי אמרת מלוה להוצאה ניתנה במאי קני? ומתוך כך השואה בין מכר לקידושין בענין זה. מלוה להוצאה ניתנההגמרא בפרק שני מחדשת ש"מלוה להוצאה ניתנה". […]

נתן הוא ואמרה היא (ה:) בסוגיא זו מתחדש שכדי לקנות אשה, מלבד נתינת הכסף, יש צורך באמירה. במקרה שנתן הוא ואמרה היא מובא בגמרא ספק אם יחולו הקדושין. בפשטות יש לבאר שהספק הוא האם האמירה באה רק לברר שמדובר כאן בקנין אשה או שהיא דין בעל משמעות עצמית. אם היא רק לברר מובן שאף אם האשה תאמר היא תהיה מקודשת כיון שעכ"פ התבררה מטרת הקנין, אך אם מדובר בדין בעל משמעות עצמית, הפועל ממש חלק מן הקנין, צריך שדוקא הוא […]

שיעור כללי בנושא "חופה קונה מקל וחומר" (ה) בסוגיא נחלקו רב הונא ורבנן האם ניתן ללמוד בק"ו שחופה תקנה אף את הקנין הראשוני באשה. הסוגיא דנה בצדדי המחלוקת ובסוף הסוגיא מובאים דברי אביי המעמיד את שיטתו של רב הונא ודוחה דברי רבא שמקשה עליו. יש להבין את צדדי המחלוקת ואת מהלך הסוגיא. קנין או גמר תהליך כמה מן האחרונים "נתנבאו" בסגנון אחד לבאר את מחלוקתם של אביי ורבא שהיא מחלוקת רב הונא ורבנן, שיסוד מחלוקתם הוא בהבנת פעולת החופה1. רב […]

שיעור כללי בנושא כתבי הקודש (יא.) המשנה האחרונה בפרקנו מבדילה בין חלוקת כתבי הקודש לחלוקת שאר דברים1: …זה הכלל: כל שיחלק ושמו עליו, חולקין. ואם לאו, אין חולקין. אימתי? בזמן שאין שניהם רוצים, אבל בזמן ששניהם רוצים, אפילו פחות מכאן יחלוקו. וכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים, לא יחלוקו.רש"י: אפילו בפחות מכאן יחלוקו – משום דבעי למיתני: 'ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו', תני רישא. מדברי רש"י מובן, שאין כל חידוש ברישא של הכלל המוזכר במשנה: […]

שיעור כללי בנושא 'גוד או אגוד' (יג.) כך פותחת הגמרא בענין 'גוד או אגוד'1: ולא את הטרקלין כו': אין בהן כדי לזה וכדי לזה, מהו? רב יהודה אמר: אית דינא דגוד או אגוד. רב נחמן אמר: לית דינא דגוד או אגוד.רש"י: אית דינא דגוד או אגוד – זה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה לחלוק: 'או קוץ לי דמים וקנה לך חלקי, או אני אקוץ דמים ואתן לך בחלקך, שאי אפשי בשותפותך'. לית דינא – שזה יכול לומר: 'לא שלך […]