קטגוריה: דרכי לימוד

בשיעור הקודם ראינו את החילוק שעושה הרמב"ם במצוות שדרשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן: מצוות שחכמים דרשו מדעתם בי"ג מידות הן דרבנן, אלא שלעתים חכמים דורשים בי"ג מידות דברים שנתקבלו בהלכה למשה מסיני, ואז כמובן שיש לזה תוקף דאורייתא. הרמב"ם מגדיר את זה כ"חכמת הכתוב", שאף מצוות שניתנו בעל פה בסיני הכתוב סמך אותן באופן שחכמים יוכלו לזהותן באמצעות י"ג מידות. הרמב"ם נותן סימן להבחין בחילוק זה – אם חכמים עצמם אומרים על דין שנדרש בי"ג מידות שהוא דאורייתא או […]

קיים הבדל בין צורת החשיבה הארצישראלית לזו הבבלית. כאשר האמורא רבי זירא עלה ארצה, דעתו בכמה נושאים השתנתה. בעקבות השינוי הוא טבע את המשפט "אוירא דארץ ישראל מחכים". נראה שלוש סוגיות ובהן דברי ר' זירא. הסוגיות מדגימות הבדלים בין חשיבת ארץ ישראל לחשיבת בבל, וננסה לראות אם יש ביניהן קשר פנימי שיכול ללמדנו משהו על מהות ההבדלים בין שתי הגישות. סוגיה ראשונה: תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קנח עמוד ב מתני'. נפל הבית עליו ועל אמו – אלו ואלו […]

בפרשת השבוע שלנו מופיעה פרשיית החצוצרות: במדבר פרק י פסוק ב (פרשת בהעלותך) (ב) עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת: … (ט) וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם: (י) וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֘ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹ֣לֹתֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם: פ לחצוצרות יש שלושה תפקידים, שלושה שהם ארבעה: תקיעה לצורך מקרא העדה ומסע המחנות, תקיעה […]

נדבר על מצוות "מורא מקדש". הרמב"ם כתב במצווה כ' על מצוות בניין בית הבחירה, ועל רקע זה מגיעה מצווה כ"א: ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כא והמצוה הכ"א היא שצונו לירא מן הבית הזה הרמוז אליו מאד מאד עד שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה וזה הוא מוראת מקדש והוא אמרו יתעלה (קדושים יט וס"פ בהר) ומקדשי תיראו. וגדר זאת היראה כמו שזכרו בספרא (קדושים פ"ז ה"ט) אי זהו מורא לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו […]

נדון היום בשני עניינים: עניין אחד, קדושת ירושלים מול קדושת ארץ ישראל, ומתוכו נגיע לשני, והיחס בין קדושה ראשונה לקדושה שניה. נראה את הרמב"ם בהלכות תרומות: רמב"ם הלכות תרומות פרק א הלכה ב ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע […]

בשיעור הקודם דיברנו על שלוש מדרגות בקדושת ארץ-ישראל: קדושה מהבריאה – אדם הראשון נברא בארץ ישראל, זה מבטא קדושת הארץ מצד עצמה, קדושת האבות – קניין פרטי של האבות את הארץ, הכניסה לארץ – קניין לאומי של עם ישראל את ארצו באמצעות כיבוש. נדבר היום על שתי בחינות בקדושת ארץ-ישראל, ונראה אותן מתבטאות בהבדלים הלכתיים בין מצוות התלויות בארץ. דוגמה לכך, ההבדל בין ביכורים לתרומות ומעשרות: משנה מסכת כלים פרק א משנה ו עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל […]

השיעור יעסוק בשאלה: מה המקור לקדושתה של ארץ ישראל? תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד א-ב אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות. ספר כפתור ופרח פרק י וכן פרק דרישה וחקירה (סנהדרין לח, ב) על אדם הראשון ראשו מארץ ישראל לפי שהיא חשובה מכל הארצות. המקור הראשון לחשיבות ארץ ישראל הוא בבריאת אדם הראשון, שנברא בארץ משום שהיא חשובה מכל הארצות. ספר כפתור ופרח פרק י הרי שקדושת הארץ ומעלתה […]

בשיעור זה ניגע בשתי נקודות הקשורות לסיפור יציאת מצרים: מצוות הזכירה בכל יום ומצוות הסיפור בליל הסדר. מצוות הזכירה בכל יום שלושה פסוקים מרכזיים בתורה עוסקים בהזכרת יציאת מצרים: שמות יג ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ רש"י שם זכור את היום הזה" – למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום שמות יג ח והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה […]

אנחנו רגילים למציאות שיש מי שקורא מגילה בי"ד ויש מי שקורא בט"ו, אולם אם חושבים על הדברים לעומק זה דין חריג למדי. התורה היא אחידה, חוקה אחת ומשפט אחד, ולא מצאנו בכל התורה כולה שמחלקים כך במצוות בין אלו לאלו. יש מקום להתבונן מה עניינו של פורים שדווקא הוא גרם לחילוק הזה. ויש עוד לשאול, מדוע החילוק הוא בין ערים מוקפות חומה לערי פרזות? תשובת הגמרא היא כמובן ששושן הבירה הייתה מוקפת חומה ושם נחו בט"ו, ולכן המוקפות נוהגות כשושן. […]

נעסוק היום בכלל העולה מסוגיית – המגביה מציאה לחברו. הגמרא דנה על היחס בין פועל לבעל הבית והגמרא מציינת שיש דין לפועל שיכול לחזור בו אפילו באמצע היום מפני ש"לי בני ישראל עבדים": בבא מציעא דף י עמוד א רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו. מאי טעמא – הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – לא קנה. איתיביה רבא לרב נחמן: מציאת פועל – לעצמו. במה […]

הגמרא דנה אגב הסוגיות הנלמדות בעיון במצוות "לא תחמוד" ואומרת הגמרא: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ה עמוד ב לא תחמד לאינשי בלא דמי משמע להו. נעיין במצווה כפי שמובאת בתורה ולאחר מכן בדברי הרמב"ם בספר המצוות: דברים פרק ז פסוק כה (פרשת עקב) (כה) פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא: דברים פרק ה פסוק יח (פרשת ואתחנן) (יח) וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית […]