המאגר התורני

קטגוריה: דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה ח, יז

שיר השירים רבה ח, יז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. ‘היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני’ רבי נתן בשם ר’ אחא אמר למלך שכעס על עבדיו וחבשן בבית קולין, מה עשה המלך נטל כל קצרקטין שלו ועבדיו והלך לשמוע מה היו אומרים. שמע שהיו אומרים אדונינו המלך הוא שבחנו, הוא חיינו, אל נחסר לאדונינו המלך לעולם. אמר להם בני הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם. כך אף על פי

לשיעור המלא »

שיר השירים רבה ח, טז

שיר השירים רבה ח, טז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. ‘כרמי שלי לפני’ תני ר’ חייא למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו. מה עשה התחיל חובט עליו במקל, אמר לו אל תשמע לאביך, אמר לו שוטה שבעולם כל עצמו של אבא לא מסרני לדידך אלא על ידי שלא הייתי שומע לו ואתה אומר לי אל תשמע לאביך, כך כיון שגרמו העונות וחרב בית המקדש וגלו ישראל לבבל אמר להם

לשיעור המלא »

שיר השירים רבה א, ח

שיר השירים רבה א, ח המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. דבר אחר “שיר השירים”, זהו שאמר הכתוב “ויותר שהיה קהלת חכם”, אלו אדם אחר אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמוע הדברים האלה, ויותר שאמרן שלמה. ואילו מדעתו אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמעם, ויותר שאמרן ברוח הקודש. “ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה”, “ואזן” – דברי תורה, “וחקר” – דברי תורה, עשה

לשיעור המלא »

זוה”ק ח”ג, קמ”ט ע”א

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “ניתן להידרש”. ר’ אלעזר ור’ יוסי ור’ יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר’ אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר’ אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין. פתח ר’ אלעזר ואמר, כתוב “ותנח התיבה בחדש השביעי וגו’ על הרי

לשיעור המלא »

אין מוקדם ומאוחר בתורה

הכלל: הסדר שבו מסודרים הפסוקים איננו בהכרח הסדר הפשוט, אלא סדר רוחני. כלל זה כולל שתיים מל”ב המידות העוסקות בסדר של פסוקי התורה: לא. ממוקדם ומאוחר שהוא בענין. לב. ממוקדם ומאוחר שבפרשיות. א. בתנחומא (תרומה, ח’) מובא: “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”. אימתי נאמר למשה הפרשה הזו של משכן, ביום הכפורים עצמו, אף על פי שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל. אמר ר’ יהודה בר’ שלום: אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר (משלי ה’): “נעו מעגלותיה לא תדע”, מטולטלות הן שביליה של

לשיעור המלא »

המשל

הכלל: המשל הוא ביטוי לכך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה וניתן ללמוד מזו על זו. אחת מל”ב מידות היא המשל. חז”ל עושים בה שימוש במדרשים רבים. נעמוד כאן על משמעות מידה זו, וישמש הדבר למשלים הרבים המובאים במדרשים שבספר זה. המשל מבוסס על יסוד עמוק במבנה העולם: המציאות בנויה כך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה, וניתן ללמוד מזו על זו. כח המשיכה, למשל, פועל הן בחלקיקים קטנים ביותר, והן במערכות שמש שגודלן שנות אור. הבנת דרך פעולתו של כח זה

לשיעור המלא »

מדבר שחבירו מוכיח עליו

הכלל: כשיש בפסוק “תקבולת חסרה” החלק העיקרי של הפסוק יופיע בצלע המלאה וממנו נלמד לצלע החסרה. הפסוקים לפעמים כתובים בתקבולת חסרה, כלומר שביטוי מסויים שמופיע בחלק אחד של הפסוק משמש גם לחלקו השני של הפסוק. למשל: “מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה” (משלי כ”א, י”ד). המפרשים מסבירים שכוונת הפסוק היא: ושוחד בחיק (יכפה) חמה עזה. מידה זו נקראת ע”י מפרשי התנ”ך “מושך עצמו ואחר עימו”. יש להבין מידה זו. מדוע נכתבה המילה דווקא בצלע זו, ומדוע נלמד מחלק

לשיעור המלא »

מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם

הכלל: הדברים מופיעים בעולם בצורה מורכבת, וצריך לדמות לכמה דברים כדי למצוא את כל הבחינות של הדבר. מדבר שהוקש בשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשתיהן. כיצד, “צדיק כתמר יפרח” (תהילים צ”ב), יכול כשם שהתמר אין לו צל ואין עושים ממנו כלים כן הצדיקים, תלמוד לומר “כארז”, מה ארז יש לו צל ועושין ממנו כלים אף הצדיקים. יכול כארז שאין עושה פירות, תלמוד לומר “כתמר”. נמצאת אתה אומר ככח היפה שבשתיהן. כיוצא בו “הוי כל צמא לכו למים”, יכול

לשיעור המלא »

מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר

הכלל: כל פסוק נכתב במקום בו הוא מתפרש בצורה הטובה ביותר. פעמים שהכתוב אינו מפרש את דבריו במקום בו הוא מזכירם, אלא במקום אחר. זוהי מידה על פיה נכתבו הפסוקים, ופירוש הדבר שזהו סדר הכתוב – אף על פי שמבחינת פשט הכתובים היה ראוי לדברים להיכתב במקום אחד, מכל מקום מבחינת הסדר הענייני והמהותי ראויים הם להיכתב במקום אחר. פירוש הדברים יהיה ברור ומקובל יותר במקום אחר, ולא במקומם. במקום בו עוסקים הפסוקים בנושא מסויים – לא מביא הכתוב את

לשיעור המלא »

שני כתובים המכחישים זה את זה

הכלל: כשיש שני כתובים המכחישים זה את זה, אין אנחנו יכולים ליישב את הסתירה על פי השגתנו. רק כתוב שלישי ממקור עליון יכול לבוא ולהכריע בין הכתובים הסותרים. הרב קוק זצ”ל מבאר את מהותה של מידה זו בעולת ראי”ה (ח”א עמ’ קפ”ד): וכן שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. עצמותה של הסתירה, היא רק מחלה הבאה על ההגיון, המוגבל, בתנאיו המיוחדים של שכל האדם והקשבתו. על פי הערכתנו צריכים אנחנו לחוש את הסתירה, ולבא

לשיעור המלא »

מסידור שנחלק

הכלל: פעמים ישנו הבדל בין הצורה בה הדברים מופיעים לעין הרואה, ובין הצורה בה הדברים מובנים לעומקם ומשמעותם הפנימית. הדבר מתבטא בחלוקה שונה של הפסוקים. הסידור הכרונולוגי של המאורעות הנראה איננו זהה בהכרח לתהליכים המתרחשים בעומקה של המציאות, ברובד האלוקי המנהיג את העולם. פעמים שיש לחלק את הסדר הרגיל של המאורעות כדי להבינם לאשורם. פעמים שדברים שנראים לעינינו כתוצאה של מאורעות אחרים, הם בעצם מגמתם המקורית. דברים הנראים שייכים לנושא אחד – בהבנה פנימית שייכים לנושא אחר. חז”ל מבטאים זאת

לשיעור המלא »

מהו החידוש במדרש

הכלל: כאשר המדרש דורש פסוק על אדם או תופעה, יש להבין מה בא המדרש לחדש על האדם או על התופעה. דרשת רבות של חז”ל מקשרות בין בפסוקים בנביא או בכתובים לדמויות ידועות בהסטוריה של עם ישראל. למשל: קהלת רבה פרשה י’, ט’: “חפר גומץ בו יפול”, זה פרעה הרשע, שאמר (שמות א’): “כל הבן הילוד וגו’”, בו יפול, שנאמר (תהלים קל”ו): “ונער פרעה וחילו וגו’”. דבר אחר, “חופר גומץ”, זה המן, שנאמר (אסתר ג’): “להשמיד להרוג ולאבד”, בו יפול, שנאמר

לשיעור המלא »

“ניתן להידרש”

הכלל: כאשר יש קושי או מילה מיוחדת בפסוק, הבינו חכמים כי הוא ניתן להידרש – לראותו כביטוי עצמאי בלא מחויבות להקשר הסיפורי בו נכתב. מקורו של ביטוי זה הוא בחז”ל. בירושלמי (מגילה פ”א ה”א) מובא, לגבי מגילת אסתר: ויהיו אלו לקריאה ואלו לסעודה, ר’ חלבו ר’ חונה בשם רב “והימים האלה נזכרים ונעשים”, נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש. רבי חלבו ר’ יסא בשם ר’ לעזר נאמר כאן “דברי שלום ואמת”, ונאמר להלן “אמת קנה ואל

לשיעור המלא »

ל”ב מידות שבאגדה

הכלל: יש לעמוד על המדות בהן דרשו חכמים את הפסוקים, ולהבין לאורן את הצורה שבה נכתבו הכתובים. כל מקום שאתה מוצא דברי רבי אליעזר בנו של ר’ יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת, שנאמר: “הט לחכמה אזנך”. ר’ אליעזר בנו של ר’ יוסי הגלילי אומר, בשלושים ושתים מדות התורה נדרשת. א. בריבוי. ב. במיעוט. ג. בריבוי אחר ריבוי. ד. במיעוט אחר מיעוט. ה. בקל וחומר מפורש. ו. בקל וחומר סתום. ז. בגזרה שוה. ח. בבנין אב. ט. בדרך קצרה. י.

לשיעור המלא »

שיר השירים רבה א, כט

שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר “דרכי לימוד מדרש”. מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. “נגילה ונשמחה בך”. בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל: גילה, שׂישׂה, שמחה, רנה, פצחה, צהלה, עלצה, עלזה, חדוה, תרועה. גילה, “גילי מאד בת ציון”. שׂישׂה, “שוש אשיש בה’”. שמחה, “שמחו את ירושלם”. רנה, “רני ושמחי בת ציון”. פצחה, “פצחי רנה וצהלי”. צהלה, “צהלי ורני”. עלצה, “עלץ לבי בה’”. עלזה, “ויעלוז לבי ומשירי אהודנו”. חדוה, שנאמר: “ועבדו בני ישראל וגו’”. תרועה,

לשיעור המלא »

שיר השירים רבה א, לז

שיר השירים רבה א, לז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. “כאהלי קדר”, מה אהלי קדר אף על פי שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים, אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם תורה, מקרא, משנה, מדרשות, הלכות, תלמוד, תוספתות ואגדות. אי מה אהלי קדר אין צריכין תכבוסת יכול אף ישראל

לשיעור המלא »

שיר השירים רבה א, סא

שיר השירים רבה א, סא     המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שחבירו מוכיח עליו. רבי ברכיה אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקב”ה: בשעה שאתה מיצר לי מימר לי, “דודי לי”, את נעשה דודי ורואה אי זה הוא אדם גדול שיש בו שיכול לומר למדת הדין די, ואת נוטלו וממשכנו בעדי, הדא הוא דכתיב “אשכל הכפר”, מהו “אשכל”, איש שהכל בו – מקרא, משנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. “הכפר”, שמכפר עונותיהם

לשיעור המלא »

שיר השירים רבה א, יט

שיר השירים רבה א, יט המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל והכלל מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. דבר אחר “כי טובים דודיך מיין”, נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב. במים – “הוי כל צמא לכו למים”. מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב “לרוקע הארץ על המים”, כך תורה מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: “ארוכה מארץ מדה”. מה מים חיים לעולם, שנאמר: “מעין גנים

לשיעור המלא »

שיר השירים רבה ח, יט

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “ניתן להידרש” והכלל המשל. ‘על הרי בשמים’, אמר ר’ סימון אמר הקב”ה המתינו לי עד שאשב בדין על הריהם שהם שריהם שנתונות אצלי בשמים הדא הוא דכתיב ‘על הרי בשמים’, אמר ר’ יצחק כי הדא (שמות ל’) ‘ואתה קח לך בשמים ראש’, ראש גמלים נושאים זהב ובשמים זהב וסמים, ר’ חוניא על הדא דר’ יצחק, אין הקב”ה פורע מאומה למטה עד שמשפיל שריה מלמעלה, ואית ליה

לשיעור המלא »

שיר השירים רבה א, ה

שיר השירים רבה א, ה המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר. דבר אחר “חזית איש מהיר במלאכתו”, זה שלמה בן דוד. “לפני מלכים יתיצב”, שהיה זריז בבנין בית המקדש, הדא הוא דכתיב “ויבנהו שבע שנים”, וכתוב אחד אומר: “ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה”, נמצא מיופה ומרובה בנין בית שלמה מבנין בית המקדש, אלא כך אמרו: בבנין ביתו נתעצל, בבנין בית המקדש היה זריז

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים