קטגוריה: דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש

נאמר בתורה (ויקרא ג’ ו’- י”א): ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה’… אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני ה’… והקריב מזבח השלמים אשה לה’ חלבו האליה תמימה, לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב. את שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן… והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה לה’. על פסוקים אלו אמרו בספרא (דבורא בחובה פרק י”ח, פרשתא י”ד): משום רבי ישמעאל אמרו לפי שיצא לידון בדבר חדש החזירו הכתוב […]

הגמרא מחפשת מקור לדין שחיטה בצפון באשם ומביאה ששנה הכתוב לעכב באשם מצורע מן הכתוב (ויקרא י”ד, י”ג): ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה. ואומרת הגמ’ שקרא זה נדרש באופן אחר בברייתא: דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש, אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש; כיצד? ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא וגו’ – שאין ת”ל כחטאת האשם, מה ת”ל כחטאת האשם? […]

במדבר פרק ו’ (י”ט): (טו) וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם. (טז) והקריב הכהן לפני ה’ ועשה את חטאתו ואת עלתו. (יז) ואת האיל יעשה זבח שלמים לה’ על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו. (יח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים. (יט) ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד […]

ויקרא, ג’, ו’-ט’: ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה’ זכר או נקבה תמים יקריבנו. אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני ה’: וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב: והקריב מזבח השלמים אשה לה’ חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב: ובספרא (דבורא דנדבה פרשתא י”ד פרק י”ט): … משום רבי ישמעאל אמרו לפי שיצא […]

יבמות ז’ (ע”א-ע”ב): דתניא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש כיצד ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן שאין ת”ל כחטאת האשם ומה ת”ל כחטאת האשם לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל הימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח תלמוד לומר כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים […]

נתייחדה פרשת מצורע שרב המידות (ככולן) נדרשות בה. במידת קל וחומר, הקל והחמור, החסד והדין, אינן מתמזגות אין הדין נמתק ברחמים. עומדות הן זו לצידה של זו. חלק נידון במידת הדין וחלק מונהג במידת הרחמים. במשנת נגעים (פי”ב מ”ה) ובמדרש ספרא א”ר מאיר: אמר רבי מאיר, וכי מה מטמא לו, אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו, מטבילן והן טהורים. על מה חסה התורה, על כלי חרסו, ועל פכו, ועל טפיו. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחמר על […]

ספרא צו פרשה ה’ (הלכה ד’ ה’): תורת זבח השלמים אם על תודה. מה שלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק אף תודה תטעון סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק, דברי רבי ישמעאל. אמרו לו מפני שיצאת לידון בדבר החדש יכול אין לה אלא חידושה ת”ל תורת זבח השלמים אם על תודה מה שלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק אף תודה טעונים סמיכה ותנופה וחזה ושוק. נראה פשוט שפרשת תודה כתובה במידת דבר שיצא מן הכלל לידון בדבר חדש אי […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. נאמר בפרשת נשא (במדבר ו’, י”ג-ט”ו): וזאת תורת הנזיר ביום מלאות ימי נזרו יביא אותו אל פתח אוהל מועד. והקריב את קרבנו לה’ כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים. וסל מצות סולת חלות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן. בהמשך בפסוק י”ז: ואת האיל יעשה זבח שלמים לה’ על סל המצות […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י והרב קוק.   תמצית השיעור: במכילתא דורשים את הדין ששור מועד נסקל במידת “דבר שיצא לידון בדבר החדש”. יש קשר בין התוכן הרוחני של מידה זו ובין דינו של שור המועד. הצעת המכילתא מובא במכילתא (משפטים, מסכתא דנזיקין, פרשה י’): השור יסקל. למה נאמר עד שלא יאמר יש לי בדין אם התם בסקילה מועד לא יהא בסקילה. לא אם אמרת בתם […]

תמורה י”ג (ע”ב): אמר ר”ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות רבי אומר למה יצאת מעשר מעתה לידון בתמורת שמו ובתמורת גופו לומר לך תמורת שמו קריבה תמורת גופו אינה קריבה תמורת שמו נגאלת תמורת גופו אינה נגאלת תמורת גופו חלה על דבר הראוי ועל דבר שאינו ראוי ותמורת שמו אינה חלה אלא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. על המידה “וכל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש” כתב האר”י: ולפעמים מתנהג העולם במדת המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת”ת, ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו”ן, שהוא נער חגור חרצין, בסוד ס’ פולסי דנורא, שהם ס’ גבורים מצד הדין, וזהו ויצא לידון. ולפי שמטטרו”ן תמיד מתחדש, כמד”א אנוש כחציר […]

הקשר בין הדין הנלמד למידות כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר ומכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור הרב קוק. תמצית השיעור: במכילתא דורשים את דינו של שור שנגח עבד ואמה בשתי מידות – דבר שהיה בכלל ויצא להקל ולהחמיר, ודבר שיצא לידון בדבר החדש. שתי המידות מבארות את מהותו של העבד, ששייך לשני מישורים, מצד אחד הוא […]