קטגוריה: גמרא

בשיעור זה ניגע בשתי נקודות הקשורות לסיפור יציאת מצרים: מצוות הזכירה בכל יום ומצוות הסיפור בליל הסדר. מצוות הזכירה בכל יום שלושה פסוקים מרכזיים בתורה עוסקים בהזכרת יציאת מצרים: שמות יג ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ רש"י שם זכור את היום הזה" – למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום שמות יג ח והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה […]

בתורה יש לנו "קרבן ציבור" ו"קרבן יחיד", וצריך להבין מה פשר הביטויים הללו. הרמב"ם בהקדמתו לסדר קדשים מחלק את הקרבנות לארבעה סוגים: קרבן ציבור, וקרבן יחיד, וקרבן ציבור כעין קרבן יחיד, וקרבן יחיד כעין קרבן ציבור. קרבן יחיד הוא קרבן שצריך להביא בעקבות מעשה שעשה אדם יחיד. אם חטא – יביא חטאת, אם אירע לו מאורע משמח – יביא תודה, אם אישה ילדה – תביא קרבן יולדת, וכן על זה הדרך. קרבן ציבור אינו נובע ממעשה, אלא קבוע לו זמן, […]

אנחנו רגילים למציאות שיש מי שקורא מגילה בי"ד ויש מי שקורא בט"ו, אולם אם חושבים על הדברים לעומק זה דין חריג למדי. התורה היא אחידה, חוקה אחת ומשפט אחד, ולא מצאנו בכל התורה כולה שמחלקים כך במצוות בין אלו לאלו. יש מקום להתבונן מה עניינו של פורים שדווקא הוא גרם לחילוק הזה. ויש עוד לשאול, מדוע החילוק הוא בין ערים מוקפות חומה לערי פרזות? תשובת הגמרא היא כמובן ששושן הבירה הייתה מוקפת חומה ושם נחו בט"ו, ולכן המוקפות נוהגות כשושן. […]

נפתח בע"ה בסדרת שיעורים על מועדי השנה, ראשית נדון במצוות עיבור השנה וקידוש החודש. הרמב"ם מנה את שני העניינים הללו – קידוש החודש ועיבור השנה כמצווה אחת: ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קנג: והמצוה הקנ"ג היא שצונו ית' לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו היא מצות קדוש החדש. והוא אמרו יתעלה (בא יב) החדש הזה לכם ראש חדשים. ובא הפירוש (ר"ה כב א) עדות זו תהא מסורה לכם. כלומר שמצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש כמו שבת בראשית שכל […]

נעסוק היום בכלל העולה מסוגיית – המגביה מציאה לחברו. הגמרא דנה על היחס בין פועל לבעל הבית והגמרא מציינת שיש דין לפועל שיכול לחזור בו אפילו באמצע היום מפני ש"לי בני ישראל עבדים": בבא מציעא דף י עמוד א רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו. מאי טעמא – הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – לא קנה. איתיביה רבא לרב נחמן: מציאת פועל – לעצמו. במה […]

סוגיית המגביה מציאה לחבירו מורכבת משתי סוגיות שונות : תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ח עמוד א אמר רמי בר חמא, זאת אומרת: המגביה מציאה לחבירו – קנה חבירו. דאי סלקא דעתך לא קנה חבירו – תיעשה זו כמי שמונחת על גבי קרקע וזו כמי שמונחת על גבי קרקע, ולא יקנה לא זה ולא זה, אלא לאו שמע מינה: המגביה מציאה לחבירו – קנה חבירו. – אמר רבא, לעולם אימא לך: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו, והכא […]

בהמשך לסוגייה בה דנו שבוע שעבר "שניים אדוקים בטלית", נעסוק היום בסוגיית "שניים אדוקים בשטר": תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ז עמוד א תנו רבנן: שנים אדוקין בשטר, מלוה אומר: שלי הוא, ונפל ממני, ומצאתיו. ולוה אמר: שלך הוא, ופרעתיו לך. יתקיים השטר בחותמיו, דברי רבי. רבי שמעון בן גמליאל אומר: יחלוקו. נפל ליד דיין – לא יוציאו עולמית. רבי יוסי אומר: הרי הוא בחזקתו. אמר מר: יתקיים השטר בחותמיו. – וגבי ליה מלוה כוליה? ולית ליה מתניתין שנים […]

הגמרא דנה אגב הסוגיות הנלמדות בעיון במצוות "לא תחמוד" ואומרת הגמרא: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ה עמוד ב לא תחמד לאינשי בלא דמי משמע להו. נעיין במצווה כפי שמובאת בתורה ולאחר מכן בדברי הרמב"ם בספר המצוות: דברים פרק ז פסוק כה (פרשת עקב) (כה) פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא: דברים פרק ה פסוק יח (פרשת ואתחנן) (יח) וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית […]

נעיין היום בסוגיית שניים אוחזים בטלית: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ז עמוד א תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו: שנים אדוקים בטלית – זה נוטל עד מקום שידו מגעת, וזה נוטל עד מקום שידו מגעת, והשאר חולקין בשוה. מחוי ליה רבי אבהו: ובשבועה. אלא מתניתין, דקתני דפלגי בהדדי, ולא קתני זה נוטל עד מקום שידו מגעת, היכי משכחת לה? – אמר רב פפא: דתפיסי בכרכשתא. אמר רב משרשיא: שמע מינה, האי סודרא, כיון דתפיס ביה שלש […]

אנו ממשיכים בעיון בסוגיית "תקפו כהן". תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ו עמוד ב אמר ליה רב המנונא: מתניתין היא: ספק בכורות, אחד בכור אדם ואחד בכור בהמה, בין טהורים בין טמאים – המוציא מחבירו עליו הראיה. ותני עלה: אסורים בגיזה ובעבודה. והא הכא, דאמר: תקפו כהן – אין מוציאין אותו מידו, דקתני: המוציא מחבירו עליו הראיה, וכי לא תקפו – אסורין בגיזה ובעבודה. – אמר ליה רבה: קדושת בכור קאמרת – לעולם אימא לך תקפו כהן מוציאין אותו […]