קטגוריה: מועדים

שיעור השיעורים בפרשת השבוע אנו קוראים על שבחיה המרובים של הארץ, ובתוכם על הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל – שבעת המינים1: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". האם זהו שבחה של הארץ, שמגדלים בה חיטה ושעורה וכדומה? יש מי שהיה מעדיף ארץ שמגדלים בה פירות אחרים, טרופיים למשל, או אקזוטיים, וכי ארץ שמגדלת את שבעת המינים היא הארץ המשובחת ביותר? מדוע זהו שבחה של הארץ?להבנת העניין נתבונן בדברי חז"ל על הפסוק2: …דאמר רבי חייא בר אשי […]

תשובת אנשי נינוה יום הכיפורים נמצא בפתח ועל כן בחרנו לעסוק הפעם בספר יונה.השאלה הגדולה של הספר היא, מדוע יונה מנסה להתחמק מהשליחות שמטיל עליו הקב"ה? מה כל כך רע בה?יותר מזה קשה על עצם נסיון הבריחה מה', האם יונה חשב שבאמת הוא יצליח לברוח מה'?הפסוקים מתארים את האוניה בשיא הסערה שהיא עומדת להשבר, עד כדי כך שכל המלחים נלחצים ומחפשים מה לעשות כדי להנצל. בתוך כל התיאור הזה תגובתו של יונה היא ללכת לישון. איך הוא יכול?רב החובל שראה […]

הצום – אכילה עליונה ביחס ליום הכפורים מצאנו בדברי חז"ל הדרכה, שיש בה להעמידנו על עומק עניינו של יום1: תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב' וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. בספרים הקדושים מבוארים דברי הגמרא בצורה מעמיקה, ונבאר את הדברים לאור המובא שם2.עולמנו הגשמי נברא בדיבור אלוקי: "בדבר ה' שמים נעשו". דיבור זה ממשיך לְחיות את העולם ואת […]

שתי בחינות בחג הסוכות המועדים מן התורה בספר ויקרא בפרק כ"ג אנו מוצאים את פרשיית המועדות (א'-ג'): וידבר ה' אל משה לאמר:דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי:ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לה' בכל מושבתיכם: השבת שם היא הכותרת, היא לא מועד בדיוק וצריך להבין מדוע היא נכנסה כאן. שבת היא הייסוד לקדושת כל הזמנים. הגר"א אומר שלא מדובר כאן […]

"מלוך על כל העולם" – ועלי ישנה סתירה, לכאורה, בין שני ערכים חשובים. מצד אחד, יש חשיבות לכך שיחוש האדם אחריות על תיקון העולם כולו, על עם ישראל כולו וכדומה. מצד שני, לא ניתן לתקן ולהשפיע על העולם ללא שהאדם עצמו מתוקן.מסופר על אחד מגדולי ישראל, שסיפר שבצעירותו רצה לתקן את כל העולם, אלא שראה שאיננו מצליח, ועל כן החליט שיתקן את מדינתו. גם בזאת לא הצליח, והחליט לתקן את עירו, וכשלא עלה בידו – ניסה לתקן את משפחתו, ולבסוף […]

מזמור נ"ז למדינת ישראל ביום העצמאות הזה, אנו מונים "אנה" (נ"ו) שנים למדינת ישראל."אנה" מסמל שאלה ותהיה – "אנה אנחנו עולים"1, לאן פנינו מועדות. אולם, זוהי גם לשון תפילה, "אנה ה' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם"2.השאלות הקשות שאנו עומדים בפניהן בימים אלה, אינן שאלות המבטאות אובדן דרך, חוסר תכלית ומשמעות. אלו שאלות שיש להן תכלית, שאלות שהן במהותן תפילה לגילוי האור האלוקי ולבירור מהותי של אמונתנו ותוכן חיינו.אין אנו שואלים מתוך בלבול, אלא מתוך רצון ללמוד, […]

פתיחה למסכת פסחים אור לי"ד המשנה הראשונה במסכת פסחים אומרת: "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר…". הגמרא פותחת בשאלה "מאי אור"? ובעקבות כך מתעוררות מספר תמיהות.לכאורה מדוע לחשוב שהמשנה מדברת על יום, ניתן לפרוך זאת בסברא פשוטה של "שרגא בטיהרא למה לי" (למה צריך נר אם מדובר על יום)?האם האמוראים אף פעם לא עשו בדיקת חמץ לפני כן, מדוע מתעוררת כעת השאלה מתי עושים בדיקת חמץ?כאשר חז"ל חיפשו מקור בפסוקים ל"פרי עץ הדר" – ברור שהם ידעו שמדובר […]

קריאת פרשת זכור וקריאת התורה חיוב הקריאה מן התורהאחת מארבע הפרשיות הנקראות בחודש אדר היא פרשת "זכור", ומצאנו שנחלקו ראשונים בתוקף חיוב הקריאה, אם הוא מדאורייתא.מקור הדברים הוא בגמרא במגילה (י"ח ע"א), הדנה בדברי המשנה (י"ז ע"א): "קראה (את המגילה) על פה… לא יצא": מנלן, אמר רבא אתיא "זכירה" "זכירה". כתיב הכא 'והימים האלה נזכרים' וכתיב התם "כתב זאת זכרון בספר", מה להלן בספר אף כאן בספר. וממאי דהאי זכירה קריאה היא דלמא עיון בעלמא, לא סלקא דעתך, דתניא "זכור", […]

"לעשות אותם ימי משתה ושמחה" פתיחהמלימוד הסוגיות העוסקות בעניני מצוות היום בפורים עולות כמה שאלות, דרכן נבין בע"ה יסוד במהותה של שמחת פורים, ובהבדל בין שמחה זו לשמחת יום טוב. שאלותא. בשני מקומות במסכת מגילה דנה הגמ' בנושא זמן קריאת המגילה. האחד בדף ד' ע"א: אמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר (תהילים כ"ב) "אלוהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי". סבור מינה, למקרייה בליליא, ולמיתנא מתניתין דידה ביממא. אמר להו […]

מה קרה במתן תורה? הגמ' במסכת פסחים1 דנה האם יום טוב נועד "לכם", כלומר – לאכילה ושתיה ושמחת יום טוב, או שיום טוב הוא "לה'" – מיועד ללימוד תורה. בהמשך לדיון זה אומרת הגמרא: אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי 'לכם' מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא… רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי […]

"לפני מי אתם מטהרים" המשנה בסוף מסכת יומא אומרת1: האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, (ויקרא ט"ז) 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו", עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר […]

יוצא מן הכלל… המשנה במסכת ראש השנה אומרת1: (ז) …וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגלה, אם כיון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא. אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כיון לבו וזה לא כיון לבו.(ח) 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו", (שמות י"ז) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה. אלא לומר לך, כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין […]

"הופך לכם מידת דין למידת רחמים" הפסוק הפותח את ענין ראש השנה בפרשת המועדות1: "…בחדש השביעי באחד לחדש…", נדרש בפנים רבות על ידי חכמינו2. נתבונן בכמה מדרשים הסובבים סביב אותו ענין: יהודה ברבי נחמן פתח (תהלים מ"ז) "עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר". בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה מאי טעם "עלה אלקים בתרועה", ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים דכתיב "ה' בקול שופר" ומתמלא עליהם רחמים ומרחם […]