קטגוריה: מאגר תורני

שיר השירים רבה א, ה המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר. דבר אחר "חזית איש מהיר במלאכתו", זה שלמה בן דוד. "לפני מלכים יתיצב", שהיה זריז בבנין בית המקדש, הדא הוא דכתיב "ויבנהו שבע שנים", וכתוב אחד אומר: "ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה", נמצא מיופה ומרובה בנין בית שלמה מבנין בית המקדש, אלא כך אמרו: בבנין ביתו נתעצל, בבנין בית המקדש היה זריז […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". רבי יוחנן פתר קרא בסנהדריות. 'הנה מטתו', מטותיו ושבטיו כמה דתימר 'שבועות מטות'. 'שלשלמה', למלך שהשלום שלו. 'ששים גבורים', אלו ששים איש מעם הארץ, הדא הוא דכתיב (מלכים ב' כ"ה) 'וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר. 'מגבורי ישראל', אלו אחד עשר אנשים הדא הא דכתיב (מלכים ב' כ"ה) 'ויקח שר טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שומרי הסף, ומן […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". דבר אחר, "דמיתיך רעיתי", רבנן אמרי: לפי שנדמו ישראל לסוסים נקבות, ומצריים הרשעים זכרים מזוהמים, והיו רצים אחריהם עד ששוקעים בים. אמר ר' סימון: חס ושלום, לא נדמו ישראל לסוסים נקבות, אלא גלי הים נדמו לסוסים נקבות ומצריים לסוסים זכרים מזוהמים ורצו אחריהם עד ששקעום בים, והיה המצרי אומר לסוסו: אתמול הייתי מושכך לנילוס ולא היית בא אחרי, ועכשיו אתה משקעני בים. והיה הסוס […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". "מישרים אהבוך", מה ישריין רחמיך, מה תקיפין אינון רחמיך. אמר רבי איבו: מישרות גדולות פעלו אבותינו לפניך כל שפעלו. אמר רבי חנין: "כי יען אשר עשית את הדבר הזה", נסיון עשירי היה ואת קורא אותן "דבר", הא אילו לא קבל עליו הדבר הזה היה מפסיד ומאבד כל הראשונים, הוי "מישרים אהבוך". פירוש המדרש "מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ". מה ישריין רחמיך – מה חזקה (לשון "יישר כוחך") […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שני כתובים המכחישים זה את זה. "עד שהמלך במסבו", ר' מאיר ור' יהודה. רבי מאיר אומר: "עד שהמלך" מלכי המלכים הקב"ה "במסבו" ברקיע, נתנו ישראל ריח רע, ואמרו לעגל: "אלה אלהיך ישראל". אמר ליה ר' יהודה: דייך מאיר, אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח, שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של ישראל. ומהו "עד שהמלך במסבו", "עד שהמלך" מלכי המלכים הקב"ה "במסבו" ברקיע, נתנו ישראל […]

שיר השירים רבה א, כד המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי ורבנן. ר' יוחנן אמר: ממה שהכנסתנו לארץ טובה ורחבה, "אחריך נרוצה" לארעא טבתא דאתקריאת משכנותא. ור' יהושע בן לוי אמר: ממה שנתת לנו ארעא טבתא רבתא דאיתקריאת משכנותא, "אחריך נרוצה". ורבנן אמרין: ממה שהשרית שכינתך בתוכנו, כדכתיב "ועשו לי מקדש", "אחריך נרוצה". ורבנן אמרין חורי: על שסלקת שכינתך מתוכנו "אחריך נרוצה". […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", על שנתת לנו ביזת מצרים וביזת הים וביזת סיחון ועוג וביזת שלושים ואחד מלכים אנו אוהבים אותך. דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", על שהעלמת מהם יום המיתה ויום הנחמה אהבוך. דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", בעלמות ובזריזות. דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", אלו בעלי תשובה. דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", זו כת השלישית, שנאמר: […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". דבר אחר "שיר השירים", זה שאמר הכתוב "לב חכם ישכיל פיהו", לבו של חכם מלא חכמה, מי ישכיל עליו ומי מחכים עליו – פיהו, פומיה מחכים עלוי, פומיה מורה עלוי. "ועל שפתיו יוסיף לקח", מתוך שהוא מוציא דברי תורה מלבו מוסיף על לקחה של תורה. משלו משל למה הדבר דומה, לחבית שהיא מלאה אבנים טובות ומרגליות ומוקפת צמיד פתיל, והיא נתונה בזוית אחת ואין […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. כפתיחה ללימוד פרק "שבועת העדות", יש מקום לעמוד על המצוות העומדות בבסיס דין זה. אחת מהן היא מצות העדות, שבה נעיין בשיעור זה. בתורה נאמר (ויקרא ה', א'-ז'): וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ… וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ. וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. ח. בספר המצוות הגדיר הרמב"ם את המצוה: מצוה רכ"א, היא שצונו בדין אשת יפת תואר, והוא אמרו יתעלה: "וראית בשביה אשת יפת תאר"… גם במנין שעל סדר ההלכות (הל' מלכים) הגדיר הרמב"ם בצורה דומה: כא. דין יפת תואר. אולם, במנין הקצר שעל סדר ספר המצוות הגדיר בדרך שונה: לעשות ליפת תאר ככתוב, שנאמר: "וראית בשביה אשת יפת תאר". ומשמע שלכתחילה יש […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: מדברי הרמב"ם בספר המצוות ובהלכה עולה כי מצות עשה של שילוח הקן עומדת לעצמה, ואין היא רק מתקנת את הלאו. הבנה זו מיישבת קשיים בסוגיות שילוח הקן ובדברי הרמב"ם. עשה ולא תעשה אמרה תורה (דברים כ"ב, ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: שאלות רבות ביחס להליכה אחר הרוב מתבררות לאור ההבנה שהכרעה על פי רוב איננה דרך של בדיעבד כאשר אין הסכמה בין הדיינים, אלא דרך ההכרעה הרצויה במציאות המורכבת מטוב ומרע. יש צורך בחשיפת הצדדים השונים של המציאות, וההכרעה היא על פי רוב הצדדים. המקור לדין רוב אמרו בגמרא (חולין י"א ע"א): מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא? […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. המצוה הנ"ה היא שצונו לשחוט שה הפסח ביום ארבעה עשר מניסן והוא אמרו יתעלה (בא יב) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים. ומי שעבר על צווי זה ולא הקריבו בזמנו במזיד חייב כרת. בין איש בין אשה. כי כבר התבאר בגמר פסחים (צא ב) שפסח ראשון חובה לנשים ודוחה את השבת, כלומר הקרבתו בארבעה עשר שחל להיות בשבת, כמו כל […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. מצוה ל' היא שנצטוו הכהנים להסיר הדשן בכל יום מעל גבי המזבח, והיא הנקראת תרומת הדשן, והוא אמרו יתברך שמו "ולבש הכהן מדו בד והרים את הדשן". וכבר התבארו דיני מצוה זו בתמיד ובכפורים. פירוש המצוה מצוה ל' היא שנצטוו הכהנים להסיר הדשן – הפסולת הנשארת מן הקרבנות אחר שרפתן – בכל יום מעל גבי המזבח, והיא המצוה הנקראת תרומת הדשן – […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה.   מצוה כ"ה היא שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד לפני ה' והוא אמרו יתברך שמו "יערוך אותו אהרן ובניו", וזאת היא מצות הטבת הנרות. וכבר התבארו דיני מצוה זו בשמיני ממנחות וביומא בפרק ראשון ובמסכת תמיד. פירוש המצוה מצוה כ"ה היא שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד בבוקר ובין הערביים לפני ה' – בהיכל, והוא אמרו יתברך שמו (שמות כ"ז, כ"א): "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. מצוה ה' הוא שציוונו לעבדו, וכבר נכפל זה הציווי פעמים באמרו (שמות כ"ג, כ"ה): "ועבדתם את ה' אלוהיכם", ואמר (דברים י"ג, ה'): "ואותו תעבודו". ואף על פי שזה הציווי הוא גם כן מהציוויים הכוללים, כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא ציווי לתפילה. ולשון ספרי (עקב ה'): "'ולעבדו' זו תפילה". ואמרו גם כן "'ולעבדו' זו תלמוד", ובמשנתו של רבי […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פסוק המכיל מצוה – מוגדר כמצוה. מצוה ה' הוא שציוונו לעבדו, וכבר נכפל זה הציווי פעמים באמרו (שמות כ"ג, כ"ה): "ועבדתם את ה' אלוהיכם", ואמר (דברים י"ג, ה'): "ואותו תעבודו". ואף על פי שזה הציווי הוא גם כן מהציוויים הכוללים, כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא ציווי לתפילה. ולשון ספרי (עקב ה'): "'ולעבדו' זו תפילה". ואמרו גם כן "'ולעבדו' זו תלמוד", ובמשנתו […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פסוק המכיל מצוה – מוגדר כמצוה.   מצוה כ' היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד, ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה, והוא אמרו יתעלה "ועשו לי מקדש". ולשון ספרי, שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מהו הכשר מצוה.   מצוה כ"א היא שצונו לירא מן המקדש הזה מאד עד שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה וזה מיראת מקדש, והוא אמרו יתעלה "את מקדשי תיראו". וגדר זאת היראה כמו שזכרו בספרא: אי זהו מורא, לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו ולא יעשה קפנדריא ולמדוהו מקל וחומר. וכבר התבאר במקומות מהתלמוד שאין מותר לשבת בעזרה אלא מלכי בית דוד […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: הרמב"ם מנה את ארבעה אבות הנזיקין בארבע מצוות. הדבר מתבאר לאור ההבנה שהחיוב בנזיקין נקבע על פי הנזק שנעשה לניזק, ולא על פי המזיק, וזהו הדבר המבדיל בין האבות השונים. את דיני התורה העוסקים בנזיקין הגדירו מוני המצוות כמצוות מתרי"ג המצוות, ויש בכך כדי להעמידנו על הגדרות חשובות של דיני הנזיקין. שיטת הרמב"ם במנין המצוות הרמב"ם מנה כך1: והמצוה […]