קטגוריה: פרשת שבוע

התקהלות בלתי חוקית בפתיחת הפרשה מקהיל משה את כל ישראל, ומצוה אותם על איסור מלאכה בשבת, ובמיוחד על איסור הבערת אש1: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת. לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת. חז"ל בגמרא דורשים פסוקים אלה בצורה מיוחדת2: רבי נתן אומר 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' מה תלמוד […]

דקת קריאה ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. הספרא1 עומד באריכות על כך שה' קורא למשה לפני שהוא מדבר איתו, והוא למד מכך, שלכל דיבורים, אמירות וציוויים שציוה ה' את משה קדמה קריאה של ה' למשה.יש להבין ענין זה של הקדמת הקריאה. מהו הענין בכך?נראה להסביר זאת בכמה דרכים. א. כותב על כך השפת אמת2: 'ויקרא אל משה' – 'לכל דברות כו' קדמה קריאה לשון חיבה' כמו שכתוב במדרש 'מלאכיו גבורי כח' הנביאים נקראו מלאכים כו' פניו […]

מה עשה לנו העגל? השפעתו של חטא העגל היא לדורות, כפי שמובא ברש"י1 בשם חז"ל: וביום פקדי וגו' – עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד, ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עוון העגל. נעיין במהות השינוי שעבר עם ישראל בעקבות חטא העגל.הרב קוק זצ"ל כותב2: לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה […]

"ולא יזח החושן מעל האפוד" מבין שמונת הבגדים של כהן גדול, נתייחדו החושן והאפוד בציווי מיוחד הקושרם זה לזה1: ולא יזח החשן מעל האפוד. ציווי זה נמנה על ידי הרמב"ם כמצוה לדורות2.אף כי אין לנו בית מקדש, ולא כהן העומד ומשרת בבגדי זהב, יש משמעות למצוה זו. החושן והאפוד הם ביטוי לערכים וליסודות שעלינו לראות אותם יחד, ולא להפריד ביניהם.כבר הלכו גדולים בדרך הדרוש בפרשה זו, ונביא מדבריהם. א. על החושן אומרת התורה3: ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת […]

הר סיני והר המוריה לאחר תיאור מעמד הר סיני בפרשות יתרו ומשפטים, מופיעה פרשת הקמת המשכן, המתחילה בפרשת תרומה, ומסיימת בסיום ספר שמות. האם ישנו קשר בין שני העניינים, בין מעמד הר סיני ובין הקמת המשכן?הרמב"ן בהקדמתו לפרושו את פרשת המשכן כותב1: כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצוות שהם כמו אבות למצוותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו […]

העשיר והעני בחבור אחד בין המצוות הרבות המופיעות בפרשה, מצויה מצות הלואה1: אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך. ננסה לעיין מעט בעניינה של מצוה חשובה זו.נחלקו בגמרא אמוראים2: אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן, ולואי שיפרע בזמנו. אביי ורבא דאמרי תרוייהו עביד איניש דפרע בגו זימניה, זימנין דמתרמו ליה זוזי אמר איזיל איפרעיה כי היכי דלא ליטרדן (עשוי אדם לפרוע תוך זמנו, פעמים […]

רק מי ששומע – מדבר בפתיחת פרשת השבוע, העוסקת בעיקרה במעמד הר סיני ובמתן תורה, מופיע סיפור בואו של יתרו לישראל, ועצתו למשה. נראה, שפרשה זו מהוה הקדמה למתן תורה, וטמונים בה יסודות שחשוב ללמדם קודם שניגשים ללימוד התורה.נעיין בדרשה אחת של חז"ל בתחילת הפרשה1: דבר אחר 'וישמע יתרו' הדא הוא דכתיב (משלי י"ט) 'לץ תכה ופתי יערים' וכן הוא אומר (שם כ"א) 'בענוש לץ יחכם פתי'. עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה, כשראה יתרו שאבד הקב"ה את עמלק מן […]

שירת הגאולה במרכזה של פרשת השבוע, עומדת שירת הים, שהיתה גילוי שכינה עליון ביותר. בכל יום אנו אומרים בפסוקי דזמרא את שירת הים, ואף לאמירה זו יש מעלה עליונה, כדברי המשנה ברורה1: ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו. ננסה לעיין במעלתה של שירת הים מתוך בירור עניינה של השירה באופן כללי.הגמ' אומרת2: 'למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו", אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע […]

על גילוי וכיסוי בתחילת הפרשה מצוה ה' את משה "בא אל פרעה". כוונת הדברים היא, שעל משה לבוא אל תוך מהותו של פרעה, להכנס לתוך עניינו ושורשו ושם הוא מקום ההתמודדות איתו.עניינו של פרעה ודרך תיקונו נתבארו בצורות רבות, וננסה לעמוד על אחת מהן.בליקוטי מוהר"ן, בתורה הנקראת "בא אל פרעה"1, מבאר ר' נחמן את הענין בהרחבה. ננסה לשאוב מעט מים חיים מדבריו: וכאשר רצה השם יתברך לברוא את העולם, לא היה מקום לבראו מחמת שהיה הכל אין סוף. על כן […]

הכל תלוי בנקודת המבט פתיחת הפרשה היא בפניה של ה' אל משה, המופיעה בצורה כפולה1: וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. חציו הראשון של הפסוק משתמש בביטויים של מידת הדין "וידבר" – שזו לשון קשה2, ושם "אלוקים" המבטא את מידת הדין.חציו השני של הפסוק הוא במידת הרחמים: "ויאמר", לשון רכה3, ושם "הוי"ה" שהוא מידת הרחמים.כפילות זו מתבארת בדברי חז"ל בפתיחת הפרשה4 בכמה פנים. א. הדא הוא דכתיב (קהלת ב') 'ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם […]

מספרים, שמות וכוכבים בפתיחת ספר שמות דורשים חז"ל את ענין השמות שנקראו בהם ישראל1: 'ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו איש וביתו באו', שקולים הן ישראל כצבא השמים. נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות שנאמר (תהלים קמ"ז) 'מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא', אף הקב"ה כשירדו ישראל למצרים מנה מספרם כמה היו, ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם, הדא הוא דכתיב 'ואלה שמות בני ישראל וגו". מהי משמעות דימויים של ישראל לכוכבים?בזוה"ק מבארים חז"ל את עניינם של […]

הבן של אבא שלו בסוף ימיו קורא יעקב ליוסף לצוותו1: ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים. בזוה"ק עמדו חז"ל על ביטוי זה2: 'ויקרא לבנו ליוסף', אמר ר' יצחק, וכי שאר השבטים אינם בניו, אלא אמר ר' אבא, יוסף היה בנו יותר מכולם. כי למדנו בשעה שאשת פוטיפר הפצירה ביוסף, מה כתוב, 'ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית'. […]

מן היחיד אל היחד בספר הכוזרי מתאר החבר את השתלשלות הענין האלוקי בקרב האנושות1: …והנה אדם הראשון הוליד בנים רבים אך מכולם לא היה ראוי לבוא במקומו כי אם הבל כי רק זה היה דומה לו, ומשהרגו קין אחיו מתוך קנאה שנתקנא בו על מעלה זו נתן לאדם שת תחת הבל, ושת היה דומה לאדם ולכן נעשה הוא לסגולת אדם וגרעינו ואלו שאר הבנים לא היו כי אם כקלפות. וסגולת שת היה אנוש בנו וכך נמשך הענין עד נח על […]

"קשה זיווגם כקריעת ים סוף" בין המדרשים על הפס' "ויצא יעקב", ישנם שניים המתייחסים לעובדה שיעקב הלך בציווי אביו לחפש לו אשה, וכך אומר המדרש1: ר' אבהו פתח (משלי י"ט) 'בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת'. רבי פנחס בשם ר' אבהו מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה. בתורה מנין (בראשית כ"ד) 'ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר'. בנביאים (שופטים י"ד) 'ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא'. בכתובים היינו דכתיב (משלי י"ט) 'ומה' […]