קטגוריה: חוקת

אנחנו ביום קשה לעם ישראל בכלל ולבית הישיבה בפרט. בפיגוע הקשה בעלי נרצח אחיו של בוגר הישיבה. שוב אנו עומדים נוכח המאבק של עם ישראל באויביו. ננסה לעסוק בענין זה, גם ביחס לפרשה. בסוף הפרשה מתוארת מלחמת עוג מלך הבשן נגד עם ישראל, והנצחון עליו. הגמרא מפרטת ענין זה, בתחילת פרק תשיעי בברכות. המשנה אומרת (ברכות נ"ד ע"א): הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. הגמרא מביאה כמה דוגמאות לכך: תנו רבנן, הרואה מעברות […]

בתחילת הפרשה מופיעה מצות פרה אדומה, והכותרת לפרשה זו (במדבר י"ט, ב'): זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. פרה אדומה היא ביטוי לגבולות שהתורה נותנת לנו. כידוע, לגבולות יש תפקיד חשוב לאדם ולעולם. התורה קובעת לנו "גבולות גזרה" שאנו חיים בהם – לא כל דבר מותר לאכול, לא כל דבר מותר לעשות, לא לכל מקום מותר להיכנס. ענין חשוב בנושא הגבולות הוא: מי מציב את הגבולות. יכול אדם להציב לעצמו גבולות, ויש בכך ערך. אך גבולות כאלה ניתנים לשינוי. כשם שאדם קובע את […]

נפתח, כדרכנו לאחרונה, בהתבוננות במסרים העולים מהחלק של היום בפרשה. פרשת חוקת בכללה פותחת את השנה האחרונה של תקופת המדבר, ואת ההכנות לכניסה לארץ ישראל. הפרשה מהווה את "קו פרשת המים" בין הנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל. בהקשר לכך ניכרת בפרשה הנהגה חדשה גם ביחס לעם ישראל. בפרשה מופיע ביטוי מיוחד (במדבר כ', א'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה. התורה מדגישה שעם ישראל מתחיל להתנהג כ"כל העדה" וכ"קהל", שגם הוא ביטוי החוזר בפרשה. עם ישראל מתחיל לפעול כאומה, ולא רק […]

לחיות עם פרשת השבוע – חקת – קיבוץ גלויות – בשמחה? פרשת חוקת היא פרשת המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. הפרשה מתרחשת לקראת סוף מסע ישראל במדבר, בשנה השלושים ושמונה ליציאת מצרים. הנהגת העם מתחלפת. הפרשה מספרת על מות מרים ואהרן, ויחד איתם נעלמים הבאר וענני הכבוד. ישנו דבר מיוחד בפרשה, וניתן לקרוא לה – "קו פרשת המים". המים מופיעים פעמים רבות בפרשה.בתחילת הפרשה, בפרשת פרה אדומה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – מה עושה כאן הפרה? בשיחות הקודמות עסקנו בפרשיות שבסיום פרשת שלח, המהוות תיקון לחטא המרגלים, ובפרשיות שבסיום פרשת קרח, המהוות תיקון לחטאו של קרח.לאור זאת יש לעיין בפרשתנו. בספר "שם משמואל" שואל מדוע חיכתה התורה עם פרשת "פרה אדומה" עד לפרשת חוקת, לאחר חטאו של קרח. הוא עונה בכמה דרכים, שהעקרון העומד בבסיסן הוא שפרשת "פרה אדומה" היא תיקון למחלוקתו של קרח על משה.מתנות הכהונה, שעניינן הובא בסיום פרשת קרח, הן תיקון למחלוקתו […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הגיע הזמן "לעשות חיים" פרשת חוקת עוסקת במים בהקשרים רבים.תחילתה בפרשת פרה אדומה, שיש לתת מים על אפרה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי. מיד אחר כך מופיעה פרשת מי מריבה (במדבר כ', א'-י"ג): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן… וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן… וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הנצחון כבר כאן! בפרשת חוקת מתחילה ההנהגה של ארץ ישראל.אחת מהפרשיות שבהן מופיע בצורה ברורה המעבר מהנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל היא פרשת "מי מריבה", וכבר עמדנו על הדברים בעבר (לחיות עם פרשת השבוע ח"ב עמ' 238).ביטוי מרכזי נוסף למעבר להנהגת ארץ ישראל הוא המלחמות. בסוף הפרשה אנו פוגשים את המלחמות הראשונות של עם ישראל, נגד שני מלכי האמורי – סיחון ועוג.ההנהגה בתוך עם ישראל צריכה להיות בדיבור ולא במקל. בנועם ולא בחובלים. […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הנהגה של נועם בפרשת חוקת עם ישראל עומד בפני הכניסה לארץ ישראל.אחר שלושים ושמונה שנה של הנהגה אלוקית, ביציאת מצרים ובהליכה במדבר, עומד עם ישראל בפתח כניסתו לארץ. עכשיו מתחיל עם ישראל להיות מונהג בהנהגה שמתאימה לארץ ישראל.ההנהגה החדשה מתחילה עם מותה של מרים (במדבר כ', א'-ב'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן. […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – בארץ ישראל מדברים פרשת חוקת היא פרשת ה"התקפלות" מהמדבר, ותחילת ההכנות לכניסה לארץ ישראל. מיד לאחר פרשת פרשה אדומה מופיע (במדבר כ', א'-ב'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן. מות מרים והיעלמות בארה של מרים, ובהמשך מות אהרן, הם תחילת עזיבת שלושת הרועים שליוו את ישראל במדבר – אהרן, מרים ומשה. מות אהרן […]