קטגוריה: במדבר

במרכז פרשת השבוע בתורה עומד חטא במרגלים. ובמרכז פרשת השבוע בחיינו, עומדת הקמת הממשלה, שקשה לנו עם הקמתה מכמה בחינות. בעיקר – מצד הזהות היהודית של המדינה. האם אנו מבינים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, או "מדינת כל אזרחיה". האם לעם ישראל יש תפקיד, והזהות היהודית ממלאת תפקיד משמעותי בכך? נראה, ששתי "פרשיות השבוע" קשורות זו לזו. הדברים עולים מדברים שנכתבו בספר "קול התור" – ספר שכתב תלמיד הגר"א, ר' הלל משקלוב, ובו הוא מביא את תורת רבו הגר"א ביחס […]

הלחימה בדרום שהסתיימה לא מזמן, יחד עם המהומות הקשות של ערביי ישראל, מעוררים למחשבות רבות. חשבתי לעשות סיכום של המחשבות בענין, וראיתי, שיש שתי פרשיות בתורה, שכל אחת מהן מדברת על דרך התמודדות אחרת. יש שתי דרכים שבהן אנו יכולים לפעול ולהגיב למצב. פרשיה אחת, בפרשת וישלח. הכוזרי מסכם את הענין במשפט קצר (ב', י"ד): ועל הארץ ההיא נפלה הקנאה בין יעקב ובין עשו בדבר הבכורה והברכה, ולסוף נדחה עשו על אף גבורתו מפני יעקב עם כל חולשתו. המקור לדברי […]

בימים של מלחמה, יש מקום להתבונן בדרך שבה מופיע הצבא בפרשה. ראיתי דבר מעניין בספר "ביאורי המקובלים בנגלה" של הרב יש"י חסידה. על הפסוק בתחילת הפרשה (במדבר ד', כ"ג): כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. מביא שם בשם מהרח"ו (בספר "עץ הדעת טוב"): "הבא לצבא", ולא "יוצאי צבא", שפירושו יוצאים למלחמה, ואילו "הבא לצבא" היינו בא לבית המקדש, "לעבוד עבודה". בפרשה הקודמת, במפקד בני ישראל, נאמר (במדבר א', ג'): מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ […]

הפעם יש רצון לדבר בעיקר על הפרשיות שהתרחשו השבוע. הדברים קשורים יותר למה שנאמר בתורה בסוף חומש במדבר, בפרשת מסעי. בפרשת במדבר אנו קוראים על תחילת ההליכה במדבר. הפרשה מזכירה פעמים רבות את הביטוי: "יוצאי צבא", אך אין מדובר כאן על צבא שמתכונן למלחמה. סידור המחנה של "יוצאי הצבא" בפרשת השבוע מתאר את סדר החיים במדבר, ולא את ההכנות למלחמה לכיבוש הארץ. בפרשת מסעי, הצבא מתחיל להתכונן למלחמה על הארץ. ניתן לומר, שבפרשת במדבר הצבא נמצא במעמד של "מצעד יום […]

החלק של היום ("רביעי") בקריאת התורה, כולל את תחילת פרשת מסעי – תיאור כל המסעות שעברו ישראל במדבר. בכל שנה מחדש זה מעורר התפעלות – התורה מפרטת את כל המסעות, ולכאורה זה לא אומר לנו כלום. יש כאן תיאור של תהליך שבני ישראל עברו מאז יציאתם מצרים ועד הגיעם אל הארץ, אבל לא ברור מהו התהליך בדיוק. ננסה לעמוד על דברי חז"ל העוסקים בכך. רש"י מביא שתי דרשות בענין זה (במדבר ל"ג, א'). הדרשה הראשונה: אלה מסעי – למה נכתבו […]

בתקופה האחרונה אנו משתדלים לעסוק בכל יום בחלק של הפרשה השייך ליום הזה. בחלק של "רביעי" של פרשת פינחס, יש פסוק מדהים, שמרגש בכל שנה מחדש (במדבר כ"ז, ט"ו): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. מה אומר משה לה'? (במדבר כ"ז, ט"ז-י"ז): יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. וה' נענה לבקשתו של משה (במדבר כ"ז, י"ח-כ"א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל […]

בתחילת הפרשה אנו מוצאים דבר מעניין שיש לעמוד עליו. הפסוקים שכתובים על בלעם בהליכתו לבלק, דומים מאוד לפסוקים שכתובים על אברהם בהליכתו לעקדת יצחק. אצל בלעם נאמר (במדבר כ"ב, כ"א-כ"ב): וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב. וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. ואצל אברהם נאמר (בראשית כ"ב, ג'): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע […]

נפתח, כדרכנו לאחרונה, בהתבוננות במסרים העולים מהחלק של היום בפרשה. פרשת חוקת בכללה פותחת את השנה האחרונה של תקופת המדבר, ואת ההכנות לכניסה לארץ ישראל. הפרשה מהווה את "קו פרשת המים" בין הנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל. בהקשר לכך ניכרת בפרשה הנהגה חדשה גם ביחס לעם ישראל. בפרשה מופיע ביטוי מיוחד (במדבר כ', א'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה. התורה מדגישה שעם ישראל מתחיל להתנהג כ"כל העדה" וכ"קהל", שגם הוא ביטוי החוזר בפרשה. עם ישראל מתחיל לפעול כאומה, ולא רק […]

בשבועות האחרונים אנו מנסים בלימוד פרשת השבוע להתמקד בחלק השייך לכל יום. מובא בחסידות שלכל יום יש הארה מיוחדת, וכשלומדים את החלק של הפרשה השייך ליום הזה, לאור החוויות של אותו יום, מגלים דברים מיוחדים. אתמול בערב, לאחר תפילת ערבית בחצר הבית, אמר לי אחד השכנים, שאמרו בחדשות שיש התפרצות נוספת של המגפה, עם 300 חולים חדשים. והנה בבוקר, בלימוד "רביעי" של הפרשה, אני פוגש את המילים (במדבר י"ז, י"א): הֵחֵל הַנָּגֶף. נבהלתי לרגע. הנה, הפרשה ממש מתארת את מה […]

במרכז הפרשה עומד חטא המרגלים. גם הפרשיות שמופיעות אחר חטא המרגלים – נדרשות בהקשר לכך. נפתח בלימוד נקודה אחת מתוך הפסוקים. נראה, שההבדל בין יהושע וכלב ובין שאר המרגלים, מתחיל מהגישה השונה שלהם ליחס שבין עם ישראל וארצו. כך עולה מן הפסוקים. כאשר יהושע וכלב שומעים את דברי המרגלים, נאמר (במדבר י"ג, ל'-ל"א): וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק […]

אנו קוראים לשיחה "לחיות עם פרשת השבוע". לאחרונה ראיתי בכמה מקומות, בשמו של רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן, שיש ערך מיוחד לחיות עם החלק שבפרשה של אותו יום. היום יום רביעי, ובעליית "רביעי" יש הארה מיוחדת שאפשר לשאוב ממנה כוחות ביום זה. בהתבוננות בפרשה, התחדשה נקודה מיוחדת, הארה מיוחדת של היום הזה. בחלק של יום רביעי בפרשה מופיעה מצוות החצוצרות (במדבר י', א'-י'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא […]