וישלח – על שליחותו הכפולה של יעקב
פרשת וישלח – שליחותו הכפולה של יעקב פרק לד: יד וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן. טו וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית-אֵל" יעקב קורא בפעם השנייה למקום ההוא "בית אל". למה? אומר הרמב"ן: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם בֵּית אֵל יִקְרָאֶנּוּ כֵּן פַּעַם אַחַר פַּעַם לְהוֹדִיעַ כִּי הַדָּבָר אֱמֶת וְנָכוֹן, כִּי הוּא בֵּית אֱלֹהִים וְשָׁם הַשְּׁכִינָה תָּמִיד, וְכֵן עִנְיַן שֵׁם בְּאֵר שֶׁבַע: "…על כן קרא למקום ההוא […]
וישלח- כשיעקב נחוש עשו בורח
לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – כשיעקב נחוש עשו בורח בתחילת הפרשה, במפגש בין יעקב לעשו, אנו לומדים מיעקב לימוד חשוב. ברקע המפגש בין יעקב לעשו עומד הסיפור של גנבת הברכות על ידי יעקב. עשו החליט להרוג את יעקב ולכן יעקב ברח לחרן. עכשיו יעקב צריך להיפגש עם עשו, והוא סולל דרך, בחכמה רבה, כיצד לנהוג עם האומות. המאבק בין יעקב לעשו הוא מאבק בין עכשויזם ובין ראיה ארוכת טווח. עשו רוצה הכל "NOW". יעקב, לעומת זאת – לא […]
ויצא – בני השפחות
פרשת ויצא – בני השפחות פרק לא: ל וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ, כִּי-נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ; לָמָּה גָנַבְתָּ, אֶת-אֱלֹהָי. לא וַיַּעַן יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר לְלָבָן: כִּי יָרֵאתִי–כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-תִּגְזֹל אֶת-בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי. לב עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה–נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר-לְךָ מָה עִמָּדִי, וְקַח-לָךְ; וְלֹא-יָדַע יַעֲקֹב, כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. לג וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה, וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת–וְלֹא מָצָא; וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה, וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. האי בן עזרא מעלה שאלה על פסוק לג: יש לשני השפחות אוהל ביחד? ועונה שני תשובות, הראשונה, […]
ויצא-להאמין ולעלות
לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – להאמין ולעלות על מנת "לחיות עם פרשת השבוע", ננסה להתבונן בדברי חז"ל על סולמו של יעקב. דברי חז"ל במדרש מטלטלים, ויש הרבה מה ללמוד מהם (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'): אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב: אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא […]
תולדות – עשו הרשע?
עשו הרשע? השבוע נעסוק במדרשים אותם רש"י מביא בעקבות חז"ל, וצורת השיפוט הקשה של חז"ל את עשיו. בראשית כ"ה: כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ. כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו. כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. רש"י: אדמוני. סִימָן הוּא […]
חיי שרה – "ויבא אברהם" – מהיכן בא?
חיי שרה – ויבא אברהם" – מהיכן בא? בפרשה הקודמת נאמר: יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע. " בתחילת הפרשה שלנו אומרת התורה: א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן–בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. ההבדל בין הפרשות הוא לא פשוט, אם אברהם יושב בבאר שבע למה שרה נמצאת בקריית ארבע (חברון)? הרשב"ם אומר שלא צריך להתעסק בכלל עם השאלה […]
חיי שרה – לרחוץ את רגלי עבדי אבות
ועוד יותר טוב רוב הפרשה מוקדש לסיפור הליכת העבד לחרן לקחת אשה ליצחק. בקריאת הסיפור בולטת לעין אריכותו הרבה. הסיפור עצמו מסופר בתורה לפרטי פרטים, ולאחר מכן העבד חוזר שוב על כל הסיפור. התורה לא מסתפקת באמירה כללית כגון: "ויספר העבד את כל הדברים האלה", אלא חוזרת שוב על הסיפור מפיו של העבד. חז"ל במדרש עומדים על כך (בראשית רבה פרשה ס', ח'): אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים […]
לוט וצוער
לוט וצוער כאשר ה' מאפשר ללוט להימלט עם המלאכים לוט מבקש לא להמלט רחוק מידי: יח וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם: אַל-נָא, אֲדֹנָי. יט הִנֵּה-נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן, בְּעֵינֶיךָ, וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, לְהַחֲיוֹת אֶת-נַפְשִׁי; וְאָנֹכִי, לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה–פֶּן-תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה, וָמַתִּי. כ הִנֵּה-נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה–וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא–וּתְחִי נַפְשִׁי. כא וַיֹּאמֶר אֵלָיו–הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ, גַּם לַדָּבָר הַזֶּה: לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת-הָעִיר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. כב מַהֵר, הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, […]
וירא- להיות רגישים לזולת
בפרשת השבוע אנו למדים מאברהם אבינו מהי "דרך ארץ שקדמה לתורה". האבות היו לפני מתן תורה, ולכן הם מלמדים אותנו את הבסיס לקבלת התורה, ובמיוחד אברהם אבינו, הראשון לאבות, מלמד אותנו מהי דרך ארץ. בשמה של הפרשה טמון מסר חשוב (שמות י"ח, א'-ב'): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. הראיה מודגשת כאן מאוד, ויש לה משמעות גדולה. ה' נראה […]
לחיות עם פרשת השבוע – לרכב על הקו
הפסוק האחרון של החלק של היום בפרשה (רביעי) הוא: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. כך מסתיימת הברכה של יעקב לשבט דן. פסוק משמעותי בן שלוש מילים. הרמח"ל בספר התפילות שכתב (תקט"ו תפילות), מסיים כל תפילה בפסוק הזה. מן הפסוק הזה נגזרת השאלה שנשאל האדם לאחר מותו: "ציפית לישועה"? (שבת ל"א ע"א) בבוא היום נידרש לענות על השאלה הזו. זה לא מבחן אמריקאי שצריך לסמן בו את התשובה הנכונה. כל אחד יעמוד מול רבונו של עולם ויצטרך לענות: האם ציפית לישועה? הר"ן על […]
לחיות עם פרשת השבוע – כולנו בצו 8
המדרש בתחילת הפרשה מתייחס לנאומו של יהודה (בראשית רבה פרשה צ"ג, ג'): דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה): "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף (תכשירים מזהב בתוך סלים מכסף). "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. הרמב"ם מסביר את הפסוק "תפוחי זהב במשכיות כסף" (פתיחה למורה נבוכים, עמ' י' במהדורת הרב קפאח): אמר החכם: "תפוחי זהב […]
לחיות עם פרשת השבוע – להתגלגל או ללכת ישר?
בתחילת הפרשה מסופר על המאבק בין יוסף והאחים, ועל כך שיעקב נתן ליוסף כתונת פסים. בהקשר לכך אומרים חכמים הדרכה חינוכית (שבת י' ע"ב): ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. האב צריך להיזהר שלא לאהוב בן אחד יותר מהאחרים, ובמיוחד שלא לתת לאחד מבניו יותר ממה שנותן לאחים האחרים. […]