קטגוריה: קל וחומר

יבמות ק"ח (ע"ב): אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאה מראשון בגט ומשני במיאון מהו שתחזור לראשון שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ושאלו את ר' עקיבא בבית האסורין ואסר את רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר אמר רבי ישמעאל בר' יוסי לזו לא הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן. רש"י: בשעת הסכנה – שנגזר שלא יעסקו בתורה: בכסף שתינו – על ידי שכירות […]

גמרא ירושלמי דמאי פ"ז ה"ג: תני לא יחרוש אדם בפרתו בלילה וישכירנה ביום… לא ירעיב עצמו ולא יסגף עצמו מפני שהוא ממעט במלאכתו של בעל הבית. רבי יוחנן אזל לחד אתר אשכח ספרא איינוס אמר להו מהו כן אמרו ליה ציים א"ל אסור לך ומה אם מלאכתו של בשר ודם את אמר אסור מלאכתו של הקב"ה לא כל שכן. תרגום: שנו לא יחרוש אדם בפרתו בלילה וישכירנה ביום… לא ירעיב עצמו ולא יסגף עצמו מפני שהוא ממעט במלאכתו של בעל […]

יבמות פ"ז (ע"ב): אמר ליה רב יהודה מדאסקרתא לרבא לא נעשה מתים כחיים לענין יבום מקל וחומר ומה במקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה לא עשה מתים כחיים מקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום אינו דין שלא נעשה מתים כחיים ת"ל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ונעשה מתים כחיים לענין תרומה מק"ו ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום עשה מתים כחיים […]

יבמות צ"ד (ע"א): אמינא הואיל וא"ר עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין אימא חיישא אקלקולא דזרעא ודייקא קא משמע לן (דאקלקולא דידה חיישא אקלקולא דזרעא לא חיישא) רבא אמר עד אחד נאמן ביבמה מק"ו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן אמר ליה ההוא מרבנן לרבא היא עצמה תוכיח דלאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא התרת ואלא איהי מאי טעמא לא מהימנא דכיון דזימנין דסניא ליה לא דייקא ומינסבא עד אחד נמי דכיון דזמנין דסניא ליה לא דייקא ומינסבא1. ועי' […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות מ"ח ע"א: ואין לי אלא ברכת המזון ברכת התורה מנין אמר ר' ישמעאל ק"ו על חיי שעה מברך על חיי עולם הבא לא כל שכן. רבי חייא בר נחמני תלמידו של רבי ישמעאל אומר משום רבי ישמעאל אינו צריך הרי הוא אומר (דברים ח) על הארץ הטובה אשר נתן לך ולהלן הוא אומר (שמות כד) ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה וגו' יש בגמ' ק"ו […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. בסוף מסכת ברכות (ס"ג ע"ב) דְרָשות בכבוד ת"ח ובכבוד אכסניא תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו פתח רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה ודרש (שמות לג) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה והלא דברים קל וחומר ומה ארון ה' שלא […]

ערכין ל"ג (ע"א): … מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי (שאף אם לא גאלו אחר יצא ביובל מיד הקדש שהרי כתוב וביובל יצא, עי' רש"י) א"ל אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון מנלן מבן לוי (מקל וחומר מבן לוי). מה בן לוי שיפה כחו בממכרו (שגואל שדה מיד, ובתי ערי חומר גואלין לעולם ויוצאין ביובל רש"י) הורע כחו בהקדשו (אינו יוצא בלא פדיון) ישראל שהורע כחו בממכרו (ששדה אינו גואל מיד ובית נחלט […]

ברכות נ"ד ע"א: ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו… ורקיקה מקל וחומר ובגמ' ס"ב (ע"ב) מובאת התוספתא: ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה (שמות ג) "של נעליך מעל רגליך" רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (אסתר ד) "כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק" והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם, כך רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך […]

יבמות צ"ה (ע"א): אחות אשה דבמזיד לא אסירא מדאורייתא בשוגג לא גזרו בה רבנן ומנלן דלא אסירא דתניא אותה אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה שיכול והלא דין הוא ומה במקום שבא על איסור קל נאסר האוסר מקום שבא על איסור חמור אינו דין שנאסר האוסר א"ר יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו על מה נחלקו בבא על אחות אשתו שבית שמאי אומרים אומרים פוסל ובית הלל אומרים לא פוסל א"ר יוסי […]

יבמות פ"ז (ע"ב): אמרו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור רבי מאיר מחייב אמר ר' מאיר קל וחומר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי. אף כאן מכנה הגמרא בפירוש את המיתה כ"חמורה" ואת הקרבן כ"קל". המיתה הוא דין קשה שאין רשות לעשותו אלא כשיש הוכחה גמורה של עדים. הקרבן הוא "קל" שאין חיובו דין קשה ואינו אלא ממון שמוקדש לגבוה על מנת לכפר ועל כן […]

בכורות נ"ד (ע"א): אשכחן תירוש ויצהר תירוש ודגן דגן ודגן מנין ק"ו ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אין מתעשרין מזה על זה תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים זה בזה אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה? הגמרא ממשיכה את הקל וחומר גם לדעת ר' יאשיה שאמר עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד: ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אפי' על ידי דבר אחר וכו'. הק"ו הוא בבחינת כל זה אכניס בקל וחומר. האר" כתב בהנהגת […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. שבת י"ב ע"א: אמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה ק"ו מציץ מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה (שמות כח) והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה דעתו של אדם כשהיא מנותקת משרשה ומן הקדושה, ומשוטטת בעולם, הרי זה נבחן כמידת הדין שהיא הנהגה המנותקת מן השורש הרוחני. כשאדם […]

יבמות פ"ו (ע"א): רשות לתרום מכלל דנשואה נותנת רשות אין והתניא ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום אתה אומר רשות לתרום או אינו אלא לאכול אמרת תרומה חמורה אוכלת מעשר הקל לא כל שכן. הגמרא בפירוש מכנה תרומה כ"חמורה" ומעשר כ"קל". פשוט הוא כיון שתרומה, יש בה קדושה ואסורה לזרים, ואעפ"כ בת ישראל הנשואה לכהן אוכלת בתרומה, קל וחומר למעשה הקל, המותר לזרים, שאשתו נשואה ללוי תאכל מכחו.

בכורות ל"ג (ע"א): ובית הלל הני מילי תם אבל בעל מום כתיב הטמא והטהור יחדיו יאכלנו ומה טמא שאינו אוכל בקדשים קלים אוכל בבכור זר שאוכל בקדשים קלים אינו דין שיאכל בבכור איכא למיפרך מה לטמא שכן הותר מכללו בעבודת צבור ובית הלל אטו בעבודה קאמר באכילה קאמרינן אכילת זר עדיף ורבי עקיבא מתיר ואפי' עובדי כוכבים מאי טעמא דרבי עקיבא כצבי וכאיל מה צבי ואיל מותר לעובדי כוכבים אף פסולין מותר לעובדי כוכבים ואידך תלתא צבי ואיל כתיבי חד […]

יבמות ע"ב (ע"ב): ומה טבול יום שאסור בנגיעה דתרומה מותר בפרה ערל שמותר בנגיעה אינו דין שמותר בפרה. תרומה היא בברכות "חומר" והפרה "קל" שכן מצינו בטבול יום שאסור בתרומה ומותר בפרה. האיסור הוא החמור שהוא בחי' דין, והמותר הוא הקל שהוא רחמים. ערל שהוא מותר בתרומה, קל וחומר שמותר בפרה.

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות ל"ג ע"א: איבעיא להו המבדיל על הכוס מהו שיבדיל בתפלה אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר מתפלה ומה תפלה דעיקר תקנתא היא אמרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא היא לא כ"ש להבין הקל וחומר יש להקדים הקדמה. הרמב"ם הביא דין הבדלה בתפילה בחונן הדעת רק בהלכות תפילה1 ולא הביא דין זה בהלכות שבת ודין הבדלה על הכוס הביא […]

בכורות כ"ה (ע"א): וכן תולש את השער לראות מום: איבעיא להו לכתחלה או דיעבד. ובשיטה מקובצת (על הדף) מבארים את הבעיה על פי גרסת ס"א (אות ז'): לכתחילה ואתולש קאי או דיעבד ואלא יזיקנו קאי וביאור לדברים: השאלה היא על הביטוי במשנה "וכן תולש את השיער לראות מקום מום" האם "וכן" מתייחס למה שנאמר בתחילה "השוחט את הבכור עושה מקום בקופיץ מיכן ומיכן ותולש את השיער" ובאה הסיפא לומר שהוא הדין גם לראות מום אפשר לתלוש לכתחילה. או ש"וכן תולש […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. חלקה השלישי של מסכת ברכות, החל מפרק שישי, עוסק בברכות. ננסה לעמוד על משמעות הברכות לאור עיון בסוגיית הגמרא. הגמרא מחפשת מקור לכך שיש לברך על המזון. בהקשר לכך אומרת הגמרא (ברכות ל"ה ע"א): …אשכחן לאחריו, לפניו מנין, הא לא קשיא דאתיא בקל וחומר – כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן. ברכה אחרי המזון כתובה בתורה במפורש, וברכה לפני המזון באה מקל וחומר. רש"י לא […]

קידושין (ד' ע"ב) סוגיית הגמרא: ותנא מייתי לה מהכא, דתניא: "כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו'", אין קיחה אלא בכסף, וכן הוא אומר: "נתתי כסף השדה קח ממני". והלא דין הוא: ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה – נקנית בכסף, זו שנקנית בביאה – אינו דין שתקנה בכסף! יבמה תוכיח, שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף. מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר, תאמר בזו שנקנית בשטר. תלמוד לומר "כי יקח איש". הא […]

ירושלמי יומא פ"ב ה"ב: מניין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה קל וחומר אם מזבח החיצון אסור בהנייה הפנימי לא כל שכן אם במזבח החיצון הדשן הולך "אל מקום טהור" ואסור בהנאה ק"ו דישון מזבח הפנימי הולך "אל מקום טהור" ואסור בהנאה. אל מול קדשי הקדשים באים קדשים קלים, ומדקרו להו רבנן קדשים קלים, משמעו שקדשי קדשים, קדשים חמורים הם. מזבח החיצון הוא בבחי' קל ביחס למזבח הפנימי המקודש יותר. ואם במזבח החיצון בדישונו, הקפידה התורה על מקום טהור ואוסרתו בהנאה, […]