קטגוריה: קהלת רבה

קהלת רבה, פרשה א', פסוק ח', "כל הדברים יגעים", ד' מעשה באשה אחת שבאת אצל ר' אליעזר להתגייר. אמרה לו: רבי, קרבני. אמר לה: פרטי את מעשיך. אמרה: בני הקטן מבני הגדול. נזף בה. הלכה אצל ר' יהושע וקבלה. אמרו לו תלמידיו: ר' אליעזר מרחק ואתה מקרב, אמר להם: כיון שנתנה דעתה להתגייר אינה חיה לעולם, דכתיב (משלי ב') 'כל באיה לא ישובון', ואם שבו 'לא ישיגו ארחות חיים'. חנינא בן אחי ר' יהושע אזל להדיה כפר נחום ועבדון ליה […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ח', "כל הדברים יגעים", ג' דבר אחר 'כל הדברים יגעים', דברי מינות מיגעין את האדם. מעשה בר' אליעזר שנתפס לשום מינות, נטלו אותו הגמון והעלו על הבימה לדון אותו. אמר לו, רבי, אדם גדול כמותך יעסוק בדברים בטלים הללו. אמר לו נאמן עלי הדיין. והוא סבר שבשבילו אמר, והוא לא אמר אלא לשום שמים. אמר לו מאחר שהאמנתני עליך אף אני הייתי סבור ואומר אפשר שישיבות הללו טועות הן בדברים בטלים הללו, דימוס פטור אתה. […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ח', "כל הדברים יגעים", ב' דבר אחר 'כל הדברים יגעים', דברי אומנות מיגעין. ר' אליעזר בשם רבי חנינא בריה דר' אבהו הוה אמר הדין עובדא הוה באיתתא שהוליכה את בנה אצל הנחתום בקיסרין, אמרה ליה אליף ית בני אומנות, אמר לה ישב אצלי חמש שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה. ישב אצלו חמש שנים ולמדו חמש מאות מינין בחטה. ואמר לה ישב אצלי חמש שנים אחרות ואני מלמדו אלף מינין בחטה. וכמה מינין אית […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ח', "כל הדברים יגעים", א' 'כל הדברים יגעים לא יוכל וגו", דברי הבטלה מיגעין את האדם. קורא היום, כבוש שמה, סלע כעופרת, מעוט חתיכות, מתפללות בטור מסכן, חתוכין שרויין חתוכין, שור משפט בטור מסכן, תרדין בחרדל. ר' יונתן נשר שעריה, אזל להדיה מוגדלה דצבעיה מיתאסייא, הוה תמן חד ספר אמר בשביל שערך באתה לכאן לרפאתו, אמר ליה שיטפו מאלל והא סבית שיש בה סעל לרפאתו, ואני הועתקתי לכאן להחיש מחיה. קם ורבע ליה על רגליו, […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ו' דבר אחר 'כל הנחלים הולכים אל הים' כל הגרים אינן נכנסין אלא בישראל, 'והים איננו מלא' וישראל ממניינן אינן חסרין לעולם, שנאמר (במדבר כ"ג) 'מי מנה עפר יעקב'. שמא תאמר שכל מי שאיננו מתגייר בעולם הזה מתגייר בעולם הבא, תלמוד לומר (ישעיה נ"ד) 'הן גור יגור', מכאן ואילך 'אפס מאותי', הפסק מאתי, מאן גבי מי גר אתך בעולם הזה עליך יפול לעולם הבא. אמר ר' יוחנן ולא עוד אלא במקום שהוא […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ה' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל דבר אחר 'כל הנחלים', כל התורה שאדם לומד אינה אלא בלב, 'והים איננו מלא', והלב איננו מלא, לא הנפש שבעה לעולם, שנאמר 'וגם הנפש לא תמלא'. תאמר שמשעה שאדם מוציא את תלמודו לאחר שוב אינה חוזרת עליו, תלמוד לומר 'שם הם שבים ללכת' דכתיב (דברים ו') 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ד' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. דבר אחר 'כל הנחלים הולכים אל הים' כל חכמתו של אדם אינה אלא בלב 'והים איננו מלא' והלב אינו מתמלא לעולם תאמר שמשעה שאדם מוציא חכמתו מלבו שוב אינה חוזרת עליו לעולם תלמוד לומר 'שם הם שבים ללכת'. פירוש המדרש דבר אחר, דרשה נוספת לפסוק: "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ג' דבר אחר 'כל הנחלים הולכים אל הים', זה אוקיינוס, 'והים איננו מלא', זה אוקיינוס שאינו מתמלא לעולם. מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו פורשין בים הגדול, נכנסה הספינה למקום שהמים לא היו מהלכין, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, מכיון דאתון לרומי אמר לון אדריאנוס מי אוקיינוס מה הן, אמרין ליה מים בולעים הן למים, ואמר לון אפשר כל הנחלים שם […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ב' כיצד הארץ שותה, ר' יהודה ור' סימון ורבנן, ר' יהודה אומר כהדין נילוס דמשקה וחוזר ומשקה. ר' סימון אמר כמין תיבה, כהדין קבריאל דמרבי וקבר. ורבנן אמרי כמין תווהא (נהר הוא בבבל ושמו תווהא), ולמה הוא קורא אותו תווהא שהוא חוזר ומשקה אחת לארבעים שנה. ממנו היתה הארץ שותה מתחילה, שנאמר (בראשית ב') 'ואד יעלה מן הארץ', וחזר בו הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה. ר' שמואל בר נחמן בשם […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ו', "הולך אל דרום", א' 'הולך אל דרום וסובב אל צפון', 'הולך אל דרום', ביום, 'וסובב אל צפון' בלילה, 'סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח', אלו פני מזרח ומערב, 'ועל סביבותיו שב הרוח', אמר ר' יהושע בן חנניה הרוח הזה בשעה שהוא יוצא בעולם הקב"ה מחשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו תן דעתך שלא תזיק לבריותי, ומה טעם (ישעיה נ"ז) 'כי רוח מלפני יעטוף', משלהי ליה, היך כמה דאת אמר (יונה ב') 'בהתעטף […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ה', "וזרח השמש", ב' תני בשם ר' נתן גלגל חמה יש לו נרתק, הדא הוא דכתיב (תהלים י"ט) 'לשמש שם אהל בהם', ובריכה של מים לפניו, ובשעה שהוא רוצה לצאת הוא משולהבת, והקב"ה מתיש כחו במים כדי שלא ישרוף את העולם, אבל לעתיד לבא הקב"ה מערטלו ומהשתקו ומנרתקו ומלהט אותו ברשעים, שנאמר (מלאכי ג') 'כי הנה היום בא בוער כתנור וגו". ר' ינאי ור' ישמעאל תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא, אלא שמש היא יוצאה […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ה', "וזרח השמש", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה ועל הכלל ניתן להידרש. 'וזרח השמש' ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא מה הוא כן, עד שלא ישקע שמשו של צדיק זה הוא מזריח שמשו של צדיק אחר, יום שמת ר' עקיבא נולד רבי וקראו עליו פסוק זה 'וזרח […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ד', "והארץ לעולם עומדת", א' 'והארץ לעולם עומדת', אמר ר' יהושע בן קרחה לא היה צריך קרא למימר אלא "והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם הוא עומד", וכי מי נברא בשביל מי, ארץ נברא בשביל דור או דור נברא בשביל הארץ, לא ארץ בשביל דור, אלא דור על ידי שאינו עומד בתפקידיו של הקב"ה לפיכך הוא בולה, והארץ על ידי שהיא עומדת בתפקידיו של הקב"ה לפיכך אינה בולה. אמר ר' שמעון בר יוחי כתיב (ישעיה […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ד', "דור הולך ודור בא", ד' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש ר' אבא בר כהנא ואמרי לה בשם ר' אדא בר חוניא יהיה בעיניך דור שבא כדור שהלך, שלא תאמר אילו היה ר' עקיבא קיים הייתי קורא לפניו, אילו היו ר' זירא ור' יוחנן קיימין הייתי שונה לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך. […]

קהלת רבה פרשה א' פס' ד', "דור הולך ודור בא", ב'-ג' ר' לוי ור' יעקב גבולאי בשם ר' חנינא כדור הולך כן דור בא. הולך חיגר בא חיגר, הולך סומא בא סומא, שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה, דכתיב (דברים ל"ב) 'אני אמית ואחיה', מי שאומר את החמורה הוא אומר את הקלה, 'אני אמית ואחיה' הרי חמורה, וכל שכן 'מחצתי ואני ארפא' שהיא קלה ממנה, אלא שאני מעמיד אותם במומיהון שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה, אני אמית […]

קהלת רבה פרשה א' פס' ד', "דור הולך ודור בא", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. 'דור הולך ודור בא', ר' יודן בשם ר' לוי אומר אין לך בכל יום ויום שאין נולדין בו ששים רבוא ומתים בו ששים רבוא, ומה טעם 'דור הולך ודור בא… וזרח השמש ובא השמש'. ר' ברכיה ור' יעקב בר אבונא ור' חייא בר אבא בשם ר' לוי בר סיסי משזרח השמש […]

קהלת רבה פרשה א' פס' ג', "מה יתרון לאדם" א' 3 אמר ר' אלעזר כתיב (ירמיה ה') 'ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' וגו", הא חייבין מן כדון לית אתון צריכין לי, תלמוד לומר (שם) 'שבעות חקות קציר ישמר לנו', 'ישמר לנו' – משרב, 'ישמר לנו' – מהטללים רעים, והוא שדוד אומר (תהלים ס"ח) 'גשם נדבות תניף אלהים', אם גשם היא צריכה נדבה, ואם טללים היא צריכה 'תניף אלהים'. תני ר' חייא כתיב (ויקרא כ"ג) 'שבע שבתות תמימות תהיינה' […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ג', "מה יתרון לאדם", א' 2 ר' לוי ורבנן, ר' לוי אמר מה הנאה יש לבריות אשר מסגלות במצות ובמעשים טובים דיין שאני מזריח עליהם אורה. ורבנין אמרי מה הנאה יש אל הצדיקים שמסגלין במצות ובמעשים טובים דיין שאני עתיד לחדש פניהם כגלגל חמה, דכתיב (שופטים ה') 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. אמר ר' ינאי בנוהג שבעולם אדם לוקח ליטרה של בשר כמה צער וכמה יגיעה רואה עד שיבשלנה, ואני משיב לך רוחות ומעלה עננים ומוריד […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ג' "מה יתרון לאדם" א' 1 'מה יתרון לאדם' אמר ר' בנימין בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו דברים מטין לצד מינות, אמרו הרי כל חכמתו של שלמה שבא לומר 'מה יתרון לאדם בכל עמלו', יכול אף בעמלה של תורה, חזרו ואמרו לא אמר 'בכל עמל' אלא 'בעמלו' בעמלו אינו עמל אבל עמל הוא בעמלה של תורה. אמר ר' שמואל בר' יצחק בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת על ידי שמצאו בו דברים שמטין […]

פרשה א' פסוק ב', "הבל הבלים", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר. המדרש 'הבל הבלים' ר' הונא בשם ר' אחא אמר דוד אמר דבר אחד ולא פירשו ופירשו שלמה בנו, שלמה אמר דבר אחד ולא פירשו ופירשו דוד אביו. דוד אמר (תהלים קמ"ד) 'אדם להבל דמה', לאיזה הבל, אם להבל של תנור יש בו ממש, אם להבל של כירה יש בו […]