מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – פסקה יב חלק ב'- החירוף והגידוף של האדם

המדרש: א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן, אלא ואוכל, אכלתי ואוכל, אר"ש בן לקיש אדה"ר =אדם הראשון= לא נטרד מגן עדן עד שחירף וגידף, הה"ד (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים, [ג, יג] ותאמר האשה הנחש השיאני ואוכל, גירני, חייבני, והטעני, גירני, היך מה דאת אמר (תהלים פט) לא ישיא אויב בו, חייבני, היך מה דאת אמר (דברים כד) כי תשה ברעך, הטעני. כמה דאת אמר (ד"ה =דברי הימים= לב) אל ישיא אתכם חזקיהו.

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – פסקה יב חלק א'- עצמיותו של אדם

המדרש: ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו' הה"ד (איוב ט) אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי, אמר איני כאותו שאמר האשה אשר נתתה עמדי וגו', הוא שמע לדברי אשתו, אבל אני לא שמעתי לדברי אשתי, א"ר אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה על כן אמר לה (שם /איוב/ ב) כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים, אקבל אין כתיב כאן אלא נקבל, נאים בטובה, ולא נאים בפורענות, אתמהא, (שם /איוב ב'/) בכל זאת […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – פסקה יא – ארבעה שתהה הקב"ה על קנקנם

המדרש: [ג, יב] ויאמר האדם וגו', ד' הן שהקיש הקדוש ברוך הוא על קנקנן, ומצאן קנקנין של מימי רגלים, ואלו הן, אדם, וקין, ובלעם, וחזקיהו, אדם שנאמר ויאמר האדם האשה, קין (שם /בראשית/ ד) ויאמר ה' לקין אי הבל וגו' ויאמר לא ידעתי, בלעם הרשע שנאמר (במדבר כב) מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים וגו', חזקיהו (ישעיה לט) מה אמרו האנשים האלה וגו', אבל יחזקאל מצאו בקי מכולם, שנאמר (יחזקאל לז) בן אדם התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – פסקה י

המדרש: [ג, יא] ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ, א"ר לוי לשואלת חומץ שנכנסה אצל אשתו של חבר, אמרה לה מה בעלה עושה עמך, אמרה לה כל טוב הוא עושה עמי, חוץ מחבית זו שהיא מלאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה, אמרה לה כל קוזמיקון שלו שם הוא, ומבקש לישא אשה אחרת וליתן אותה לה, מה עשתה הושיטה ידה לתוכה, התחילו מנשכות אותה כיון שבא בעלה שמע קולה מצווחה, אמר לה שמא באותה חבית נגעת, כך אמר […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ח חלק ב

המדרש: לרוח היום רב אמר לרוח מזרחית דנו לרוח שהיא עולה עם היום, זבדי בן לוי אמר לרוח מערבית דנו לרוח שהיא שוקעת עם היום, על דעתיה דרב הקשה עליו כל שהיום עולה הוא מרתיח, ועל דעתיה דזבדי בן לוי ריתה עליו כל שהיום שוקע הוא צונן, ויתחבא האדם ואשתו א"ר איבו גרעה קומתו ונעשה של ק' אמה, בתוך עץ הגן, א"ר לוי רמז לתולדותיו שיהיו ניתנין בארונות של עץ.

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ח חלק א'- קולם של אילנות ומלאכים

המדרש: וישמעו, אל תקרי וישמעו אלא וישמיעו שמעו קולן של אילנות, שהיו אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דברייה, ד"א שמעו קולן של מלאכים אומרים ה' אלהים הולך לאותן שבגן, ר' לוי ור' יצחק, ר' לוי אמר מת אותו שבגן, רבי יצחק אמר מת הלך /מתהלך/ לו, אתמהא, א"ל הקדוש ברוך הוא לרוח היום לריוח היום הריני מחיה לו את היום כך אמרתי לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, אין אתם יודעים אם יום משלי, אם יום א' משלכם, אלא […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ז חלק ב – עומק משמעות השכינה בארץ

המדרש: א"ר אבא בר כהנא מהלך אין כתיב כאן, אלא מתהלך מקפץ ועולה, עיקר שכינה בתחתונים היתה, כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע השני, דור אנוש לג', דור המבול לד', דור הפלגה לה', סדומיים לו', ומצרים בימי אברהם לז', וכנגדן עמדו ז' צדיקים, ואלו הן, אברהם יצחק ויעקב, לוי קהת עמרם משה, עמד אברהם והורידה לו', עמד יצחק והורידה מן ו' לה', עמד יעקב והורידה מן הה' לד', עמד לוי והורידה מן הד' לג', […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ז חלק א וישמעו את קול ה א-לוקים מדבר מתהלך

המדרש: [ג, ח] וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום, א"ר חלפון שמענו שיש הילוך לקול, שנאמר וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן, והילוך לאש, שנאמר (שמות ט) ותהלך אש ארצה, א"ר אבא בר כהנא מהלך אין כתיב כאן, אלא מתהלך מקפץ ועולה, עיקר שכינה בתחתונים היתה, כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע השני, דור אנוש לג', דור המבול לד', דור הפלגה לה', סדומיים לו', ומצרים בימי אברהם לז', וכנגדן עמדו […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ו

המדרש: [ג, ז] ותפקחנה עיני שניהם, וכי סומים היו, רבי יודן בשם ר"י בן זכאי ורבי ברכיה בשם ר"ע אמר משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג, והיה לפניו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין, ותפשם במקלו ושיברן, עמד ותפשו, א"ל ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום, אלא בא ואראה לך כמה טובות איבדת, כך הראה להן כמה דורות איבדו, וידעו כי ערומים הם, אפי' מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה, ויתפרו עלה תאנה, אר"ש בן יוחאי עלה שהביאו תואנה […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ה – חלק ב '- התחדשותו של עוף החול

המדרש: גם, רבוי, האכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות, הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול, הה"ד (איוב כט) וכחול ארבה ימים, דבי רבי ינאי אמרי אלף שנה הוא חי, ובסוף אלף שנה אש יוצאה מקנו ושורפתו, ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים וחי, ר' יודן בר"ש אומר אלף שנים חי ולבסוף אלף שנים גופו כלה וכנפיו מתמרטין ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים.

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ה

המדרש: ר' יוסי בר זמרא אמר ג' דברים נאמרו באותו אילן, טוב למאכל, יפה לעינים, ומוסיף חכמה, ושלשתן נאמרו בפסוק אחד, ותרא האשה כי טוב, מכאן שהוא טוב, וכי תאוה הוא לעינים, מכאן שהוא יפה לעינים, ונחמד העץ להשכיל, מכאן שמוסיף חכמה, היך מה דאת אמר (תהלים פט) משכיל לאיתן האזרחי, ותקח מפריו ותאכל, א"ר איבי סחטה ענבים ונתנה לו, ר' שמלאי אמר בישוב הדעת באת עליו, אמרה ליה מה אתה סבור שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך (קהלת א) […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ד

המדרש: אמר רבי תנחומא השאלה הזו שאלוני באנטוכיא, אמרתי להם כי יודעים אלהי אין כתיב אלא כי יודע אלהים, כי ביום אכלכם, ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר התחיל אומר דלטוריא על בוראו אמר מאילן הזה אכל וברא העולם, והוא אומר לכם לא תאכלו ממנו, שלא תבראו עולמות אחרים, דכל אינש ואינש סני בר אומנתיה, ר' יהודה בר סימון אמר כל שנברא אחר חבירו שליט בחבירו, שמים בראשון, ורקיע בשני, אינו סובלן, אתמהא, רקיע בשני, ודשאים בשלישי, אינן מספקין […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ג

המדרש: [ג, ב] ותאמר האשה אל הנחש, והיכן היה אדם באותה שעה, אבא בר קורייה אמר נתעסק בדרך הארץ וישן לו, רבנן אמרי נטלו הקדוש ברוך הוא והחזירו בכל העולם כולו, א"ל כאן בית נטע, כאן בית זרע, הדא הוא דכתיב (ירמיה ב) בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, לא ישב אדם הראשון שם, [ג, ג – ו] ומפרי העץ אשר בתוך הגן וגו' ולא תגעו בו הה"ד (משלי ל) אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן ב

המדרש: ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים, אמר רבי חנינא בן סנסן ארבעה הן שפתחו באף ונאבדו באף, ואלו הן נחש, ושר האופים, ועדת קורח, והמן, נחש (בראשית ג) ויאמר אל האשה אף, שר האופים (שם /בראשית/ מ) אף אני בחלומי, עדת קרח (במדבר טז) אף לא אל ארץ, המן (אסתר ה) אף לא הביאה אסתר.

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יט – סימן א

המדרש: [ג, א] והנחש היה ערום, כתיב (קהלת א) כי ברב מכאוב, ע"י שאדם מרבה עליו חכמה הוא מרבה עליו כעס, וע"י שהוא מוסיף דעת הוא מוסיף עליו מכאוב, אמר שלמה ע"י שהרביתי עלי חכמה הרביתי עלי כעס, ועל ידי שהוספתי עלי דעת הוספתי עלי מכאוב, שמעת מימיך אומר חמור זה יוצא צינה עליו, כמה חככים באה עליו, והיכן הן יסורין מצויין, על בני אדם, רב אמר אין תלמיד חכם צריך התראה, אמר ר' יוחנן ככלי פשתן הדקים הבאים מבית […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יח – סימן ו חלק ב – לבושים

המדרש: והנחש היה ערום לא היה צריך קרא לומר, אלא ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו וגו', אמר ר' יהושע בן קרחה להודיעך מאי זו חטייה קפץ עליהם אותו הרשע, מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ ונתאוה לה, אמר רבי יעקב דכפר חנין שלא להפסיק בפרשתו של נחש.

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יח – סימן ו

המדרש: [ב, כה] ויהיו שניהם ערומים, אמר רבי אליעזר שלשה הן שלא המתינו בשלותן שש שעות, ואלו הן אדם, וישראל, וסיסרא, אדם שנאמר ולא יתבששו, לא באו שש שעות והוא בשלותו, וישראל, שנאמר (שמות לב) וירא העם כי בשש משה, כי באו שש שעות ולא בא משה, סיסרא שנאמר (שופטים ה) מדוע בשש רכבו לבא, בכל יום היה למוד לבא בשלש שעות בארבע שעות, ועכשיו באו שש שעות ולא בא, הוי ולא יתבוששו, [ג, א] והנחש היה ערום לא היה […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יח – סימן ה – ישראל מול העמים

המדרש: [ב, כד] על כן יעזב איש, תניא גר שנתגייר והיה נשוי לאחותו בין מן האב בין מן האם יוציא, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים מן האם יוציא מן האב יקיים שאין אב לעובד כוכבים, אתיבון ליה והא כתיב (בראשית כ) וגם אמנה אחותי בת אבי היא וגו' אמר להן בשיטתן השיבן, אתיב להון רבי מאיר (שם /בראשית/ ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, אמר רבי יוחנן ופשטו ליה ע"כ יעזב איש את אביו ואת אמו הסמוך […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יח – סימן ד חלק ב – בחירת אישה ולשון הקודש

המדרש: עצם מעצמי ובשר מבשרי, אמר רבי תנחומא נשא אדם אשה מקרובותיו, עליו הוא אומר עצם מעצמי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש, רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי כשם שניתנה תורה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש, שמעת מימיך אומר גיני גיניא אנתרופי אנתרופא, גברא גברתא, אלא איש ואשה למה שהלשון הזה נופל על הלשון הזה.

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יח – סימן ד

המדרש: [ב, כג] ויאמר האדם זאת הפעם, רבי יהודה בר רבי אמר בתחלה בראה לו וראה אותה מליאה רירין ודם והפליגה ממנו, וחזר ובראה לו פעם שנייה, הה"ד זאת הפעם זאת היא של אותו הפעם, זאת היא שעתידה להקיש עלי כזוג, היך מה דאת אמר (שמות כח) פעמון זהב ורמון, זו היא שהיתה מפעמתני כל הלילה כולה, בעון קומי ר"ש בן לקיש מפני מה אין כל החלומות מיגעין את האדם, וזו מיגעת את האדם, אמר להם שמתחלת ברייתה אינה אלא […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן