מדרש >> קהלת רבה

פרשה ב – פסקה ח

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ה', "עשיתי לי גנות ופרדסים", א' "עשיתי לי גנות ופרדסים", כמשמעו, "ונטעתי בהן עץ כל פרי", אפילו פלפלין. אמר ר' אבא בר כהנא: ברוחות היה שלמה משתמש, ושולח להנדיקי ומביאין לו משם מים ומשקין כאן ועושה פירות. אמר לו ר' ינאי בריה דר' שמעון: אם אתה אומר כן נמצאת מיגעו, אלא עמד שלמה בחכמתו על משתיתה של ארץ וראה איזה משתיתה מופנה לשם, ונטע בה על משתיתה של ארץ, וכך היתה עושה פירות. פירוש המדרש"עָשִׂיתִי […]

מדרש >> קהלת רבה

פרשה ב – פסקה ז

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ד', "הגדלתי מעשי", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. "הגדלתי מעשי", אמר שלמה "הגדלתי מעשי" ממעשה אבותי. "הגדלתי מעשי", הדא הוא דכתיב "ויעש המלך כסא שן גדול וגו'". "בניתי לי בתים", הדא הוא דכתיב "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים". "נטעתי לי כרמים", שנאמר: "כרם היה לשלמה בבעל המון". פירוש המדרש "הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים […]

מדרש >> קהלת רבה

פרשה ב – פסקה ו

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ג', "תרתי בלבי", א' "תרתי בלבי למשוך ביין", אמר שלמה: "תרתי בלבי למשוך ביין", למשוך ביינה של תורה "את בשרי". "ולבי נוהג בחכמה", בחכמתה של תורה. "ולאחוז בסכלות", רבי יודן בעא קמיה דרבי אחא מהו דין דכתיב "ולאחוז בסכלות", אמר ליה לאחוז בסכלנותא. פירוש המדרש"תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם", אמר שלמה: "תרתי בלבי למשוך […]

מדרש >> קהלת רבה

פרשה ב – פסקאות ד-ה

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", ג' – ד' ג דבר אחר "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק, דאמר ר' אחא אמר שמואל שלשה הן הדברים ששיחקה עליהם מדת הדין ולבסוף הוללתם ועירבבתם. כתיב "ולא ירבה לו נשים", וכתיב "ויהי לשלמה שבע מאות שרות ושלש מאות פלגשים". כתיב "לא ירבה לו סוסים", וכתיב "ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים". כתיב "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד", וכתיב "ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים". לא היו […]

מדרש >> קהלת רבה

פרשה ב – פסקאות ב2-ג

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", א' 2 – ב' א דבר אחר, "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, הדא הוא דכתיב: "בתיהם שלום מפחד וגו' זרעם נכון לפניהם וגו' שורו עבר ולא יגעיל וגו' ישלחו כצאן עויליהם ישאו כתף וכנור וגו' יכלו בטוב ימיהם וגו'". מה כתיב תמן, "ויאמרו לאל סור ממנו", וכיון שאמרו "מה שדי כי נעבדנו", אמר להם הקב"ה "ולשמחה מה זו עושה", חייכם שאמחה אתכם מן העולם, […]

מדרש >> קהלת רבה

פרשה ב – פסקה ב1

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", א' 1 "לשחוק אמרתי מהולל", אמר רבי אבא בר כהנא מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיארטיאות שלהם, "ולשמחה מה זו עושה", מה טיבו של תלמיד חכם להכנס שם. פירוש המדרש"לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". "לשחוק אמרתי מהולל", אמר רבי אבא בר כהנא: מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיארטיאות שלהם. דרש "מהולל" לשון דבר מהול ומעורבב, וזהו השחוק של אומות העולם. בביאור […]

מדרש >> קהלת רבה

פרשה ב – פסקה א

קהלת רבה פרשה ב' פסוק א', "אמרתי אני בלבי", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. "אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה". ר' פנחס ור' חזקיה בשם ר' סימון בר זבדי, ר' פנחס אמר אנסכה ואנסכה אנסה בדברי תורה ואנסה בדברי מינות, אנוסה מדברי מינות לדברי תורה. "וראה בטוב", בטובתה של תורה. "והנה גם הוא הבל", לא היה צריך קרייה למימר אלא 'והנה גם הוא שמחה', […]

מדרש >> קהלת רבה

פרשה א – פסקה לז

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ח, "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס", א' 'כי ברב חכמה רוב כעס', כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס, וכל זמן שהוא מרבה בדעת מרבה ביסורין. אמר שלמה: על ידי שהרביתי בחכמה הרביתי בכעס, ועל ידי שהרביתי בדעת הרביתי ביסורין. רב אמר: תלמיד חכם אין צריך התראה. אמר ר' שמואל בר נחמן: ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן, אם נתפחמו אחד מהן בכמה דמין הוא עשוי, כלי פשתן הגסין הבאין מארבל, אם פחמו אחד מהן […]

מדרש >> קהלת רבה

פרשה א – פסקה לו4

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דברתי אני עם לבי", א' 4 שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. הלב מרחש, שנאמר 'רחש לבי דבר טוב'. הלב מחשב, שנאמר: 'רבות מחשבות בלב איש'. הלב מתאוה, שנאמר: 'תאות לבו נתתה לו'. הלב סוטה, שנאמר: 'אל ישט אל דרכיה לבך'. הלב זונה, שנאמר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם וגו". הלב נסעד, שנאמר: 'וסעדו לבכם'. הלב נגנב, שנאמר: 'ויגנוב יעקב את […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן