קטגוריה: מוסר

אין דבר העומד בפני הרצון ג' באלול הוא יום ההילולא של מרן הרב קוק זצ"ל, שהוא מורה הדור בהתבוננות המתאימה לתקופה. היחס והקישור לארץ ישראל, למדינת ישראל, לתורת ארץ ישראל ועוד ערכים רבים – מקבלים משמעות מיוחדת בדברי הרב זצ"ל.התרגום לפסוק "ושאבתם מים בששון ממעייני ישועה"1, הוא: ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדיקיא.תרגום: ותקבלו לימוד חדש בשמחה מבחירי הצדיקים. כאשר יש צורך בהופעה של לימוד חדש בעולם, עם הולדתו של דור חדש והיווצרות מציאות חדשה – יש לפנות לבחירי הצדיקים, […]

רחמנות על ארץ ישראל במדרש1 מופיעה התייחסות לארץ ישראל, שיש להקשיב לה ולעמוד על משמעותה: …לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות שכך כתיב (שם קמ"א) 'תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב', ומשה רבינו אף על פי שעשה כל מעשים טובים כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר 'אעברה נא ואראה" (דברים ד') ואמר לו הקב"ה 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה, לכך נאמר 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', […]

להודיע את ארץ ישראל אגרת צ"ו היא אחת האיגרות בהן מרחיב הרב קוק זצ"ל בעניינה של תורת ארץ ישראל. בתוך הדברים שם, מתייחס הרב לחטא המרגלים ולדרך תיקונו1, ודבר זה חשוב תמיד, ובמיוחד לתקופה זו.כותב הרב: אנחנו יכולים להמשיך טל אורות של אויר ארץ חמדה באופן כל כך נוזל ושופע, באופן כל כך מעדן ומקדש כל רוח ונפש וכל קרב וכליות, עד שילך עמנו אור הבבלי להתאחד עם התלמוד הירושלמי ויחדיו יאירו באור שבעתים. ואל זה אנחנו צריכים לשאוף. לא […]

אל תשוה! לרגל מלאת מאה שנים לעלייתו של הרב קוק זצ"ל ארצה (כ"ח אייר ה'תשס"ד), יצא לאור1 "פנקס י"ג", הנקרא "ראשון דיפו" – הפנקס הראשון שבו כתב הרב את מחשבותיו ורעיונותיו בארץ ישראל.נעיין בפסקה מ"ט בקובץ זה.הפסקה עוסקת בדברי הגמרא2: מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה, אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט, שנינו אחד המרבה ואחד […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

"גדול" זה לא "חשוב" הגמרא במסכת בבא בתרא1 אומרת: ומנלן דהוה גבוה טפי? (מנין שהיה בית המקדש השני גבוה מבית ראשון?) דכתיב: (חגי ב') 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון'. רב ושמואל, ואמרי לה ר' יוחנן ור' אלעזר, חד אמר: בבנין, וחד אמר: בשנים, ואיתא להא ואיתא להא. רש"י: בבנין – שהיה גובהו מאה אמות כדתנן במסכת מדות. בשנים – בית ראשון עמד ארבע מאות ועשר ובית שני ארבע מאות ועשרים. נחלקו רב ושמואל, למה התכוון הנביא שאמר […]

מי הם שומרי העיר? יש לחזור ולהזכיר את מהות הקשר הרוחני בין ישראל לארצו.עיקר הברית והקשר שבין הקב"ה ועם ישראל הוא על הארץ. החל באברהם, שבברית בין הבתרים ובברית המילה הובטחה לו הארץ כחלק מן הברית, עד יציאת מצרים שבה הובטחו ישראל שיקבלו את הארץ, וכן לכל אורך ההיסטוריה, מהווה ארץ ישראל את המקום בו מתקיימת הברית שבין ישראל לאביהם שבשמים.פרק ק"ה בתהילים מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל, מאברהם אבינו ועד יציאת מצרים, וכך נאמר שם1: זכר לעולם בריתו […]

רק מי שיודע לכאוב – ידע גם לשמוח1 חז"ל אומרים2: …וחכמים אומרים כל העושה מלאכה בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה שנאמר (ישעיה ס"ו): 'שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה'. מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה. בצורה פשוטה כוונת המאמר היא, שהמקיים דיני אבלות על ירושלים, הקב"ה מזכה אותו לראות בגאולתה. אולם, נראה שגנוז בדברים אלה עומק נוסף.מי שכאבה של […]

עולמו של שיכור ההוא תלמידא דהוה חסיד והוה ליה אבא ושתי חמרא טובא, ובכל עידן דהוה נפיל בשוקא אתו עולמיא ומכין יתיה באבנים ובצרורין, וצווחין וקורין בתרוי חזו שיכרא (=תלמיד אחד היה חסיד, והיה לו אבא שהיה שותה הרבה יין, ובכל פעם שהיה נופל בשוק, היו באים נערים ומכים אותו באבנים ובצרורות, וצועקים וקוראים אחריו: "ראו שיכור"), וכשראה בנו החסיד הוא מכלים ושואל את נפשו למות, ובכל יום אומר לו אבא אני אשגר ויביאו לך לביתך מכל היין שמוכרין במדינה […]

"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"1 הרמב"ם ב"שמונה פרקים" כותב2: ודע שזאת המדרגה היא מדרגה עליונה מאד וחמודה, לא ישיגוה אלא מעט מזער ואחר הרגל גדול, וכשתזדמן מציאות האדם שזה ענינו, אני אומר שהוא למטה מן הנביאים, רצוני לומר, שישמש כחות נפשו כולם וישים תכליתם ידיעת השם יתברך לבד, ולא יעשה מעשה קטן או גדול, ולא ידבר דבר אלא שהפועל ההוא או הדבר ההוא מביא למעלה או למה שמביא אל מעלה, והוא יחשוב ויסתכל בכל פועל ותנועה, ויראה אם יביא אל […]

מה טבו אהליך יעקב המשנה אומרת1: לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. הגמרא מביאה מקור מן התורה לדין זה2: מנהני מילי? אמר ר' יוחנן, דאמר קרא (במדבר כ"ד): "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו", מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה. בלעם, שראה שאין אהליהם של ישראל מכוונין זה כנגד זה ובירך אותם, הוא המקור לכך שאין לו לאדם לפתוח פתח כנגד פתחו של […]

אורו של עולם במהלך השנה נעסוק מידי פעם באגדות חז"ל המופיעות במסכת בבא בתרא, הנלמדת בישיבה.בתחילת המסכת1 מופיע סיפורו של הורדוס שהרג את חכמי ישראל, מלבד בבא בן בוטא שאת עיניו סימא. לאחר מכן נפגש עמו, והשיחה הובילה את הורדוס לחרטה על הריגת החכמים, ולכן הוא מבקש מבבא בן בוטא תקנה: אמר ליה הוא (=הורדוס) כבה אורו של עולם, דכתיב "כי נר מצוה ותורה אור", ילך ויעסוק באורו של עולם (=יבנה את בית המקדש), דכתיב "ונהרו אליו כל הגוים". איכא […]

… והרבה נחת מהילדים בספר משלי ישנם ארבעה פסוקים הבנויים במבנה שיש מקום לעיין בו1: יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך.באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו.בדברים לא יִוָסֶר עבד כי יבין ואין מענה.חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו. ישנן כאן שתי יחידות שבכל אחת שני פסוקים, שבהם ישנו ביטוי החוזר על עצמו – מוסר וחזון. נראה שהכתוב מעמיד כאן שתי צורות חינוך זו מול זו – הבן מול העבד. אדם רוצה שבנו יתן מעדנים לנפשו – יעריך את […]

אידיאלים ומעשים הגמרא במסכת ברכות1 דנה בסדר הקדימויות בברכת "המוציא": איתמר הביאו לפניהם פתיתין ושלמין, אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין, ורבי יוחנן אמר שלמה מצוה מן המובחר. אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלמה של שעורין… אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי שניהן, ומנו מר בריה דרבינא, דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע. תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק מניח […]

"אין הדבר תלוי אלא בי" התאריך שאנו נמצאים בו היום1 מופיע בתורה, ויש מקום להתבונן בעניינו של יום זה, ומתוך כך בכמה עניינים כלליים יותר.בפרשת בהעלותך נאמר2: ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת. פסוק זה מתאר את תחילת המסע לארץ ישראל, ומאוד מודגש בו "השני". בכמה עניינים מצאנו כי ישנו סדר של ראשון, שני ושלישי. ננסה להתבונן בעניין זה דרך מבט על שלושת החודשים הראשונים של השנה – ניסן – "החודש הראשון", אייר – […]

תגיד יפה תודה! ימים אלה, שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים הם ימי הודיה שנתקנו בדורנו. להודיה זו עלינו להוסיף תודה "על נסיך שבכל יום עמנו" – על הנצחון על עיראק שהסיר מעל מדינת ישראל איום צבאי.בכלל, עלינו להתרגל להודות לה' על כל מה שקורה אתנו, על השפע הגדול שהוא משפיע עלינו בכל יום. עם כל הבעיות הכלכליות שאנו נתונים בהם, הרי שהשוואה קטנה לימים אחרים ומקומות אחרים, כמו תקופת סטאלין ברוסיה, או תקופות חשוכות אחרות, השוואה כזו ממלאת את […]

מי מפחד משינוי? הרהורים על תוצאות הבחירות הבחירות, וכל מה שכרוך בהן, מעוררות שאלה גדולה: מהו היחס בין המנהיגות לבין הדור? הגמרא בערכין1 כותבת: 'זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה' – פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן, חד אמר: דור לפי פרנס, וחד אמר: פרנס לפי דורו. למאי הלכתא? אילימא למעליותא, דמר סבר: אי מעלי דרא מעלי פרנס, ומר סבר: אי מעלי פרנס מעלי דרא, הא איכא צדקיה דהוה מעלי ודריה לא הוה מעלי! והא יהויקים דלא הוה מעלי […]

על תפילה בציבור הגמרא במסכות ברכות מספרת1: אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי, אמר ליה לא יכילנא, אמר ליה לכנפי למר עשרה וליצלי, אמר ליה טריחא לי מלתא, ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר, אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בר יוחי מאי דכתיב 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון' אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.תרגום: שאל רבי יצחק את […]

"כל העולם במה" עם ישראל נמצא בימים אלה בתקופה קשה: רוחות מלחמה מנשבות, מערכת בחירות סוערת.ניתן למצוא קורטוב של נחמה בידיעה שאפילו בדברים קשים ובזמנים קשים הקב"ה שוחק1: לכך אמר הקב"ה לישראל: בני, אני הוא שישבתי תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, ומיום שנברא העולם עד אותה השעה עד שדרשתי וחקרתי וצרפתי ובחנתי את כל דברי התורה כולה, ומיום שבראתי את העולם וישבתי על כסא הכבוד שלי שליש היום אני קורא ושונה, ושליש היום אני דן את הדין לכל העולם, ושליש […]

מחלוקת לשם שמים הרב קוק זצ"ל, כותב בפסקא הנקראת "ערך הנגודים"1: כל הניגודים הנמצאים בהדעות, וכל אותה האפסיות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, הניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם, למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ריחוקים מקומיים של שתילים, שהם משמשים לטובת רעננותם ושביעת יניקתם, כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו, ותהיה הסגולה מיוחדת של כל אחד מחוטבה בכל פרטיה מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק, […]