קטגוריה: מאגר תורני

לחיות עם פרשת שבוע – בלק אחד הנושאים השוזר את פרשתנו ובולט בה, הוא המבט הכפול – ראיה נקודתית של המציאות הנוכחית וההתמודדות עמה מחד גיסא, לצד ההשקפה אל אופק העתיד הרחוק מאידך גיסא. יסוד זה כבר טמון – על הצד השלילי שבו – בדברי בלעם לבלק (במדבר כד, יד): וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וכפי שתרגם שם אונקלוס: כען האנא אזיל לעמי, איתא אמלכנך מא דתעביד, ואחוי לך מא דיעביד עמא […]

המדרש: רבי אבהו ורבי יהודה בר סימון. רבי אבהו אמר: משל למלך שקנה לו שני עבדים, שניהם באוני אחת ובטימי אחת, על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל. ישב לו אותו תוהא ובוהא, אמר: שנינו באוני אחת ובטימי אחת, זה ניזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל. כך ישבה הארץ תוהא ובוהא, אמרה: העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת, העליונים ניזונין מזיו השכינה, התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים. ור' יהודה בר סימון אמר: משל […]

"ודברתם אל הסלע" בפרשת השבוע מתואר חטאו של משה, אשר בגללו נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל (במדבר כ, י-יב): וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם חז"ל […]

המדרש: "והארץ היתה תהו ובהו", רבי ברכיה פתח: "גם במעלליו יתנכר נער", אמר ר' ברכיה: עד דהיא פגה אפיקת כובייא, הוא מה שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף: "ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו".

לא להקשיב לדברים ה'רכים' "פרשת קורח יפה נדרשת" כפי שכתב רש"י בפתיחה לפרשתנו, ומסרים וכיוונים רבים נתלו בה. כבר בפתיחת הפרשה: "ויקח קורח", מתעורר קושי הפותח פתח לקומה נוספת של הבנה. התורה סותמת ולא מפרשת מהי אותה לקיחה, ומה בדיוק לקח קורח (נראה שלאור זה תרגם אונקלוס בלשון מחלוקת: "ואתפליג קורח" שלקח עצמו ופרש מן העדה). חז"ל דורשים (במדבר רבה, יח, ב): אין "ויקח" אלא משיכה בדברים רכים, שנמשכו כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו. במתק לשון ולא בהתלהמות גלויה, הצליח […]

המדרש: בית שמאי ובית הלל, בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים. אלו מביאין טעם לדבריהם, ואלו מביאין טעם לדבריהם. על דעתיהן דבית שמאי דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ, משל למלך שעשה לו כסא, ומשעשאו עשה איפיפורין שלו, כך אמר הקב"ה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו'". ועל דעתיהן דבית הלל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים, משל למלך שבנה פלטין, משבנה את […]