קטגוריה: פרשת שבוע

גדול המצווה ועושה חטא נדב ואביהוא המוזכר בפרשת השבוע, מעורר למחשבה על היחס למצוות ולציוויים בכללם. חז"ל אומרים1: דאמר ר' חנינא: גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. ננסה לבחון את היחס לענין בעקבות דבריו של הרב קוק זצ"ל2. ודע עוד, שהחזיון של הכחות המתפתחים לטובה ולאורה מצד כח התורה הוא הולך במערכה, עד כמה ראוי שיהי' נובע מכח הדין והמשפט ועד כמה ראוי שיהי' נובע דוקא מטוב הלב ומהסכמה פנימית בלא שום מעיק כלל, אפילו מועקה מוסרית. וזהו היסוד […]

תרומת הכסף פרשות ויקהל ופקודי מסיימות את פרשיות המשכן. בפרשת ויקהל אנו מוצאים מה עם ישראל הביא (ל"ה,כ"א-כ"ט): וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה':וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ:כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף […]

מהו חטא העגל? בפרשה מופיעה אחת הנפילות הגדולות ביותר של עם ישראל – חטא העגל. חטא זה מעורר סימני שאלה רבים. ראשית כמובן בעצם העשייה. הרמב"ן אומר שלא יתכן שהעם היה כל כך טיפש עד כדי כך שהוא חשב שהזהב שעד לפני רגע היה באוזניים שלהם הוא זה שהוציא אותם מארץ מצרים. מהפסוקים עולה, כפי שאומר גם הכוזרי, שזהו לא חטא עבודה זרה גמור, עם ישראל ביקש תחליף למשה ולא תחליף לקב"ה. הדברים אותם נראה בשיעור זה הנם דברים מורכבים […]

משל למטרונה חז"ל עמדו על מבנה הפרשיות הסובבות את מתן תורה1: ד"א "ואלה המשפטים". מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת", ואמר כאן: "ואלה המשפטים", והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה, דינין מלפניה ודינין מאחריה, והיא באמצע. * מה משמעות מבנה זה של הפרשיות?* מה תורם ה"משל למטרונה" להבנת העניין?* מדוע ממשילים למטרונה ולא למלך עצמו? האם המלך אינו זקוק לשומרי ראש?* האם יש הבדל בין הדינים שלפניה ובין […]

אז – ישיר רמז לתחיית המתיםשירת הים פותחת בביטוי שקשה להולמו מבחינת סדר הזמנים המופיעים בו: "אז ישיר". "אז" – לשון עבר; "ישיר" – לשון עתיד! רש"י מציע פתרון לבעיה בדרך הפשט ובדרך הדרש: אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה… למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו. אבל מדרשו: אמרו רבותינו זכרונם לברכה, מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה. על פי הדרש, משה אכן אמר שירה בעת המאורע, אך הכתוב עובר ללשון עתיד […]

שחוקו של הקב"ה 10=7+3זכו עשר המכות למספר חלוקות. יש המחלקים אותן לצמדים, יש שחילקו לשתי קבוצות בנות חמש חמש, וחביבה ומפורסמת חלוקתו של רבי יהודה: דצ"כ, עד"ש, באח"ב, וכבר דנו במשמעותן של חלוקות אלו.מסדר פרשיות השבוע חילק את המכות ל-7, בפרשת וארא, ו-3, בפרשת בא. וכבר מצאו לכך רמז בשמות הפרשות: בכל פרשה נמצא מכות כגימטריה של האותיות הפותחות וחותמות את שם הפרשה: וארא: ו+א=7.ב א: ב+א=3.ננסה להבין את חלוקת המכות ל: 7+3, ולבאר מה מייחד את המכות המופיעות בפרשת […]

אחד מעשרה קל וחומר שבתורה כאדם האומר נחזור על הראשונות פרשתנו פותחת בשליחותו של משה לשאת את נאום ארבע לשונות של גאולה באוזני העם, ומספרת על כישלון השליחות1: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: ה' שולח את משה אל פרעה, ומשה טוען טענת "קל וחומר"2: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי […]

בין מגדל בבל לבור מצרים הקבלה לא צפויהבאופן מפתיע, בפרשת השעבוד של ישראל במצרים מופיעים ביטויים המזכירים את הסיפור של מגדל בבל1: שעבוד מצרים מגדל בבל הבה נתחכמה לו פן ירבה…ועלה מן הארץ הבה נבנה לנו עיר… פן נפוץעל פני כל הארץ ויבן ערי מסכנות לפרעה נבנה לנו עיר וימררו את חיים בעבודה קשה בחומר ובלבנים ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר בשני המקרים מוצג חשש: באחד – חשש מפני התגברות של עם אחד על משנהו, ובאחר – […]

הדרך לאחרית הימים על פי הדיבור קברתיה שםימי יעקב קרבו למות. הוא קורא לבנו ליוסף ומצווה אותו לקוברו במערת המכפלה. יעקב מחזק את צוואתו בהשבעת בנו, וכאן מסתיים המעמד. אחרי הדברים האלה, מתבשר יוסף אודות מחלת אביו, והוא מגיע אליו עם מנשה ואפרים. כל פרק מ"ח עוסק בהתייחסותו של יעקב לבני יוסף, וברכתו להם. על כן בולטת בחריגותה הזכרת מות רחל וקבורתה בדרך אפרת היא בית לחם1: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי: […]

אוהבים אותך ארץ ישראל פרשת ויגש חותמת בפסוק1: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד. רש"י מבאר: וישב ישראל בארץ מצרים – והיכן, בארץ גושן, שהיא מארץ מצרים. מה רוצה רש"י לומר בדבריו?נראה, שבדרך כלל כותבת התורה את שם העיר (או האזור), ואחר כך את שם המדינה, כגון: "בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"2, "עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן"3, "לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן"4, ועוד רבים. כאן, בפרשת ויגש, הקדימה התורה את שם הארץ – "ארץ מצרים", […]