קטגוריה: פרשת שבוע

אנחנו עומדים בהתרגשות גדולה לפני השבת האחרונה של השנה. גם תחילת הפרשה: "אתם נצבים היום כולכם", מזכירה את ראש השנה, "היום הרת עולם". רש"י בתחילת הפרשה מביא את דברי התנחומא (דברים ל', י"ב): ומדרש אגדה (תנחומא נצבים פ"א), למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם, ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימין לפניו. דברי […]

פרשת כי תבוא היא פרשייתה של ארץ ישראל. החל ממצות הביכורים ווידוי מעשר שבתחילתה, ולאורך כל הפרשה, הנושא הוא המעבר מהמדבר אל ארץ ישראל. יש לשים לב, שהשורש ב.ו.א חוזר בפרשת הביכורים פעמים רבות, החל מהפסוק הראשון, שנתן לפרשה את שמה (דברים כ"ו, א'-י"א): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ […]

נתבונן בפסוק בפרשת השבוע, ונגלה בו אור חדש, גם מתוך ההקשר שבו נאמר. בפרשה מופיעה מצות "שילוח הקן" (דברים כ"ב, ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. הביטוי "שילוח הקן", שמקורו בחז"ל, הוא מיוחד. הרי לא משלחים את הקן, אלא רק את האם. מדוע קוראים למצוה שילוח […]

הפרשה שלנו היא פרשת המנהיגות בישראל, וכלולים בה כל סוגי המנהיגים: הסנהדרין, במצות מינוי שופטים ובציווי לעלות לבית הדין הגדול בירושלים. המלך – בפרשת מינוי מלך. הנביא – מפורטת הדרך לקבלת נביא אמת, והתמודדות עם נביאי שקר. הכהן – בכמה דינים של כהונה המופיעים בפרשה. ננסה להבין את התפקיד המיוחד של כל אחד מן המנהיגים. המטרה היא "לחיות עם פרשת השבוע" – להשתוקק לכך שישובו אלינו המנהיגים הללו. הכוזרי אומר (ה', כ"ז): כמו שנאמר: "אתה תקום תרחם ציון כי עת […]

בפרשת מסעי מופיעה מצוה חשובה שאנו מדברים עליה פעמים רבות: מצות ישיבת ארץ ישראל. חשוב ללמוד את המצוה כדי להבין מה משמעותה ואיך צריכים לקיים אותה בצורה טובה. כך נאמר (במדבר ל"ג, נ'-נ"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם […]

בפרשת מטות אנחנו קוראים שיחת מוסר של משה רבנו. בני ראובן ובני גד באים למשה, ומבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי, בגלל שיש להם "מקנה רב… עצום מאוד". משה פותח בשיחת מוסר ארוכה וחריפה (במדבר ל"ב, ו'-ט"ו): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'. כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת […]

בפרשת פינחס אנו עולים מדרגה נוספת בהכנות לכניסה לארץ. משה מתכונן לעליה להר העברים, קובע את דרך חלוקת הארץ, ומכין את עם ישראל לכניסה לארץ. לאחר מכן מופיע פסוק מיוחד במינו (במדבר כ"ז, ט"ו): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. התורה מלאה בפסוק: "וידבר ה' אל משה לאמר". דיבור זה לשון קשה. "לאמר" – משה מצטוה לומר את הדברים הלאה, לבני ישראל. כאן זה בא בצורה הפוכה. כאילו יש כאן תביעה וציווי של משה כלפי הקב"ה. משה פונה לה' ומבקש: וַיְדַבֵּר […]

שמועה שמעתי, שקרה משהו בפוליטיקה השבוע… ניסיתי להתבונן מה אומרת לנו הפרשה על כך, וננסה לראות את המשמעות לאור דברי האר"י וה"שם משמואל". במיתתו של קרח נאמר (במדבר ט"ז, ל'): וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'. ביטוי זה מופיע גם ביחס לרציחתו של קין את הבל (בראשית ד', י'-י"א): וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה […]

כדי להבין לעומק את חטא המרגלים, ננסה להתבונן בתגובה של התורה לחטא המרגלים. חטא המרגלים, והמעפילים שבא בעקבותיו, מסתיימים בפסוק כואב (במדבר י"ד, מ"ה): וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה. מיד אחר כך מופיעות כמה פרשיות של מצוות שונות. ההתחלה היא בפרשת המנחות והנסכים שבאים יחד עם הקרבנות מן הבהמה (במדבר ט"ו, א'-ה'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לה' […]